מנחה: פרופ' ארלט דוד

נושא מחקר מ.א.: בתי מושלים מצריים

תקציר המחקר: בתי מושלים מצריים הוא טיפוס ארכיטקטוני שנמצא בדרום הלבנט במהלך תקופת הברונזה המאוחרת בדרום הלבנט. הטיפוס הוגדר לראשונה על ידי פיטרי בשנת 1930, ומאז הפך לטיפוס המרכזי המשקף את הנוכחות המצרית בדרום הלבנט בברונזה המאוחרת (מקבילה לממלכה החדשה במצרים). אופי הנוכחות המצרית בדרום הלבנט במהלך ימי הממלכה החדשה עדיין לא ברור לנו לחלוטין, וישנם הרבה שאלות לא פתורות הקשורות בנושא. אני מתכוון במחקר שלי לפרק ולהרכיב מחדש את הטיפוס הארכיטקטוני הזה, תוך שימוש במקבילות מנוביה ומצרים. בעשותי זאת אי מקווה לענות על שאלות לא פתורות הקשורות בנוכחות המצרית באזורנו.

שולמית מילר היא פוסט-דוקטורנטית במכון לארכאולוגיה באוניברסיטה העברית. תחומי המחקר שלה מתמקדים במגעים בין-תרבותיים בין מזרח הים התיכון, והלבנט בפרט, לבין שאר אזורי אגן הים התיכון בתקופה הרומית ובשלהי העת העתיקה. בבסיס מחקריה נמצאים המחקר הארכאולוגי והתרבות החומרית, אך עבודתה שואבת גם מתחומים משיקים כגון תולדות האמנות, היסטוריה חברתית, תרבותית וכלכלית, אנתרופולוגיה ומדעי היהדות. תחומי העניין שלה כוללים: חיי יומיום ואדריכלות פרטית, תכנון ופיתוח עירוני, אמנות הפסיפס, מגעים תרבותיים בין יהודים לנוצרים, והיבטים חומריים של דת ופולחן.

עניינה של עבודת הדוקטור, "מותרות, יוקרה וגדלות: בתי האמידים וחיי היומיום של האליטות בארץ ישראל במאות 1 לפסה"נ – 6 לסה"נ" הוא בניתוח אדריכלי ואומנותי של בתי האמידים מדרום הלבנט ובבחינתן של סוגיות הקשורות בהיסטוריה החברתית של האליטות על סמך ממצא הבתים, ועל ידי כך, לאפשר התבוננות במאפיינים של האליטות המקומיות ביחס לעמיתיהם ברחבי אגן הים התיכון.

המחקר הנוכחי שלה המתנהל במסגרת פרויקט בראשות ז. וייס הממומן על ידי הקרן הלאומית למדע, עוסק בתהליך ניצור הערים בגליל ומתמקד בתמורות הניכרות במרחב העירוני של הערים היהודיות – ציפורי וטבריה. בו-זמנית היא עובדת על הכנת הדוח הסופי של חפירותיו של י. הירשפלד בטבריה, הכולל  ממצאים מגוונים מהאלף הראשון לסה"נ.

הוראה:

עוזרת הוראה במבואות לארכאולוגיה יוונית ורומית. מרצה בקורס "עניין של שגרה: חיי היומיום בפומפיי, הרקולנאום ואוסטיה."

חפירות בהווה: סגנית מנהלת החפירות בציפורי. חפירות בעבר: חפירות טבריה (במשלחות של הירשפלד ושל ציטרין-סילברמן), ח' ואדי חמאם ורמת הנדיב.

פרסומים נבחרים:

Miller, S. and Leibner, U. 2018. “The Synagogue Mosaics,” in: U. Leibner (ed.) Khirbet Wadi Ḥamam: A Roman-Period Village and Synagogue in the Lower Galilee, Qedem Reports 13 (Jerusalem: The Institute of Archaeology, the Hebrew University of Jerusalem), 144-186.

Miller, S. 2017. “Markers of Pagan Cults in a Jewish City: Rethinking the Hadrianeum of Tiberias” in: O. Tal and Z. Weiss (eds.) Expressions of Cult in the Southern Levant in the Greco-Roman Period: Manifestations in Text and Material Culture, (Turnhout: Brepols), 95-107.

Leibner, U. and Miller, S. 2010. “A Figural Mosaic in the Synagogue at Khirbet Wadi Hamam,” Journal of Roman Archaeology 23, 238-264.

מילר, ש. תשע"ו. "תכניתה העירונית של טבריה בתקופה הרומית-ביזנטית לאור תגליות השנים האחרונות," בתוך: פטריך, י., פלג-ברקת, א. ובן-יוסף, א. (עורכים) קום, התהלך בארץ: מחקרים בארכיאולוגיה ובהיסטוריה של ארץ ישראל לזכרו של יזהר הירשפלד במלאת עשור לפטירתו, (ירושלים: החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה), 221- 232.

מילר, ש. תשע"ה. "פסיפסי טבריה בשלהי העת העתיקה: סגנון אמנות ומרחב אדריכלי," ארץ-ישראל 31, 247- 255.

נושא המחקר (דוקטורט): קערות תבליט הלניסטיות מישראל: ייצור, שיווק וצריכה.

מנחה: פרופ' אילן שרון

תקציר המחקר: הקערות ההלניסטיות העשויות תבנית (Megarian/MMBs) זוהו באתרים רבים בישראל. הם לא יוצרו באופן מקומי בישראל, אלא במספר מקומות באזור הים התיכון והים השחור. המחקר שלי עוסק כיצד והיכן הקערות הללו יוצרו, את דרכי המסחר ודרכי השימוש בהם. בנוסף לניתווח ויזואלי מסורתי, המחקר עושה שימוש ב-NAA על מנת לקבוע את המוצא הגיאוגרפי של הכלים. 

פרויקטים:

• רשמת, תל דור. יצירת קטלוג קרמיקה הלניסטית המיוצרת בתבנית (שטח D4)