תלמידי מחקר

מיקה אולמן

מיקה אולמן

קרא עוד
כותרת הדוקטורט:דפוסי בחירה ושימוש במערות קארסטיות מורכבות בשלהי הפרהיסטוריה של הלבנט"

מנחים: דר' אורי דוידוביץ' ופרופ' עמוס פרומקין

תקציר:

משחר ההסטוריה האנושית ניצלו בני האדם חללים תת קרקעיים לתועלתם. מערות אשר שימשו כמחסות ואתרי פעילות ארעיים לקבוצות של לקטים-ציידים מוכרות בלבנט מאמצע התקופה הפלאוליתית התחתונה (לפני כ-600 אלף שנה). הפעילות במערות התעצמה לאורך התקופה הפלאוליתית התיכונה והתאפיינה בניצול חללים גדולים, מרווחים, מוארים ומאווררים היטב בסמוך לפתחן של המערות. באתרים אלו התנהלה קשת של פעילויות יום-יומיות כגון הכנת מזון וצריכתו, סיתות והתקנת כלים, התכנסות חברתית ולינה בסמוך למוקדי אש. לעיתים שימשו אותן מערות לקבורה, ככל הנראה בין פרקי השהות.

בתקופה הנאוליתית, בעקבות השינויים המהפכניים שנכרכו במעבר להתיישבות קבע ולייצור מזון, חל מפנה בדפוסי השימוש הפלאוליתיים בחללים תת-קרקעיים. לראשונה בלבנט החלו בני אדם לחדור למעמקיהן של מערות ארוכות ומורכבות, בעלות פתחים קטנים ונסתרים. לצד המשך הפעילות בחללים גדולים ומוארים החל שימוש בחללים תת-קרקעיים עמוקים, קשים לתנועה והתמצאות, אפלים לחלוטין, הכוללים לעתים תופעות טבע ייחודיות כגון משקעי מערות. בחינה ראשונית של הממצא הארכאולוגי במערות אלו מרמז כי במספר פרקי זמן במהלך התקופות הנאוליתית, הכלקוליתית והברונזה הקדומה שימשו מעמקיהן של מערות מורכבות כבמה לפעילויות לא שגרתיות, הקשורות, לפחות בחלקן, להיבטים סמליים ופולחניים.

בבסיסו של מחקר זה יעמוד הקשר שבין האדם לנוף הטבעי עם ראשית התפתחותן של חברות מורכבות, וחקר דפוסי השימוש האנושיים במערות קארסטיות מפותחות. במרחב הארץ-ישראלי מצוי שפע של מערות קארסטיות הפזורות בכל האזורים ההרריים ובהן כמה עשרות מערות מורכבות שאורכן הכולל עומד על מאות מטרים. רבות ממערות אלו נחקרו בשנים האחרונות על ידי המרכז לחקר מערות של האוניברסיטה העברית בהשתתפותי, והממצא הארכאולוגי מהתקופות הנדונות שכיח בהן אולם טרם נחקר ביסודיות. המחקר שלי יתבסס על ניתוח הממצאים מהתקופות הניאוליתית, הכלקוליתית והברונזה הקדומה בהקשרו המרחבי במערות מורכבות מוכרות, לצד סקרים ארכיאולוגיים חדשים במערות שטרם נסקרו ולימוד המאפיינים הסביבתיים במערות והשינויים במבניהן במהלך ההולוקן. כל אלו יאפשרו לדון בשאלות דפוסי הבחירה והשימוש של חברות קדומות במעמקי תת-הקרקע, כמו גם לעמוד על התפתחותם והשתנותם של אלו לאורך ציר הזמן. ייחודה של נקודת מבט מחקרית זו היא בבחינת שרידי פעילות אנושית שהתנהלה מחוץ לאתרי היישוב, ומכאן האפשרות להאיר צדדים מוכרים פחות באורחות חייהן של חברות מורכבות קדומות.

 

פרוייקטים נוספים:

  • סקר מערות קרסטיות בגליל
  • מערת הר ספסוף – סקר וחפירה באתר קבורה מורכב מראשית האלף החמישי לפנה"ס בגליל העליון המזרחי (בניהולי, עם דר' אורי דוידוביץ', פרופ' עפר מרדר ורון לביא, האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת בן-גוריון)
  • חפירות תל קדש (מנהלת שטח, בהובלת דר' אורי דוידוביץ' ודר' עידו וכטל, האוניברסיטה העברית)
  • DEADSEA-ECO : שחזור יחסי הגומלין בין מערכות יישוביות ואקולוגיות במדבר יהודה ההולוקני (חוקרת מערות, בהובלת דר' נמרוד מרום, אוניברסיטת חיפה)  https://sites.google.com/view/deadsea-eco/home

 

 

קראו פחות
yaeleldar

יעל אלדר

נושא התזה: התרבות החזותית השומרונית ויחסי הגומלין בינה לבין התרבות הסובבת (המאה השלישית עד המאה השישית לספה"נ)
מנחות: פרופ' רינה טלגם ודר' אורית פלג ברקת

קרא עוד
עבודת המוסמך שלי עוסקת באמנות ובאדריכלות השומרונית בארץ ישראל בתקופה הרומית והביזנטית. במוקד העבודה עומדים בתי הכנסת השומרוניים, מקוואות, פסיפסים, מבני קבורה וסרקופגים וממצא קטן. המחקר בוחן מחדש את הממצא הארכיאולוגי והשרידים הארכיטקטוניים באמצעות המתודולוגיות המקובלות בדיסציפלינה של תולדות האמנות. המתודולוגיה כוללת ניתוח מתוך השוואה לממצא מקביל המשויך לתרבויות שחיו במגע עם השומרונים – התרבות היהודית והתרבות הפגאנית בתקופה הרומית והתרבות יהודית והתרבות נוצרית בתקופה הביזנטית. מטרת ההשוואה להתחקות אחר יחסי הגומלין וההשפעות ההדדיות בין הקבוצות האתניות השונות. המחקר בודק אלו אלמנטים אופייניים לאמנות והאדריכלות השומרונית נובעים מהשראה והשפעה חיצונית ואלו נוצרו כתגובה או מתוך צורך בהגדרה עצמית של השומרונים.

קראו פחות
פנינה ברוארס

פנינה טורן ברוארס

קרא עוד
נושא עבודת המ.א.: המבנה המונומנטלי מתל דור

מנחה: פרופ' אילן שרון

תקציר: המבנה המונומנטלי משטח 2D נמצא מעל המפרץ הדרומי בתל דור. המבנה נחפר בחלקו המערבי בין השנים 2000-1994 ותוארך לתקופת הברזל א2 (מאה 11-מאה 9 לפנה"ס). בתקופה זו בנייה מונומנטלית הייתה נדירה ולכן המחקר יכול לתרום להבנת התקופה בדרום פניקיה ודרום הלבנט כולו. המחקר שלי מבקש לבחון את תולדות המבנה והשימוש שנעשה בו. השכבות השונות של המבנה, המכלול הקרמי, הממצא הקטן, כמוכן חקר מקבילות יכולים להאיר את תפקידו של המבנה המונומנטלי כמבנה מרכזי בעיר דור בתקופת הברזל הקדומה.

פרויקטים:

  • חברת צוות במשלחת תל דור (החל מ2017)
  • חפירות תל דור (2018, 2020) ברשות פרופ' אילן שרון
  • חפירות חורבת אל-ראעי (עונות חורף 2018-2020) ברשות פרופ' יוסף גרפינקל
  • חפירות תל אסור (2018) ברשות ד"ר שי בר (אוניברסיטת חיפה)
קראו פחות
Hadas Gold

הדס גולדגייר

קרא עוד

נושא עבודת הדוקטורט: טכנולוגיה וסגנון בארכיטקטורה פרהיסטורית

מנחה: פרופ' ליאור גרוסמן

תקציר המחקר:

הארכיטקטורה הפרהיסטורית מהווה חלק מרכזי בחקר התהליכים אשר קדמו וליוו את המעבר מאורח חיים נוודי לישיבת קבע. המבנים הקדומים מגלמים בתוכם את בחירות יושביהם ומשקפים את השתנות החברה עם תחילת התיישבות הקבע. מחקר זה מציע בחינה של מבנים פרהיסטוריים במטרה להבין את שיטות וחומרי הבנייה בהם השתמשו, וכן להגדיר ולעקוב אחר סגנונות שונים בדרכי הבנייה. בחינה של טכנולוגיות וסגנונות בנייה לאורך זמן (מהנטופית הקדומה ועד הניאולית הקדם קראמי, כ-15,000-9,500 שנים לפני זמננו) באזור גיאוגרפי מוגבל יוכל להגדיל את הבנתנו לגבי התהליכים והמגמות שליוו את פיתוח ואימוץ דרך החיים הניאוליתית.

מסורות טכנולוגיות יכולות להוות "טביעות אצבע" תרבותיות וכרונולוגיות, אשר בעזרתן ניתן לאפיין את הדרכים שבהן קבוצות שונות יוצרות את המרחב הבנוי שלהן, כיצד רכשו את הידע הטכנולוגי כיצד והעבירו אותו לאורך הדורות. המחקר יתמקד באזור עמק הירדן, שכן באזור זה ישנם שפע אתרי יישוב לאורך הזמן המדובר. נתמקד בנחל עין גב II, אתר המתוארך לסוף התרבות הנטופית בצפון בקעת הירדן ובו בנייה בהיקף נרחב. האתר מכיל בתוכו אלמנטים רבים האופייניים לתרבות הנטופית, אך גם מאפיינים המבשרים את התרבויות הניאוליתיות ועל כן מתאים ביותר לבחינת שאלות על התפתחות טכנולוגיות בראשית הניאולית.

המחקר שואף להבין את התוכניות הארכיטקטוניות באתרים נבחרים, לזהות חומרי ושיטות בנייה שונות, וסגנונות בנייה ולנסות להבין ולשחזר מגמות כרונולוגיות וגיאוגרפיות בדרום הלבנט. המגמות שיזוהו באזור הנבחן ישמשו כמסד נתונים משווה עבור אתרים פרהיסטוריים אחרים באזור הרחב יותר של הלבנט. כמו כן, נרצה לבחון את המבנים והאתרים בסביבתם הגיאוגרפית על-מנת להבין את השפעות הסביבה על ההחלטות הכלולות בבניית מבנים ותכנון אתרי יישוב.

נושאי עניין מחקריים:

  • מנהגי קבורה וריטואל בפרהיסטוריה
  • ארכיאולוגיה של נוף
  • ראשית החקלאות
  • התרבות הנטופית
  • טכנולוגיות וסגנונות בנייה בפרהיסטוריה
  • יישומים חישוביים בארכאולוגיה

פרויקטים:

  • פרויקט מערת חילזון תחתית – תיעוד ודיגיטציה – מאז 2014
  • פרויקט החפירות בנחל עין גב II – מאז 2015
  • המעבדה לארכיאולוגיה חישובית – מאז 2017

 

פרסומים:

  • Goldgeier, H., Munro, N.D., & Grosman, L. 2019. Remembering a Sacred Place – The Depositional History of Hilazon Tachtit, a Natufian Burial Cave. Journal of Anthropological Anthropology 56:1-9.
  • Birkenfeld, M., Kolska Horwitz, L., Bar-Yosef Mayer, D., Cummings, L.S., Goldgeier, H., Krakovsky, M., Natalio, F., Nebenhaus, K., Neumann, F., Porat, N., Scott, L., Simmons, L., Yashuv, T. & U. Avner. 2019. Investigations at Naḥal Roded 110 - a Late Neolithic ritual site in the Southern Negev. Antiquity 93(367).
  • Grosman, L., D. Shaham, F. Valletta, I. Abadi, H. Goldgeier, N. Klein, L. Dubreuil & N.D. Munro. 2017. A Human Face Carved on a pebble from the Late Natufian Site of Nahal Ein Gev II. Antiquity 91(38).

 

קראו פחות
שלמה_גרינברג

שלמה גרינברג

קרא עוד
נושא המחקר (מוסמך): חורבת אל-ראעי בתקופת ברזל I

מנחה: פרופ' יוסף גרפינקל

פרויקטים:

  • חפירות חצור (החל מ-2017)
  • חפירות חורבת אל-ראעי (החל מ-2019)

 

קראו פחות
איתמר דג

איתמר דג

קרא עוד
תחומי עניין:

  • היבטים מתמטיים של ניתוח ארכאולוגי
  • עיבוד ממוחשב של ממצאים ארכאולוגיים
  • היבטים פיזיקליים של טכנולוגיות ייצור ליתיקה
  • היבטים חישוביים של הכלים הקיימים
קראו פחות
לנה דובינסקי

לנה דובינסקי

קרא עוד
Ph.D. dissertation topic: Developing methods for analyzing archeological engraving techniques through studying the "Chariots" engraving at the Timna site

Advisers: Prof. Leore Grossman (archaeology) and Dr. Gal Ventura (art history)

 

Abstract:

In my doctoral research I aim to develop methods for analyzing archeological engraving techniques through studying the "Chariots" engraving at the Timna site.

The goal of the study is to formulate criteria paving the way for characterizing the engraving techniques used in ancient times. This will be done by clarifying the methods, tools and skills required for making specific rock engravings. The study will couple examining the creative process with digital analysis methods.  This will be accomplished by understanding the way in which the localized craft technology including skills, techniques and material conceptions can be used as a research tool in the effort to examine, analyse and decode archaeological findings.

 

  • Presidential stipend 2017-2018 at Mandel School for Advanced Studies in the Humanities

 

Biography: Lena Dubinsky studied ceramic design at Bezazel Academy of Arts and Design in Jerusalem. Upon graduation, she opened her own design studio.  She shortly returned to Bezalel as an instructor, where she still teaches.  While lecturing at Bezalel, she earned a master's degree with honors at Tel Aviv University.  Her thesis discussed the aesthetic and political implications of city plans developed by the Jerusalem Committee formed to modernize architecture and municipal design in Jerusalem after 1967. Additionally, she curates exhibitions concerning craft in the modern world, and is included in international exhibitions and collections.

 

Publications:

  • "העשייה והתעשייה: המקרה של מפעלי הפורצלן באירופה בראשית המאה ה-21", בתוך: 'מחשבות על קראפט', עורכים: ערן ארליך, אורי ברטל, ראובן זהבי, הוצאת רסלינג: ירושלים, 2015.
  • "תהליכי ייצור בכבישה יבשה ויישומם בתעשיית האריחים: סיור במפעל נגב", '1280ºC' כתב עת לתרבות חומרית, חורף 2011.
  • "רב שיח: קראפט, עיצוב וטכנולוגיה" בשיתוף עם פרופ' גד צ'רני, עינת לידר, הדס רוזנברג-ניר, טל גור, דב גנשרוא ושלומית באומן, קטלוג תערוכת "עיצוב קרמי: כלים טכנולוגיים", מוזיאון ארץ ישראל, תל אביב, 2011.
קראו פחות
הללי הראל

הללי הראל

קרא עוד
נושא המחקר בדוקטורט: סחר במילים: הלקסיקון השמי בלשון המצרית של תקופת הביניים השניה והממלכה החדשה.
מנחה: פרופ' אורלי גולדווסר
 

בעבודת הדוקטורט שלי אני חוקרת כיצד תמורות חברתיות ותרבותיות משתקפות בשינויים שהתרחשו בטקסטים הכתובים במצרית עתיקה לאורך המחצית השניה של האלף השני לפני הספירה. מושא המחקר שלי הוא מילים שאולות מלשונות שמיות המופיעות בטקסטים מצריים. במסגרת זו, אני יוצרת לקסיקון מקוון של מילים שאולות מלשונות שמיות במצרית העתיקה (למידע נוסף https://www.brtlist.info/).

מטרתי היא ללמוד משינוי לשוני על מציאות לשונית ולשפוך אור חדש אודות המרקם החברתי במצרים של האלף השני לפנה"ס. מלאכה זאת נעשית באמצעות ניתוח לקסיקוגרפי ובלשני של ההיקרויות של לקסיקון זר. את החומר הלשוני אני מקשרת להקשרו החברתי והתרבותי ולממצא החומרי, בכדי להציג את מסען של מילים אל תוך הספרות המצרית העתיקה ומחוצה לה. כל זאת על מנת לדון ביחסי הכוחות החברתיים המתגלמים בשפה.

בנוסף לכך אני עובדת על פיתוח מספר כלים דיגיטליים שייעודם הנגשת התרבות והלשונות של המזרח הקרוב הקדום לקורא העכשווי. 

https://archaeomind.huji.ac.il/ 

.

פרויקטים:

Classifying the other: The classification of Semitic loanwords in the Egyptian script.”  

“למיין את האחר: מיון מילים שאולות מלשונות שמיות במערכת הכתב המצרית בתקופת הממלכה החדשה”
Sponsored by ISF (Israel Science Foundation), PI Prof. Orly Goldwasser.

http://www.iclassifier.pw/

 

Grantee of the ‘Project for the Development of Bohairic Dialect,’ at Polis institute, Jerusalem. Teaching Coptic and creating a course book for "Speaking Bohairic Coptic as a Living Language." http://www.polisjerusalem.org

 
 

 

קראו פחות
מדרכי_וולפסון

מרדכי וולפסון

קרא עוד

נושא המחקר: משחקי לוח וקובייה בתרבות הפנאי הארץ ישראלית בעת העתיקה.

מנחה: פרופ' זאב וייס

תקציר המחקר: במחקרי אבקש לבחון את ההיבטים השונים הנוגעים במשחקי הלוח והקובייה, הן בממד הפרקטי והן בממד התרבותי. מחקר זה יכלול ניתוח של הממצא הארכיאולוגי בציפורי על מנת לאפיין ולהגדיר את המשחקים השונים תוך כדי השוואתם של הממצאים עם מה שמוכר באתרים אחרים. כמו כן, אבחן את המקורות השונים מהם ניתן ללמוד על המשחקים בעולם הרומי, זאת במטרה לבדוק אם קיימת התאמה בין המקורות הספרותיים הדנים במשחקי הלוח בעולם הרומי לממצא החומרי בציפורי. בנוסף, אבחן את המידע הטמון בספרות התלמודית בכל הנוגע למשחקי לוח וקובייה. המטרה היא כפולה. לספק מידע אודות המשחקים עצמם ובנוסף לבדוק מה יחסם של חכמים למשחקי הלוח והקובייה, ולאלו המשחקים בהם. כאן אבקש לעמוד על השאלה האם בעיר כמו ציפורי, בעלת אוכלוסייה מעורבת של יהודים ופגאנים, ניתן להגדיר משחקים שהיו שייכים רק לאוכלוסייה אחת ולא לשנייה? או שמא משחקי הלוח היוו נקודת מפגש בין האוכלוסייה הפגאנית לזאת היהודית? אלה הם רק מספר שאלות שעולות מהמחקר שברצוני לבצע.

תחומי עניין מחקריים:

  • התקופות הקלאסיות בארץ ישראל.
  • היחס בין טקסט לממצא ובעיקר בין מקורות חז"ל לממצא הארכיאולוגי ("ארכיאולוגיה תלמודית").
  • יחסי יהודים ונוכרים בתקופה הרומית-ביזנטית בארץ ישראל.

פרויקטים:

  • תזה  בנושא משחקי לוח וקובייה בארץ ישראל בעת העתיקה.
  • צוות חפירות ציפורי

 

 

קראו פחות
איתמר וייסביין

איתמר וייסביין


קרא עוד

נושא עבודת הדוקטורט: שינויים תרבותיים מעיר מדינה כנענית למחוז מנהלי בממלכה טריטוריאלית: מרחב לכיש כמקרה מבחן.

מנחה: פרופ' יוסף גרפינקל

תקציר המחקר:

המחקר עוסק בבחינה של תהליכי קריסה, התגבשות, והמשכיות של זהויות אתניות ומערכות פוליטיות באזור גיאוגרפי מובחן, בפרק זמן ממושך שבשני קצותיו ניצבות מערכות פוליטיות ואתניות שונות.

כמקרה מבחן, המחקר מתמקד במרחב לכיש מחלקה האחרון של תקופת הברונזה המאוחרת, לאורך תקופת הברזל I ועד להתבססותה של ממלכת יהודה במרחב במהלך תקופת הברזל IIא'. מרחב לכיש חווה שינויים משמעותיים בפרק הזמן הנדון, כאשר הוא ניצב בתווך בין כוחות הפוליטיים וקבוצות אתניות שונות: כנענים, מצרים, פלשתים ויהודאים.

בבסיס המחקר עומדים הנתונים החדשים משלוש חפירות שנעשו בשנים האחרונות: בתל לכיש, מצודת גלאון וחורבת אל-ראעי. המחקר כולל בחינה מקיפה של הסטרטיגרפיה, הארכיטקטורה, והמכלולים הקרמיים משטחים עיקריים בלכיש וחורבת אל-ראעי ומחקר מלא של מצודת גלאון. נתונים אלו יאפשרו ניתוח מפורט של התהליכים שהתרחשו במרחב, כמו גם בחינה של קונספציות מחקריות שונות בנוגע: לאופי השליטה והנסיגה המצרית מכנען, ראשית ההתיישבות הפלשתית והתבססות השלטון הפלשתי במרחב, שאלת קיומה של יישות כנענית "שפלתית" בתקופת הברזל I, תהליכי התפשטותה של ממלכת יהודה לשפלה; וכן גם סוגיות תיאורתיות כגון זיהוי גבולות פוליטיים ואתניים במחקר הארכיאולוגי.

הוראה:

מתרגל בקורסים: מבוא לארכאולוגיה של א"י באלף השמיני-הרביעי; מבוא לארכאולוגיה של א"י באלף השלישי-השני לפנה"ס; מבוא לארכיאולוגיה בתקופת הברזל.

פרויקטים:

  • חפירות תל לכיש
  • חפירות חורבת אל-ראעי
  • פרסום חפירות מצודת גלאון

פרסומים:

Weissbein, I., Garfinkel, Y., Hasel, M.G. and Klingbeil, M.G. 2016. Goddesses from Canaanite Lachish. Strata 34: 41–55.

Weissbein, I. 2017. Revisiting the Isolated Canaanite Temple of Tel Mevorakh. Journal of Landscape Ecology 10/3: 58–80.

Weissbein, I., Garfinkel, Y., Hasel, M. G., Klingbeil, M. G., Brandl. B. and Misgav, H. 2019. The Level VI North-East Temple at Tel Lachish. Levant 51/1:  76-104.

Taxel, I., Paran, N. S. and Weissbein. I. 2020. Tel Poran: Preliminary Report. Hadashot Arkheologiyot 132.  

Weissbein. I. 2020. Tel Gamma, Clay Figurine. Hadashot Arkheologiyot 132.

Ganor, S. and Weissbein, I. 2020. Rujum el-Masha‘ala (Gal’on Fortress). Hadashot Arkheologiyot 132.

Garfinkel, Y., Hasel, M. G., Klingbeil, M. G., Kreimerman, I., Pytlik, M., Carroll, J. C., Waybright, J. W. B., Kang, H. G, Choi, G., Chang, S. Y., Hong, S., David, A., Weissbein, I. and Silberberg, N. 2021. The Canaanite and Judean Cities of Lachish, Israel: Preliminary Report of the Fourth Expedition, 2013–2017. American Journal of Archaeology 125/3: 419-459.

Weissbein, I. 2021. Canaanite Worship at Lachish—New Details Emerge. Biblical Archaeology Review 47/3: 48-54.

Ganor, S. and Weissbein, I. 2022. The Isolated Structure of Gal’on Fortress, and the “Egyptian Governors’ Residencies” and “fortresses” in Southwestern Canaan. In: Golani, A., Varga, D., Tchekhanovets, Y. and Birkenfeld, M (eds.). Archaeological Excavations and Research Studies in Southern Israel: 18th Annual Southern Conference, Pp.1*–21*. Jerusalem: Israel Antiquities Authority, Ben-Gurion University of the Negev. 

 

 

 

 
 
 
 
 
 
קראו פחות
רחל ויסמן

רחל ויסמן

קרא עוד
נושא המחקר (מוסמך): מחקרי מוצא (provenance) של הקרמיקה מן המערות המצוקיות במדבר יהודה מהתקופות הכלקוליתית המאוחרת והברונזה הקדומה 1
מנחים: ד"ר אורי דוידוביץ', ד"ר ענת כהן-וינברגר (רשות העתיקות)
 
תקציר:  הפעילות האנושית במדבר יהודה מן התקופה הכלקוליתית המאוחרת מזוהה בעיקרה עם שני אתרי מפתח שהתגלו בראשית שנות ה-60 - מערת המטמון בנחל משמר והמקדש הכלקוליתי בעין גדי. עם זאת, נוכחות מתקופה זו קיימת בשלל מערות מצוקיות ברחבי המדבר, אך אלו זכו עד לאחרונה להתייחסות מצומצמת במחקר. בעקבות מחקר מחודש התברר כי לא זו בלבד שתקופה זו מיוצגת בעשרות מערות קשות-גישה, אלא שגם לצד התקופה הכלקוליתית המאוחרת ישנו ייצוג ברור במערות אלו גם לתקופת הברונזה הקדומה 1. במחקרי אנסה להתחקות אחר מוצאה של הקרמיקה מן המערות המצוקיות במדבר יהודה משתי התקופות על בסיס בדיקות פטרוגרפיות, לצד שימוש אפשרי בשיטות כימיות. מאחר שהשהות במערות המצוקיות קשורה בדגמי פעילות לא-שגרתיים, מטרת המחקר היא לזהות את סביבת הייצור של הכלים כמחוון מרכזי למקורם של האנשים שהגיעו למערות. במקביל, הבחינה ההשוואתית של הקרמיקה משתי התקופות תאפשר לעמוד על מגמות של דמיון ושוני בסביבות ובטכנולוגיות הייצור, ובאמצעותם על היבטים רגיונאליים, כרונולוגיים, פונקציונאליים ותרבותיים של המכלולים הקרמיים הנחקרים. 
 

תחומי עניין מחקריים:

•       פטרוגרפיה קרמית

•       התקופות הפרהיסטוריות המאוחרות
 
פרויקטים נוספים:
•       חפירות חורבת אל-ראעי (עונת 2018), תקופת הברזל (חברת צוות החפירה), בראשות פרופ' יוסי גרפינקל.
•       חפירות תל קדש, תקופת הברונזה הקדומה (ניהול שטח, עונת 2019 ואילך), בראשות ד"ר אורי דוידוביץ' וד"ר עידו וכטל.
קראו פחות