סגל אקדמי

עוזי ליבנר

פרופ' עוזי ליבנר

ראש המכון לארכיאולוגיה
בניין מנדל, חדר 232. שעות קבלה: יום ב', 15:30-14:30
02-5880144

מרצה בכיר בחוג לארכאולוגיה. מחקריו עוסקים בארץ ישראל ובפרט בגליל בתקופות ההלניסטית, הרומית והביזנטית: סקרים ארכיאולוגיים; התיישבות כפרית; בתי כנסת עתיקים; והיחס בין הממצא הארכיאולוגי למקורות ספרותיים.

קרא עוד

מנהל את פרויקט הגליל ההלניסטי והחפירות בח'רבת אל-עיכה.

הוראה

מלמד קורסים שונים בנושאי הארכאולוגיה של ארץ ישראל בתקופות ההלניסטית, הרומית והביזנטית; כלי החרס מתקופות אלו; קורסים מתודולוגיים בנושא הסקר הארכיאולוגי; קורסים על הזיקה בין ממצא לטקסט ועל האדריכלות והאמנות היהודית הקדומה.

פרויקטים פעילים

פרויקט הגליל ההלניסטי מיועד לסייע ולמלא את הפער הגדול בידיעותינו על הארכאולוגיה של הגליל בתקופה זו. יש בידינו רק ידיעות בודדות לכל התקופה שבין הכיבוש האשורי במאה ה-8 ועד לתקופה החשמונאית במאה ה-2 לפסה"נ ורק בחפירות בודדות נחשפו שכבות ישוב מתקופה זו. כתוצאה מכך נותרות שאלות מפתח ללא מענה: מי היו תושבי האזור בתקופה זו? מה הייתה שפתם? האם הישוב היהודי שפרח בגליל בתקופה הרומית הקדומה התפתח מתוך הישוב של התקופה הקודמת? על מה התבססה כלכלת האוכלוסייה? האם האזור היה חשוף למסחר ולהשפעות תרבותיות, ובמידה וכן מהיכן? מן החוף הפיניקי? מהשומרון? שאלות אלו חשובות להבנת תנועות שהתפתחו בגליל בתקופה הבאה ושהייתה להן השפעה היסטורית מכרעת ובראשן הנצרות הקדומה ויהדות חז"ל. הפרויקט מבוסס על שני מחקרי שדה המשלימים זה את זה: סקר ברצועה לרוחב הגליל, ממישור חוף עכו ועד לכנרת; וחפירות בח'רבת אל-עיכה שבגליל התחתון, המהווה אתר מפתח.

החפירות בח'רבת אל עיכה החלו בקיץ 2015. ח'רבת אל עיכה הנו אתר מבוצר היושב בראש כיפה נישאה הצופה אל בקעת ארבל, כקילומטר צפונית לקיבוץ לביא. סקר מקדים ועונת החפירות הראשונה שנערכו במקום העלו כי האתר חרב במאה ה-2 לפסה"נ ומאז לא נושב יותר. הממצא העשיר בשכבת חורבן פותח צוהר חשוב לתרבות החומרית של הגליל בתקופה הנדונה. אתר האינטרנט של המשלחת: http://scholars.huji.ac.il/uzileibner/hellenistic-galilee-projectסטודנטים ואנשי סגל המכון הפעילים כיום בחפירה: רועי צבר, יולי גחט, טל רוגובסקי, יואב פרחי, דבי ראם, מורג וילהלם, שחר צור, קיריל סגל, תאם מאיר-וייל.

פרויקטים קודמים

ח'רבת ואדי חמאם: בחפירה נחשפו שרידי כפר מימי הבית השני ומן התקופה הרומית (בתי מגורים, בתי בד, סימטאות) ובמרכזו בית כנסת מן הטיפוס ה'גלילי', מעוטר בפסיפסים יוצאי דופן. ממצאי החפירה העלו תרומה חשובה בשאלת תיארוך בתי הכנסת ה'גליליים' הנתונה במחלוקת שנים רבות, וכן למחקר של האמנות היהודית הקדומה, חיי הכפר והארגון הקהילתי בגליל בתקופות הנדונות.

סקר הגליל המזרחי: סקר ארכיאולוגי של אתרים מן התקופות הקלאסיות במשבצת של כ- 300 קמ"ר בגליל התחתון המזרחי. מטרת המחקר הייתה לתעד את תולדות ההתיישבות באזור זה, שבתקופות אלו היה מוקד לזרמים שהטביעו את חותמם על ההיסטוריה של עם ישראל והציוויליזציה המערבית כולה.

תלמידי מוסמך בעבר ובהווה

נילי אחיפז
פבלו בצר (כיום ארכאולוג מרחב דרום ברשות העתיקות)
הלל זילברקלנג
דנית לוי (כיום בתחום מערכות המידע הגיאוגרפיות [GIS] ברשות העתיקות)
שחר פוני (אדריכל העיר העתיקה בירושלים ברשות העתיקות)
רועי צבר
שחר צור (ארכיאולוג במרחב דרום ברשות העתיקות)
הדס שמבדל

תלמידי דוקטורט

עזריאל יחזקאל

רועי צבר

רועי פורת

 

 

 

קראו פחות
אורי גבאי

פרופ׳ אורי גבאי

בניין ארכאולוגיה, חדר 505א. שעות קבלה: בתיאום מראש
073-3882414

פרופסור חבר בחוג לארכיאולוגיה, במדור המזק"ק, מתמחה באשורולוגיה. מומחה בלוחות בכתב היתדות הכתובים בשומרית ובאכדית, במיוחד טקסטים דתיים.

קרא עוד
עוסק בתפילות וקינות הכתובות בניב הנשים של הלשון השומרית; מוסיקה מסופוטמית קדומה; תרגומים קדומים משומרית לאכדית; טקסטים פרשניים באכדית; ספריות לוחות בכתב יתדות.

הוראה

מלמד שומרית למתחילים, אכדית למתחילים וקורסים מתקדמים בשומרית ובאכדית, הכוללים קריאת טקסטים (מיתוסים, קינות, ועוד) בשפות אלו. מלמד קורסים כלליים על ההיסטוריה, הדת והתרבות של מסופוטמיה הקדומה.

פרויקטים פעילים

קינות שהיו כתובות בניב האמסל, במקור ככל הנראה ניב הנשים, של השפה השומרית, היו חלק מהותי מתפילת היום-יום ומתפילות באירועים מיוחדים במקדשים השונים ברחבי מסופוטמיה הקדומה. הקינות מוכרות מ- 1500 לוחות בכתב יתדות בקירוב, המתוארכים למן המאה ה- 18 לפנה"ס עד המאה הראשונה לפנה"ס, ומגיעים מערים שונות ברחבי מסופוטמיה, בעיקר נינוה בצפון, ובבל, ארך, אור, סיפר וניפור בדרום. באלף הראשון לפנה"ס בדרך כלל מלווים הקינות השומריות גם בתרגום לאכדית. בפרוייקט המחקר, בו מועסקים גם תלמידי אשורולוגיה ברמות שונות, אנו יוצרים קטלוג של כל הלוחות הכוללים קינות כאלו, מזהים לוחות שונים הכוללים את אותה קינה, ומכינים מהדורות מדעיות (תעתיקים ותרגומים) לקינות. בשלב הראשון של הפרוייקט אנו עובדים בעיקר על הלוחות הכוללים קינות לאל אנכי, אל החכמה ומי התהום המתוקים.

תלמידי מוסמך ודוקטורט בעבר ובהווה

  • קרן מלצר
  • ורד פילרסקי
  • דוד פרוג'יה
  • יאסר חנג'ר
  • יוליה טולייקוב
קראו פחות
אורלי גולדווסר

פרופ' אורלי גולדווסר

קבלה בתיאום מראש

אגיפטולוגית - חוקרת תרבות מצרים העתיקה. פרופסור מן המניין במכון לארכיאולוגיה ולימודי המזרח הקדום ופרופסור לשם כבוד באוניברסיטת גוטינגן, גרמניה.

קרא עוד

תחומי מחקר מרכזיים

  • הגדרת מערכת הממיינים של הכתב המצרי ובעקבותיו מיון העולם בתרבות מצרים העתיקה.
  • היבטים קוגניטיביים וסמיוטיים של כתב החרטומים וכתיבה בתמונות באופן כללי בעבר ובהווה.
  • דקדוק של המצרית העתיקה - תחום מרכזי הסוציולוגיה של הלשון.
  • יחסי כנען ומצרים באלף השלישי והשני לפני הספירה.
  • אוסטרקונים הייראטיים בכנען, ממצאים מצריים בכנען.
  • המצאת האלפבית מן ההירוגליפים המצריים בסיני.
  • מחקר השוואתי של הכתב המצרי עם כתבים מורכבים אחרים.

תחומי הוראה

הלשון המצרית על שלביה וכתביה השונים, סמיוטיקה של הכתב, המצאת האלפבית, מכתב החרטומים לאלפבית, הבטים קוגניטיביים של כתב החרטומים בהשוואה לכתיבה באמוג'י ובמערכות אלפבית, מערכת הממיינים של הכתב וסידור הידע בתרבות מצרים, ממצאים מצריים בכנען, חרפושיות מצריות ומבואות שונים לתרבות מצרים.

פרויקטים פעילים

חקר הממיינים, השוואות בין מערכות המיון של הכתב המצרי ומערכות מיון בשפות ממינים ובכתבים אחרים (עם פרופסור קולט גרינוולד, פרופסור גבהרד זלץ, ד"ר אניק פאיין), השוואה בין הכתב המצרי והכתב הסיני הקדום (עם ד"ר יונגשנג שנג.)

 THE CLASSIFICATION OF SEMITIC LOANWORDS IN THE EGYPTIAN SCRIPT IN NEW KINGDOM EGYPT Research project funded by ISF (Israeli Science Foundation), 2017-2020, PI Prof. Orly Goldwasser

'למיין את האחר: מיון מילים שאולות מלשונות שמיות במערכת הכתב המצרית של הממלכה החדשה', מענק מחקר מהקרן הלאומית למדע  17/735.

כלי מחקרי חדש לניתוח מערכות ממיינים בכתבים ובלשונות. למידע נוסף.

המצאת האלף־בית | פרעה בכנען: הסיפור שלא סופר | מוזיאון ישראל, ירושלים

תלמידי מחקר
תלמידי דוקטורט בעבר ובהווה
*ד"ר רחל שלומי חן (כיום מרצה מן החוץ באוני' העברית).
*ד"ר ארלט דוד (כיום מרצה בחוג).
ד"ר ארנסט בומן
מרינה שאמא-פופוביץ'
*הללי הראל

תלמידים מוסמך בעבר ובהווה
ד"ר ניב אלון (מוסמך, דוקטורט בYale, כיום אוצר במוזיאון המטרופוליטן, ניו יורק).
אורי מאירי (אוצרת במוזיאון ארצות המקרא).
ד"ר עומר שפרן
נעמי רחמן

*=  כולל הנחייה בתואר מוסמך

 

קראו פחות
גרוסמן

פרופ' ליאור גרוסמן

ראשת המעבדה לארכיאולוגיה חישובית

פרופסור חבר בחוג לארכאולוגיה במדור לארכאולוגיה פרהיסטורית.

קרא עוד
 תחומי מחקרה מתרכזים במעבר לכלכלה מבוססת-חקלאות בסוף התקופת הפליאוליתית.מנהלת חפירות בכפר הנטופי בנחל עין גב ובמערת הקבורה במערת חילזון תחתית, שתיהן מן התרבות הנטופית של חברות שהתקיימו בתקופה הפליאוליתית האחרונה (לפני 11,500 עד 15,000 שנה). מנהלת את המעבדה לארכיאולוגיה ממוחשבת בה מפתחים שיטות חדשות לעיבוד ממוחשב של מודלים תלת ממדיים של ממצא ארכיאולוגי. במחקריה משלבת פיתוחים במדעי המחשב וארכאולוגיה.

פרויקטים פעילים:

פרויקט החפירות בנחל עין גב II (הווה-2010)

http://journals.plos.org/plosone/article?id=10.1371/journal.pone.0146647

פרויקט החפירות במערת נחל חילזון (1997-2008)

Grosman, L., N. Munro and A. Belfer-Cohen. 2008. A 12,000 year old Shaman Burial from the Southern Levant (Israel). PNAS 105 (46): 17665–17669.

http://www.pnas.org/content/105/46/17665

Grosman, Leore, and Natalie D. Munro. 2016. A Natufian Ritual Event. Current Anthropology 57 (3):311-331.

המעבדה לארכיאולוגיה חישובית

Grosman, L., O Smikt, and U. Smilansky. 2008. On the application of 3-D scanning technology for the documentation and typology of lithic artifacts. Journal of Archaeological Science 35: 3101-3110.

Grosman, L, G. Sharon, O. Smikt and U. Smilansky. 2011. Quantifying Breakage Damage on Experimental Bifaces using 3D scanning. Journal of Human Evolution 60 (4): 398-406. 

  • Grosman, L. 2016. Reaching the Point of No Return: The Computational Revolution in Archaeology. Annual Review of Anthropology 45 (1):129-145.Experimental Bifaces using 3D scanning. Journal of Human Evolution 60 (4): 398-406.

תלמידי מחקר בעבר ובהווה:

הדס גולדגייר (מוסמך)

לנה דובינסקי (דוקטורט)

אורטל הרוש (דוקטורט)

פרנצ'סקו וולטה (דוקטורט)

טליה ישוב (מוסמך)

תמנע רז (מוסמך)

אנטואן מולר (דוקטורט)

קרן נבנהויז (מוסמך)

אחיעד עובדיה (מוסמך, סיים 2016, כיום אוצר לתרבויות פרהיסטוריות במוזיאון ישראל בירושלים)

נתנאל פז (מוסמך, סיים 2016)

נועה קליין (מוסמך, סיימה 2013)

אפרים וולך (מוסמך, סיים 2013)

קראו פחות
יוסי גרפינקל

פרופ' יוסף גרפינקל

02-5882412

קרא עוד
פרופ' מן המניין במדור המקראי, ראש החוג לארכאולוגיה ולמזרח הקרוב הקדום, וראש המכון לארכאולוגיה. מכהן  בקתדרת יגאל ידין לארכיאולוגיה של ארץ ישראל. בתחילת דרכו האקדמאית התמקד בתקופה הפרוטו-היסטוריה של המזרח הקדום, וחפר באתרים מהתקופות הניאוליתית והכלקוליתית: : יפתחאל, גשר, תל עלי, מיתר, אשקלון ותל צף. גולת הכותרת הן החפירות בשער הגולן, שנמשכו 11 עונות חפירה. בשער הגולן נחשף אחד האתרים הגדולים בעולם בתקופתו (6000-6400 לפנה"ס), ובו רחובות ובתי חצר גדולים, באר למים ומאות פריטי אמנות. ממצאים מחפירות שער הגולן מוצגים במוזיאון ישראל, מוזיאון המטרופוליטן בניו-יורק ובמוזיאון הלובר בפריז.

משנת 2007 מחקריו מתמקדים בקשר בין ארכאולוגיה ומקרא בהקשר לראשיתה של ממלכת יהודה, במאות העשירית והתשיעית לפנה"ס. במסגרת הפרויקט נערכו חפירות בחורבת קיאפה (2013-2007), תל לכיש (2013-2017) וחורבת אל-רעי (מאז 2015), וסקר בתל שוכה (2010). גולת הכותרת הן החפירות בחורבת קיאפה, עיר מבוצרת ביהודה מראשית המאה העשירית לפנה"ס (ימי דוד המלך). בחפירה נחשפו שערים, חומת סוגרים, מבני ציבור, בתי מגורים, כלי חרס, כלי אבן, כלי מתכת, כתובות, חותמות, וחפצי פולחן שונים. כל אלו מעידים על רמת ארגון חברתי של ממלכה, לעומת החברה השבטית-כפרית שאפיינה את יהודה במאות 11-12 לפנה"ס..

הוראה

ארץ ישראל והמזרח הקדום בתקופות הפרוטו-היסטוריות,  ארץ ישראל והמזרח הקדום בתקופות הברונזה והברזל, כלי חרס קדומים, אמנות ופולחן, ארכיאולוגיה של ריקוד.

פרויקטים פעילים

  • פרסום חפירות תל צף
  • פרסום חפירות חורבת קיאפה http://qeiyafa.huji.ac.il
  • פרסום חפירות תל לכיש: לכיש הייתה עיר כנענית חשובה בתקופת הברונזה, ועיר מרכזית בממלכת יהודה. בחפירות המשלחת הנוכחית (הרביעית באתר) נחשפו נתונים חדשים אודות מערכות הביצור של העיר, מקדש כנעני, ומבנים מימי ממלכת יהודה. המקדש הכנעני חרב בשריפה עזה, ובתוכו נמצאו פסלי אלים, סמלי פולחן, כלי נשק, תכשיטים מכסף וזהב, קערות ברונזה גדולות, שפע של כלי חרס, וכתובות http://www1.southern.edu/lachish
  • חפירות חורבת אל-רעיחורבת ארעי היא אתר קטן, הממוקם כשלושה ק"מ ממערב ללכיש. במקום נחשפו עדויות לפעילות מגוונת בתקופות שונות, כולל שכבת הרס מתחילת המאה העשירית לפנה"ס. החפירות בחורבת ארעי ובלכיש מצטרפות יחד לפרויקט מחקר אזורי אודות התהליכים הקשורים בהתפשטות ממלכת יהודה לדרום השפלה.

תערוכות

  • אוצר המוזיאון לתרבות הירמוכית בקיבוץ שער הגולן
  • תערוכה על חפירות שער הגולן במוזיאון ארצות המקרא בירושלים (1999)
  • מגוון ממצאים מחפירות שער בגולן במוזיאון המטרופוליטן בניו-יורק (משנת 1999)
  • מגוון ממצאים מחפירות שער בגולן במוזיאון הלובר בפריז (משנת 2001)
  • תערוכה על חפירות חורבת קיאפה במוזיאון ארצות המקרא בירושלים (מספטמבר 2016)
  • בעמק דוד וגוליית, תערוכה על חפירות חורבת קיאפה במוזיאון ארצות המקרא בירושלים (2016-2017)
  • בעמק דוד וגוליית, תערוכה על חפירות חורבת קיאפה במוזיאון התנ"ך בוושינגטון DC (2017-2018

פרסומים

175 מאמרים, 10 ביקורות ספרים, 22 ספרים של דוחות חפירה, שמונה ספרים פופולריים, וארבעה ספרים מסכמים (קרמיקה ניאוליתית וכלקוליתית, ריקוד בתקופת ראשית החקלאות, הויכוח על חורבת קיאפה ופתחים נסוגים). חתן פרס פולונצקי לספר מקורי ויצירתי בתחום מדעי הרוח לשנת 2006: Dance at the Dawn of Agriculture.

תלמידי מוסמך בעבר ובהווה:

ולדימיר אברוטיס

 

אנה אייריך

מרינה בקר

דוד גלמן

שלמה גרינברג

דורון דג

אלכסנדר וויגמן

שפרה וויס

איתמר וייסבין

פיטר זילבר

נועם זילברברג

חגי כהן-קולנימוס

אלעד לירז

זינובי מצקביץ

מיכאל פרייקמן

הו-גו קאנג

פיטר קובץ

פדריקו קורבין

איגור קריימרמן

אלה רבינוביץ

 

תלמידי דוקטורט בעבר ובהווה:

 

ג'יימס אדקוק

אנה אייריך

ד"ר שלומית בכר

ד"ר יהודית בן-מיכאל

ד"ר צ'וי גוונגיון

ד"ר מתקה גולוב

אמיר גנור

ד"ר אפרים וולך

איתמר וייסבין

ד"ר קתרינה סטרייט

ד"ר מיכאל פרייקמן

סנג-יופ צ'אנג

ד"ר הו-גו קאנג

ד"ר איגור קריימרמן

אלה רבינוביץ

 

 

קראו פחות
ארלט דוד

פרופ' ארלט דוד

ראש התת-המדור האגיפטולוגי
02-5881128
שעות קבלה: בשבתון במהלך סמסטר א' תשפ"ב

כעורכת דין ואגיפטולוגית עסקה במחקרים בין-תחומיים שונים אודות מערכת המשפט המצרית, וכיום מתמקדת בניתוח של התמונה המצרית לפי גישה סטרוקטוראליסטית-סמיוטית. היתה חברה בקבוצת המחקר "כוחה של תמונה" במרכז סכוליון למחקר רב תחומי במדעי הרוח.

קרא עוד

הפרויקט הנוכחי שלה מתמקד בתבליטים שמציגים את אחנאתון ונפרטיטי בקברים של תל אל-עמארנה והשפעות זרות על המוטיבים.

לאחרונה פרסמתי ב-Harvard Egyptological Studies 

(Renewing Royal Imagery - Akhenaten and Family in the Amarna Tombs (https://brill.com/view/title/57605

 

הוראה

מרצה בחוג לארכיאולוגיה, במדור המזרח הקרוב הקדום. מומחית לסמיוטיקה של הכתב ההירוגליפי והאמנות המצרית; מצרית קלאסית ורעמססית; מערכת המשפט המצרית והרגיסטר הלשוני המצרי; ממצאים מצריים שהתגלו בכנען.

פרויקטים פעילים

העברה תרבותית באלף השני לפנה"ס: תרומתם של מוטיבים אמנותיים זרים לאסטרטגיה החזותית של פרעה אחנאתן (ISF 409/18).

תלמידי מ"א ודוקטורט (בעבר ובהווה)

בתיה שכטר

נעמי גרונטמן

אלכסנדר ווסילייב

מתן שטיין

הדס משגב

קטיה בריודין

תאם מאיר-וייל

תמרה מחאידזה

קראו פחות
אורי דוידוביץ'

ד"ר אורי דוידוביץ'

חדר 510
קבלה בתיאום מראש

מרצה בחוג לארכאולוגיה, במדור המקראי. תחומי העניין: ארכיאולוגיה סביבתית ונופית, בעיקר של איזורי שוליים; שיטות מחקר וניתוח של סקרים ארכאולוגיים; ארכאולוגיה אזורית של מדבר יהודה ; פעילות אנושית במערות טבעיות; והתפתחות חברות מורכבות סביב המעבר לתרבויות עירוניות (התקופות הכלקוליתית והברונזה הקדומה).

קרא עוד
המחקרים הנוכחיים העיקריים שלי הם: דינמיקות יישוביות בגליל העליון בתקופת הברונזה הקדומה וסוגית ראשית העיור בדרום הלבנט, מחקר הכולל חפירות רב-שנתיות באתר הנרחב שסביב תל קדש; ארכיאולוגיה ונוף של מפלט במערות מצוקיות במדבר יהודה בתקופות הכלקוליתית והברונזה הקדומה; שינויים סביבתיים ותרבותיים במדבר יהודה לאורך ההולוקן (בצוותא עם ד"ר נמרוד מרום, אוניברסיטת חיפה); וארכיאולוגיה השוואתית של פעילות אנושית קדומה במערות מורכבות בדרום הלבנט.

הוראה

מלמד מגוון קורסי חובה ובחירה העוסקים ברצף התקופות הנלמד במדור (התקופות הנאוליתית המאוחרת, הכלקוליתית, הברונזה והברזל) לצד קורסים העוסקים בארכיאולוגיה סביבתית ונופית, שיטות סקר וניתוח מרחבי, וארכיאולוגיה של אזורי שוליים (מדבריות, מערות). בשנת תשע"ט אלמד את סמינר הב"א המדורי שיעסוק בארכיאולוגיה של אלימות וקונפליקטים בעולם העתיק; קורס יישומי בממ"ג (GIS) לארכיאולוגים; קורס סביב הארכיאולוגיה של מדבר יהודה בתקופות הרומית והביזנטית (לתלמידי המדור הקלאסי); וקורס בנושא הארכיאולוגיה של הפעילות האנושית הקדומה במערות מורכבות (למ"א).

פרויקטים פעילים

מורכבות יישובית וקשרי אזורים הרריים ועמקיים בראשית העיור - תל קדש והגליל בתקופת הברונזה הקדומה: הופעתן של ערים וההיווצרות של חיים עירוניים היו מהשינויים המרכזיים בהיסטוריה האנושית, והיו כרוכים בעיצוב מחדש של המטריקס ה​​חברתי, הכלכלי, הפוליטי והאידיאולוגי של חברות קדומות. לתהליך העיור ישנם היבטים מרחביים ודמוגרפיים, הקשורים בין היתר בריכוז אוכלוסייה באתרים גדולים ומרכזיים המאורגנים בצורות חדשות, לצד יצירת אזורים כפריים כפופים סביבם. ההפצה של עקרונות אורבניים ממסופוטמיה, ערש העירוניות במזרח הקדום, לחלקים אחרים של הסהר הפורה לבשה דפוסים אזוריים שונים ומגוונים, שלהבנתם יש השלכות חשובות לחקר ראשית העירוניות הקדומה, תגובות הנגד לתהליכי העיור, וההתגבשות של מודלים עירוניים שונים לטווח הארוך. המחקר הנוכחי בוחן מחדש את ההשערות הקיימות לגבי תהליכי העיור בתקופת הברונזה הקדומה בצפון כנען (3800-2500 לפנה"ס לערך) באמצעות לימוד המורכבות היישובית האזורית על יסוד שני היבטים משלימים: ההתפתחות המבנית והחברתית-כלכלית של אתר ענק שהתפתח סביב תל קדש שבגליל העליון המזרחי במהלך שלבים א' ו-ב' של תקופת הברונזה הקדומה, אולי האתר ה"עירוני" הגדול ביותר בדרום הלבנט מתקופה זו; וניתוחים מרחביים של השתנות דגמי היישוב ברמה בין-אזורית בתקופת הברונזה הקדומה, על בסיס תוצאות סקרים לאורך חתך רוחב מהים התיכון ועד מורדות הגולן, תוך שימוש בכלים מתקדמים מתחום המודלים החישוביים. המחקר כולל פרויקט חפירות רב-שנתי באתר של קדש שבגליל, החל משנת 2016, בצוותא עם עידו וכטל ורועי צבר, ונתמך על ידי מענק מחקר של הקרן הלאומית למדע לשנים 2018-2023 (מענק מס' 1534/18).

ארכיאולוגיה ונוף של מפלט - מדבר יהודה בתקופות הכלקוליתית והברונזה הקדומה: המשמעות החברתית של סכסוכים אלימים בקרב חברות קדם-עירוניות מזוהה בשיח הארכיאולוגי עם נושאים בסיסיים כמו התפתחות ריבוד חברתי וצבירת כוח פוליטי. מאפיין משותף של סכסוכים אלימים, שהזיהוי הארכיאולוגי שלו מציב אתגרים מתודולוגיים גדולים, הוא עקירה בכפייה, הכוללת קבוצה חברתית שנעקרת ממקומה, בדרך כלל באופן זמני (פליטים), וכן את המקומות המספקים מקלטים ארעיים לקבוצה זו (מפלט). אף שמחקרים העוסקים בפליטות מבוססים היטב בתחומי מחקר כגון היסטוריה, אנתרופולוגיה ומדיניות ציבורית, הארכיאולוגיה של מפלט ופליטות אינה מפותחת, בייחוד בתקופות קדם-היסטוריות. המחקר הנוכחי עוסק במקרה מבחן ייחודי – ארכיאולוגיה נופית של מערות מצוקיות במדבר יהודה – ובוחן דרך ניתוח משווה של היבטים סביבתיים, מבניים וחומריים את מאפייני הפעילות במערות אלו בזיקה לאפשרות ששימשו כמקלט זמני במצוקי המדבר בשני פרקי זמן – בתקופה הכלקוליתית המאוחרת (4200-3800 לפנה"ס) ובראשית תקופת הברונזה הקדומה 1ב (3300-3150 לפנה"ס לערך). המחקר מדגיש את היתרונות המחקריים, כמו גם את הקשיים המתודולוגיים והפרשניים, של העיסוק הארכיאולוגי בנופי שוליים ובזיהוי של התנהגויות אנושיות הסמויות מן העין.

שינויים סביבתיים ותרבותיים במדבר יהודה לאורך ההולוקן: בשנים הקרובות אמשיך לעסוק גם ביחסי אדם-סביבה הולוקניים במדבר יהודה, וזאת כחלק ממחקר חדש בהובלת ד"ר נמרוד מרום מאוניברסיטת חיפה ובמימון הקרן למחקר של האיחוד האירופי (ERC, מענק מס' 802752). במוקד המחקר השתנות המערכת האקולוגית האזורית בזיקה לתקופות שיא ושפל בפעילות האנושית בנווה עין גדי, דרך נקודת המבט של שרשרת המזון האזורית וחשיבותם של טורפי על בשרשרת זו. מחקר זה יכלול איסוף וניתוח של נתונים ביולוגיים ממגוון מערות בדרום מדבר יהודה, לצד מחקר ארכיאולוגי-סביבתי ממוקד באתרי פעילות שונים משלוש תקופות מרכזיות – הכלקוליתית, הברזל והרומית-ביזנטית (אתרי יישוב בנווה עין גדי, מלכודות טורפים, מכלאות צאן).

דפוסי פעילות של חברות מורכבות במערות מפותחות בדרום הלבנט: הארכיאולוגיה של מערות טבעיות ברחבי העולם קשורה קשר הדוק עם המחקר של חברות ציידים-לקטים, והשימוש במערות כאתרי בסיס למגוון פעילויות חוזרות ונשנות. לצד זאת, מערות המשיכו להוות חלק בלתי נפרד של נופים תרבותיים גם לאחר הופעתן של חברות מורכבות, עת דפוסי הפעילות במרחב התת-קרקעי השתנו לחלוטין. בעוד שחללים תת-קרקעיים מפותחים, חשוכים ומאתגרים לתנועה ולשהות לא שימשו כנראה למגורים קבועים, הם זימנו שילוב של תכונות סביבתיות ייחודיות המתאימות, בהקשרים תרבותיים מסוימים, לדפוסי פעילות חוץ-יישוביים דוגמת קבורה, פולחן ומפלט. התרומה העיקרית של חקר מערות טבעיות מפותחות קשורה לפיכך לאפשרות לחקור דפוסי פעילות מרתקים אשר לא תמיד ניכרים בארכיאולוגיה של אתרי יישוב קדומים. חבלי ההר של דרום הלבנט עמוסים במערות מפותחות, אשר נחקרים מסוף שנות ה-70 של המאה הקודמת בידי המרכז לחקר מערות (המכון למדעי כדה"א, האוניברסיטה העברית), וברבות מהן נמצאו שרידים מתקופות קדם-עירוניות (ניאוליתית מאוחרת, כלקוליתית, ברונזה קדומה). בעשר השנים האחרונות ניהלנו (קבוצת חוקרים ובהם פרופ' עמוס פרומקין, פרופ' בועז זיסו [אונ' בר-אילן], רועי פורת, מיקה אולמן ובועז לנגפורד) סקרים וחפירות במערות בחבלים הרריים שונים, ובשנים הקרובות אתמקד (בצוותא עם מיקה אולמן) בניתוח השוואתי של הממצאים ממערות אלו, לרבות היבטים כרונולוגיים, מרחביים וקוגניטיביים של הפעילות במערות מפותחות לסוגיה.

תלמידי מחקר 

מיקה אולמן - דפוסי פעילות של חברות מורכבות במערות מפותחות בדרום הלבנט (דוקטורט)

שי שרפברג (מוסמך)

רחל ויסמן (מוסמך)

 

קראו פחות
זאב וייס

פרופ' זאב וייס

בניין ארכאולוגיה, חדר 507. שעות קבלה: יום ב', 13:00-12:00
02-5882422

זאב וייס הינו פרופסור מן המניין במדור הקלאסי של המכון לארכאולוגיה ובעל הקתדרה ע"ש אלעזר ל' סוקניק באוניברסיטה העברית בירושלים.

קרא עוד
כארכאולוג קלאסי, הוא מתמחה באדריכלות ואמנות בדרום הלבנט, בתקופות הרומית והביזנטית. מחקריו עוסקים, בין השאר, בהיבטים שונים של העת העתיקה הנוגעים בתכנון עירוני, פסיפסים במזרח הרומי, תרבות הפנאי להמונים, בתי כנסת, אמנות יהודית, והחברה היהודית וקשריה עם התרבות היוונית-רומית והנוצרית. מאז 1990 הוא מנהל את חפירות ציפורי מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים, שם נחשפו בעיקר שרידים של העיר מהתקופה הרומית-ביזנטית. פרופ' וייס הינו מִלגאי פולברייט ושימש חוקר אורח באוניברסיטת הרווארד, חבר במכון ללימודים מתקדמים בפרינסטון (IAS), באוניברסיטת פרינסטון ובמכון ללימודי העולם העתיק (ISAW) באוניברסיטת ניו יורק. הוא פרסם מאמרים רבים ושני ספרים חשובים: אחד מוקדש לבית הכנסת של ציפורי: The Sepphoris Synagogue: Deciphering an Ancient Message through Its Archaeological and Socio-Historical Contexts (Jerusalem: Israel Exploration Society, 2005) , וספר נוסף עוסק בתרבות הפנאי בארץ ישראל העתיקה: Public Spectacles in Roman and Late Antique Palestine (Cambridge, MA: Harvard University Press, 2014).. פרופ' וייס שוקד עתה על ספרו הבא: ציפורי: פסיפס של תרבויות, בו הוא יציג את תגליות ציפורי ויעסוק במגוון שאלות הנוגעות בהיסטוריה התרבותית-חברתית של העיר בתקופה הרומית ובשלהי העת העתיקה.

הוראה

הוראת המבואות במדור הקלאסי, ובנוסף מגוון של נושאים הנוגעים בארכיאולוגיה רומית וביזנטית, במזרח הסורי-ארץ ישראלי ומחוצה לו. דגש ניתן על עיון בממצא הארכיטקטוני, האמנותי והספרותי ומה ניתן ללמוד מהם על התרבות החומרית בתקופות הקלאסיות.

פרויקטים פעילים

ציפורי בירת הגליל בתקופה הרומית שוכנת בלב הגליל התחתון, כחמישה ק"מ מערבית לנצרת. ראשיתו של היישוב בשלהי תקופה הברזל והוא המשיך להתקיים ברציפות עד 1948, אבל השרידים העיקריים הנראים כיום באתר הם מהתקופה הרומית הקדומה (שלהי המאה ה-1 לפנה"ס) ועד שלהי התקופה הביזנטית (המאה ה-7 לספירה). ממצאי החפירה מספקים מידע רב על מראה העיר, חייה התרבותיים והרוחניים, כלכלתה ואופי התושבים שהתגוררו במקום לאורך זמן. ברחבי האתר נתגלו מבני ציבור רבים (מקדש רומי, תיאטרון, מרחצאות, בית כנסת, כנסיות, ועוד), בתי מגורים מסוגים שונים ולמעלה משישים פסיפסים, חלקם בעלי דגמים פיגורטיביים. מגוון הפסיפסים, כמותם ואיכותם הגבוהה ייחודיים לאזורינו, אלו מעידים גם על האוריינטציה התרבותית, האמנותית והדתית של תושבי ציפורי, לאורך הדורות. משלחת האוניברסיטה העברית החלה את עבותה בציפורי ב-1985 ואחראית לחשיפתם של מרבית הממצאים באתר.

ניצורן של הערים בגליל: תמורות חברתיות-תרבותיות, דתיות ופוליטיות בעתות של גבולות משתנים. פרויקט ארבע שנתי במימון הקרן הלאומית למדע. הפרויקט נועד לבחון בכלים ארכאולוגיים את אופן התבססותה של הקהילה הנוצרית בערים המרכזיות בגליל, טבריה וציפורי, תוך כדי השוואת הממצאים עם מה שקורה בערים אחרות בארץ ישראל העתיקה.

סטודנטים ואנשי סגל המכון הפעילים כיום בחפירה: שולמית מילר, אבנר אקר, רבקה איזנשטאט, מדרכי וולפסון, עדי פנסטר, תומר בר-פוקס ומאיה אבני.

ראה רשימת פרסומים מלאה כאן

תלמידי מחקר (בעבר ובהווה)

מוסמך

  • רונה אביסף
  • רבקה איזנשטאט
  • אבנר אקר
  • דניאל לויתן
  • הלל זילברקלנג 
  • חן חוברס 
  • אלכס מלמד 
  • שולמית מילר
  • דבי סנדהאוס-ראם (כיום עובדת רשות העתיקות)
  • יובל פלג
  • עדי פנסטר
  • רון קהת 
  • מיה שרמן 
  • נעמה שרעבי

דוקטורט

  • ד"ר אבנר אקר (כיום באוניברסיטת בר אילן)
  • ד"ר בני ארובס
  • ד"ר גבי ביכובסקי (כיום עובדת רשות העתיקות, נומיסמטיקה)
  • ד"ר רבקה בן ששון
  • ד"ר יונוס דמירג'י
  • ד"ר נעמה וילוז'ני (כיום מלמדת באוניברסיטת חיפה)
  • ד"ר שולמית מילר
  • ד"ר ליאור סנדברג
  • עמית ראם (רע"ת, ארכאולוג מרחב ירושלים).
  • הדס שמבדל
  • פבלו בצר (רע"ת, ארכאולוג מרחב דרום) 
  • מירי פינס (אוניברסיטת ת"א, יחד עם פרופ' אורן טל)

פוסט-דוקטורט

  • פרופ' עוזי לבנר (חבר סגל במכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית)
  • ד"ר אורן גוטפלד
  • ד"ר יונתן אדלר (אוניברסיטת אריאל)
  • ד"ר איתמר טקסל (כיום ברשות העתיקות)
קראו פחות
נתן וסרמן

פרופ' נתן וסרמן

המדור ללימודי המזרח הקרוב הקדום
02-5883912

נתן וסרמן הוא פרופסור לאשורולוגיה (במדור המזרח הקרוב הקדום). מתמחה בטקסטים ספרותיים באכדית, בעיקר מן התקופה הבבלית העתיקה (1500-1900 לפנה״ס)

קרא עוד
עוסק בהימנונות, ספרות חכמה, אפוסים ומיתוסים, וכן בלחשים ובטקסטים מאגיים. תחום התמחות נוסף הוא לשון המכתבים ותעודות משפטיות מהתקופה הבבלית העתיקה, בעיקר אלה שנתגלו בחפירות מארי שבסוריה. מפרסם טקסטים ספרותיים, בעיקר מן המוזיאון הבריטי בלונדון.

שלושת ספריו האחרונים

Akkadian Love Literature of the 3rd and 2nd Millennium BCE, Leipziger Altorientalistische Studien 4: Harrassowitz, Wiesbaden, 2016.

האמורים. מסופוטמיה בראשית האלף השני לפנה״ס. כרמל, ירושלים, 2019 תשע״ט. (עם יגאל בלוך).

The Flood: The Akkadian Sources. A New Edition, Commentary, and a Literary Discussion (Orbis Biblicus et Orientalis, 290), Leuven: Peeters Publishers, 2020.

 

כמה מאמרים מהעת האחרונה

The Man is Like a Woman, the Maiden is a Young Man. A new edition of Ištar-Louvre, Orientalia 87 (2018), 1–38 (Tab. I–II) (with M. P. Streck).

Labor Pains, Difficult Birth, Sick Child: Three Old Babylonian Incantations from a Private Collection, Bibliotheca Orientalis 75 (2018), 14–25.

The Susa Funerary Texts: A New Edition and Re-Evaluation and the Question of Psychostasia in Ancient Mesopotamia, Journal of the American Oriental Society 139 (2019), 859–891.

"I was not warm in the cold." Another Old Babylonian Proverbial Collection, Iraq 81 (2019) 241–245 (with M. P. Streck).

An Elamite Magical Text Against Scorpion Bite with an Akkadian Procedure, Elamica 10 (2020), 47– 68 (with M. Krebernik).

Forgotten Dais, Scattered Temple: Old Babylonian Akkadian Lament to Mamma and its Historical Context, forthcoming in Archiv für Orientforschung (with T. Oshima).

הוראה

מלמד קורסי סקירה היסטוריים, קורסים על תולדות הספרות והדת המסופוטמית, כמו גם מגוון רחב של קורסים טקסטואליים וסמינרים בתחומים רבים: ניבים של האכדית, תעודות היסטוריות (כתובות מלכים), אפוסים שונים (מיתוס של אנזו), טקסטים דתיים (הימנונות לאישתר), לחשים כנגד חיות ושדים, קובצי החוקים האשוריים, ועוד. בשנים האחרונות מלמד בקביעות גם באוניברסיטת לייפציג שבגרמניה.

 

פרוייקטים פעילים Sources of Early Akkadian Literature -SEAL פרוייקט משותף עם פרופ׳ מיכאל שטרק מאוניברסיטת לייפציג. בלב הפרוייקט מצוי פורטל לטקסטים ספרותיים באכדית: קטלוג היררכי ובו כ-900 יצירות ספרותיות שונות, מהדורות חדשות, קומנטרים, וביבליוגרפיה עדכנית.

 

Late Babylonian Priestly Literature פרוייקט משותף עם פרופ׳ מיכאל יורסה מאוניברסיטת וינה.

Divine Love Lyrics פרוייקט משותף עם פרופ׳ רוסיו דה-ריבה מאוניברסיטת ברצלונה.

 

תלמידי מחקר בעבר ובהווה

נתנאל אנור (מ״א)

פרופ׳ אורי גבאי (מ״א ודוקטורט)

יבגני דימנשטיין (מ״א)

אביגיל וגשל (מ״א)

יעקב וודה (מ״א)

נדיה טרכוב (מ״א)

אנה פרדיבון (דוקטורט)

נמרוד מדרר (מ״א)

Josephine Fechner (Leipzig) PhD, with Prof. M. P. Streck

Susanne Körper (Leipzig), MA, with Prof. M. P. Streck

Sonnhild Weirach (Leipzig), MA, with Prof. M. P. Streck

Elyze Zomer (Leipzig) PhD, with Prof. M. P. Streck

Antonia Pohl (Leipzig) PhD, with Prof. M. P. Streck

 

 

קראו פחות
Yossi Zaidner

ד"ר יוסי זיידנר

מתמחב בתרבות חומרית ואורח החיים של האדם בתקופות האבן הקדומה והתיכונה; יחסי הגומלין בין אדם מודרני לניאנדרטל; מוצא האדם המודרני; התפשטותו של האדם בתקופת האבן התחתונה והתיישבותו בלבאנט; מקורות של טכנולוגיית לוולואה.

קרא עוד

הוראה

  • פרהיסטוריה של הלבאנט
  • תקופת האבן התחתונה
  • תקופת האבן התיכונה
  • ארכיאולוגיה ניסויית
  • טכנולוגיית ייצור כלי צור
  • צייד ואתרי צייד בפרהיסטוריה

פרויקטים פעילים:

  • חפירות במערת תנשמת, אתר מתקופת האבן התיכונה בשפלה המרכזית. מערת תנשמת הינו אתר מרכזי להבנת ההתיישבות האנושית במרכז הארץ בתקופת האבן התיכונה.
  • האדם והתנהגותו התרבותית, מרחבית וסימבולית בתקופת האבן התיכונה בלבאנט (150-100 אלף שנים לפני זמננו). פרויקט נתמך על ידי הקרן הלאומית למדע לשנים 2018-2022. הפרויקט מתמקד בתקופה בה הלבאנט אוכלס על ידי כמה טיפוסי האדם, ביניהן גם האדם המודרני. המטרות של הפרויקט הן שחזור של ארח חיים והטכנולוגיות הקדומות בתקופת האבן התיכונה במרכז הארץ. הפרויקט עוסק בחקר טכנולוגיית ייצור כלי צור וכלי אבן, שימוש באש, מקורות ושימוש באוכרה, ניצול המרחב ואסטרטגיות קיום וצייד בנשר רמלה ומערת תנשמת.
  • פלאוגיאוגרפיה, פליאואקלים וארכיאולוגיה של תקופת האבן התחתונה בשולי המדבר: מחקר רב-תחומי באתר מפלייסטוקן התחתון בביצת רוחמה ואתר מפלייסטוקן התיכון בנחל חסי, דרום מישור החוף של ישראל. הפרויקט עוסק בהתפתחות הנוף ושינויים תרבותיים לאורך תקופת הפליאולית התיכון בשולי הנגב הצפוני.
  • מעבר בין תקופת האבן התחתונה והתיכונה: התרבות האשלו-יברודית ותרבות מוסטרית קדומה במערת מסלייה, הר הכרמל, ישראל (250-160 אלף שנה לפני זמננו). המחקר עוסק בתמורות תרבותיות ודמוגרפיות שחלו בתקופה הזאת בלבאנט ובהופעה הקדומה ביותר של טכנולוגיית לוולואה באזור.

תלמידי מחקר

תלמידי מוסמך

  • ראובן קפול
  • מעיין שמר
  • עוז ורונר
  • קטרין פוקלינגטון
  • יונה ריימר-גפני

תלמידי דוקטורט

  • מריון פרבו
  • לאורה צ'נטי
  • זוהר תורג'מן
  • אליסה פייטרזצ'ק

פרסומים מרכזיים

 

Zaidner Y., Porat N., Zilberman E., Herzlinger G., Almogi-Lubin H., Ruskin Y., 2018. The geo-chronological context of the open-air Acheulian site at Nahal Hesi, Israel. Quaternary International 464: 18-31.

Zaidner Y., Centi L., Prevost M., Shemer M. and Varoner O., 2018. An open-air site at Nesher Ramla, Israel, and new insights into Levantine Middle Paleolithic technology and site use. In: Akazawa T. and Nishiaki Y (eds), The Middle and Upper Palaeolithic Archaeology of the Levant and Beyond, Replacement of Neanderthals by Modern Humans Series. Springer, Vertebrate Paleobiology and Paleoanthropology Series, pp. 11-35.

Hershkovitz I, Weber G. W., Quam R., Duval M., Grün R., Kinsley L., Valladas H., Mercier N., Arsuaga J. L., Martinón-Torres M., María Bermúdez de Castro J., Fornai C., Martín-Francés L., Smith P., Sarig R., May H., Krenn V. A., Slon V., Rodríguez L., García R., Lorenzo C., Carretero J. M., Frumkin A., Shahack-Gross R., Bar-Yosef Mayer D., Cui Y., Wu X., Peled N., Groman-Yaroslavski I., Weissbrod L., Yeshurun R., Tsatskin A., Zaidner Y., Weinstein-Evron M., 2018. The  earliest modern human outside Africa. Science 359: 456–459.  

Guérin G., Valladas H., Joron J-L., Mercier N., Reyss J-L. and Zaidner Y., 2017. Apports de la datation par la luminescence des sites du Proche-Orient et résultats préliminaires du site de Nesher Ramla (Israël). L'Anthropologie 121: 35-45.

Weinstein-Evron M. and Zaidner Y. 2017. The Acheulo-Yabrudian – Early Middle Paleolithic Sequence of Misliya Cave, Mount Carmel, Israel. In: Hovers, E., Marom, A. (eds.), Human Paleontology and Prehistory: Contributions in Honor of Yoel Rak. Springer, Vertebrate Paleobiology and Paleoanthropology Series, pp. 187-202.

Zaidner Y., Shahack-Gross R., Friesem D., Frumkin A. and Tsatskin A. 2016. Landscapes, depositional environments and human occupation at Middle Paleolithic open-air sites in the southern Levant, with new insights from Nesher Ramla, Israel. Quaternary Science Reviews 138: 76-86.

Groman-Yaroslavsky I., Zaidner Y. and Weinstein-Evron M. 2016. Mousterian Abu Sif Points: Foraging tools of the Early Middle Paleolithic Site of Misliya Cave, Mount Carmel, Israel. Journal of Archaeological Science: Reports 7: 312-323.

Zaidner Y. and Evron M. 2016. The end of the Lower Paleolithic in the Levant: the Acheulo-Yabrudian lithic technology at Misliya Cave, Israel. Quaternary International 409: 9-22.

Zaidner Y. and Grosman L. 2015. Middle Paleolithic scrapers were resharped or recycled? A view from Nesher Ramla. Quaternary International 361: 178-187.

Frumkin A., Zaidner Y., Na'aman I., Tsatskin A., Porat N. and Vulfson L. 2015. Sagging and collapse sinkholes over hypogenic hydrothermal karst in a carbonate terrain. Geomorphology 229: 45-57.

Zaidner Y., Frumkin A, Porat N., Tsatskin A., Yeshurun R., Weisbrod L. 2014. A series of Mousterian occupations in a new type of site: The Nesher Ramla karst depression, Israel. Journal of Human Evolution 66:1-17.

Friesem D., Zaidner Y. and Shahack-Gross R. 2014. Formation Processes and Combustion Features at the Lower Layers of the Middle Paleolithic Open-air Site of Nesher Ramla, Israel. Quaternary International 331:128-138.

Weissbrod L. and Zaidner Y. 2014. Taphonomy and paleoecological implications of fossorial microvertebrates at the Middle Paleolithic open-air site of Nesher Ramla, Israel. Quaternary International 331: 115-127.

Tsatskin A. and Zaidner Y. 2014. Geoarchaeological context of the later phases of Mousterian occupation (80-115 ka) at Nesher Ramla, Israel: Soil erosion, deposition and pedogenic processes.  Quaternary International 331: 103-114.

             Y. and Weinstein-Evron M. 2014. Making a point: The early Mousterian toolkit at Misliya Cave, Israel. Before Farming [online version] 2012/4: article 1.

Zaidner Y. 2014. A new open-air Middle Paleolithic site at Nesher Ramla, Israel. Stratum Plus 2014/1:29-44.

Zaidner Y. 2013. Adaptive flexibility of Oldowan hominins: secondary use of flakes at Bizat Ruhama, Israel. PLoS ONE 8(6): e66851. doi:10.1371/ journal.pone.0066851

Valladas H., Mercier N., Hershkovitz I., Zaidner Y., Tsatskin A., Yeshurun R., Vialettes L., Joron J-L., Reyss J-L. and Weinstein-Evron M. 2013. Dating the Lower Middle Paleolithic transition in the Levant: a view from Misliya Cave, Mount Carmel, Israel. Journal of Human Evolution 65: 585-593.

Barsky D., Garcia J., Martínez K., Sala R., Zaidner Y., Carbonell E. and Moyano I. T. 2013. The significance of flake modification in Early and Early-Middle Pleistocene stone tool assemblages of Western Europe. Quaternary International 316: 140-154.

Weinstein-Evron M., Tsatskin A., Zaidner Y., Bar-Oz G., Yeshurun R., Shahack-Gross R., Weiner S., Lev-Yadun S. and Frumkin A. 2012. A window onto Early Middle Paleolithic human occupational layers: The case of Misliya Cave, Mount Carmel, Israel. PaleoAnthropology 2012: 202-228.

Zaidner Y. 2011. The Core-and-Flake Industry of Bizat Ruhama, Israel: Assessing Early Pleistocene Cultural Affinities. In: LeTensorer, J.-M., Jagher R., Otte, M. (Eds.), The Lower and Middle Palaeolithic in the Middle East and Neighboring Regions. Etudes et Recherches Archéologiques de l’Université de Liège (ERAUL), pp. 13-24.

Mallol C., VanNieuwenhuyse D. and Zaidner Y. 2011. Depositional and paleoenvironmental setting of the Bizat Ruhama Early Pleistocene Archaeological Assemblages (Northern Negev, Israel): A Microstratigraphic Perspective. GeoArchaeology 26: 118-141.

Yeshurun R., Zaidner Y., Eisenmann V., Martínez-Navarro B. and Bar-Oz G. 2011. Lower Paleolithic Hominin Ecology at the Fringe of the Desert: Faunal Remains from Bizat Ruhama and Nahal Hesi, Northern Negev, Israel. Journal of Human Evolution 60: 492-507.

Zaidner Y., Yeshurun R. and Mallol C. 2010. Early Pleistocene hominins outside of Africa: Recent excavations at Bizat Ruhama, Israel. PaleoAnthropology 2010: 162-195.

 

 

קראו פחות
erella-hovers

פרופ' אראלה חוברס

ראשת המדור לארכיאולוגיה פריסטורית
בניין ארכאולוגיה, חדר 302 בבנין הישן . שעות קבלה: יום א', 12:00-11:00
02-5882426

פרופסור מן המניין בחוג לארכאולוגיה, במדור לארכאולוגיה פרהיסטורית. נושאי מחקרה: ראשית התרבות החומרית לפני 2.5 מליון שנה; לימוד והבנה של מכלולי כלי אבן; תהליכי העברה תרבותית; תקופת הפליאולית התיכון

קרא עוד
, הניאנדרטלים והאדם המודרני; דגמי ניידות והתיישבות בתקופות הפליאוליתיות; התפתחות מערכות סימבוליות ותרבות סימבולית. מנהלת את פרויקט החפירה במערת עמוד, באתר מלקה ווקנה (Melka Wakena) באתיופיה עם תלמיד המחקר טגנו גוסה ארדו, באתר הפתוח בעין קשיש (בשיתוף עם ד״ר עמרי ברזילי מרשות העתיקות, ד״ר רביד אקשטיין וד״ר אריאל מלינסקי-בולר מן האוניברסיטה העברית), ובמערת שובך  (עם ד״ר אקשטיין וד״ר מלינסקי-בולר). כמו כן, משמשת חוקרת בינלאומית במכון לחקר מוצא האדם באוניברסיטת אריזונה (International affiliate, Institute of Human Origins, Arizona State University).

הוראה

מלמדת ארכאולוגיה של התקופה הפרהיסטורית (מבוא ונושאים ספציפיים) בדגש על התקופות הקדומות (בין 2.5 מליון  עד 50 אלף שנה), שעורים בחתכי רוחב (תיאוריה ארכיאולוגית, תהליכי קבלת החלטות, תהליכי היווצרות אתרים ועוד), כתיבה מדעית.

פרוייקטים פעילים

האתרים במערת עמוד, בעין קשיש ובמערת שובך הם אתרים מתקופת הפליאולית התיכון המאוחר (80-50 אלף שנה), שבהם נמצאו שרידי האדם הניאנדרטלי. אתרים אלה  מציגים היבטים מגוונים של ניידות, אופי התישבות, אופן השגת המזון, הופעה של קבורות מכוונות, שימושים במרחב הגיאוגרפי ובמרחב ה״ביתי״ של הקבוצות האנושיות באזורנו בתקופת הפליאולית התיכון, כפי שהם מתבטאים בממצאי כלי האבן, עצמות בעלי החיים, עצמות אדם ושרידים נוספים. מערות שובך ועמוד הנמצאות בתוך אגן ניקוז אחד משמשות במקרי מבחן לניתוח האופנים השונים של הסתגלות לסביבה אחידה והממצאים מאפשרים דיון בהתנהגויות תלויות-תרבות לעומת התנהגויות תלויות-סביבה של האנשים הקדמונים.

האתר במלקה ווקנה (אתיופיה) הינו אתר בן למעלה ממליון שנה שבו נחקרות ההתנהגויות של מין האדם הידוע כ״הומו ארקטוס״. מין זה של נאדם היה הראשון שעזב את יבשת אפריקה והתפזר ברחבי העולם הישן. כלי האבן שהותיר אחריו הומו ארקטוס שונים באופן מהותי מן הכלים הצעירים יותר של תקופת הפליאולית התיכון. מלקה ווקנה הוא אחד האתרים הקדומים ביותר שבהם ישנו ביטוי לנוכחות אנושית בגבהים טופוגרפיים, ובאמצעותו נבדקת מידת ההסתגלות האקולוגית של האדם לסביבות חדשות וההשפעה של הסובב על אופן יצור הכלים. מקבץ האתרים מאפשר מעקב אחרי שינויים באופן הכנת הכלים, ביכולות הקוגניטיביות הנדרשות להכנתם,  ועד כמה השינויים בכלים קשורים בשינוייי הסביבה לאורך הזמן.

חקר אתרים הארכיאולוגיים הקדומים (בני 2.5 מליוני שנה) בהאדאר (אתיופיה) התבצע עם תלמידים אתיופיים, ישראלים ואמריקאיים וכיום בשלבי עבודה אחרונים.

רשימת פרסומים

לרשימת הפרסומים המלאה יש להיכנס לקישור הבא  

תלמידי מוסמך ודוקטור בעבר ובהווה

מיקה אולמן
מיה אורון  
ד"ר נירה אלפרסון-אפיל (כיום חברת סגל וראש המכון לארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן)
ד"ר רביד אקשטיין
יותם בן-יוסף
ד"ר מאי גודר-גולדברגר
ד"ר טגנו גוסה ארדו
חן זייגן
אנאל ז׳לון
ד"ר אריאל מלינסקי-בולר (כיום חבר סגל במכון לארכאולוגיה, האוניברסיטה העברית)
נטע מתקי
נדב ניר
רחל פאר
ד"ר לאורה צ׳נטי   
מריה קרקובסקי

פוסט-דוקטורנטים

ד״ר רביד אקשטיין
ד״ר אליסיה הוקינס (היום באוניברסיטה הלורנטידית, קנדה)
ד״ר יוסי זיידנר (כיום חבר סגל במכון לארכאולוגיה, האוניברסיטה העברית)
ד״ר אליס לפלונז׳ון
ד״ר רות שחק-גרוס (היום חברת סגל במכון לציביליזציות ימיות, המכון ללימודי ים, אוניברסיטת חיפה)

 

 

 

 

קראו פחות
mq

פרופ' נעמה יהלום-מאק

ראשת המדור לארכאולוגיה של תקופות הברונזה והברזל (״המקראיות״)
ראשת המעבדה לחקר חומרים ארכאולוגיים וטכנולוגיות קדומות
קבלה בתיאום טלפוני
050-8322201

מרצה בחוג לארכאולוגיה ומזק"ק, במדור המקראי. מתמחה בארכאומטלורגיה (חקר מתכות עתיקות) ובתקופות הברונזה והברזל. מנהלת את חפירות תל זרור וחפירות באתרים שונים בקונטקסטים של ייצור

קרא עוד
(שימוש בשיטות מיקרו-ארכיאולוגיות). עורכת אנליזות כימיות ואיזוטופיות של חומרים ארכיאולוגים תוך שימת דגש על זיהוי מקורות של מתכת וחומרי גלם אחרים, תוך שימוש במכשור אנליטי במכון ללימודי כדור-הארץ, ובשיתוף פעולה של חוקרים משני המכונים.

הוראה

מלמדת שיטות מחקר חדשות בארכאולוגיה, מבוא לתקופת הברונזה, ארכאומטלורגיה וקורסים שונים על א"י ושכנותיה בדגש על קשרי כלכלה ומסחר.

פרוייקטים פעילים (רשימה חלקית)

בחזרה לתל זרור: תל זרור הממוקם בשרון מדרום לנחל חדרה,  נחפר בשנות ה-60 וה-70 על-ידי משלחת יפנית. ממצאי החפירה פורסמו בצורה חלקית בלבד. במקום התקיימה עיר מבוצרת בתקופת הברונזה התיכונה, עיר פרוזה בתקופת הברונזה המאוחרת והיישוב בה המשיך להתקיים לסירוגין עד לתקופה המוסלמית. מטרת החפירה הנוכחית לשוב לאתר על-מנת לחפור בכלים מתאימים את רובע חרשי הברונזה שנחשף בעבר, כמו גם לענות על שאלות נוספות שנותרו פתוחות, כמו אופי הנוכחות המצרית במקום.

מקורות הברזל של א"י: הפרוייקט עוסק בשאלה מהם מקורות הברזל שהתאימו לייצור ברזל מתכתי בדרום הלבנט, ואילו מן המקורות נוצלו בתקופת הברזל IIא, אז החל לראשונה ייצור שיטתי של ברזל. לצורך זה אנו נעזרים באנליזות כימיות ואיזוטופיות מתקדמות של מינרלי ברזל ותוצרים מוגמרים  מברזל. הפרוייקט ממומן על-ידי קרן יד-הנדיב מלגה ע"ש יזהר הירשפלד, והוא בשיתוף עם ד"ר עדי אליהו-בהר וחוקרים נוספים.

מקורות הכסף של א"י בתקופת הברזל: מטרת המחקר לעמוד באמצעות אנליזה כימית ואיזוטופית של פריטי כסף על מקורות הכסף ולקבוע את המסגרת הכרונולוגית של ראשית ההתפשטות הפיניקית למערב הים התיכון. המחקר ממון ע"י קרן גרדה הנקל ונערך בשיתוף עם איילת גלבוע וצילה אשל מאוניברסיטת חיפה ויגאל אראל מן המכון ללימודי כדה"א באוניברסיטה העברית.

תלמידי מוסמך ודוקטורט (בעבר ובהווה)

צילה אשל, עבודת מוסמך, אוניברסיטת חיפה. 'ארבעה מצבורי כסף מתקופת הברזל בצפון א"י: מחקר השוואתי'. השלימה את העבודה בשנת 2015 וקבלה מצטיינת רקטור באוניברסיטת חיפה. הנחיה משותפת עם פרופ' איילת גלבוע, אוניברסיטת חיפה.

צילה אשל, עבודת דוקטורט, אוניברסיטת חיפה. 'שימוש בכסף בא"י בתקופות הברונזה והברזל: שינויים בזמינות הכסף, בערכו, ובמקורות חומרי הגלם וההשפעות הסביבתיות'. הנחיה משותפת עם פרופ' יגאל אראל, המכון ללימודי כדה"א, האוניברסיטה העברית, ופרופ' איילת גלבוע, אוניברסיטת חיפה.

אלה רבינוביץ', עבודת מ"א, האוניברסיטה העברית. 'מברונזה לברזל - מבט ממכלול חפצי המתכת של חורבת קיאפה'. הנחייה משותפת עם פרופ' יוסי גרפינקל, האוניברסיטה העברית.

קראו פחות
אורית פלג-ברקת

ד"ר אורית פלג-ברקת

ראשת המדור לארכיאולוגיה קלאסית
בניין ארכאולוגיה, חדר 505. שעות קבלה: יום ד', 13:00-12:00
02-5880330

מרצה בחוג לארכאולוגיה במדור הקלאסי. מומחית לאמנות ואדריכלות של התקופה ההלניסטית והרומית, מפעלי הבנייה של המלך הורדוס והארכאולוגיה של ירושלים מימי הבית השני ועד התקופה הביזנטית.

קרא עוד
מנהלת חפירות בחורבת מדרס וכן (יחד עם ד"ר גדעון הדס) את החפירות בנאת עין גדי. אחראית (יחד עם דר' יותם טפר) על פרסום חפירות חורבת עלק ברמת הנדיב. משמשת כיועצת לתלמידי הבוגר.

הוראה

מלמדת קורסים במדור הקלאסי החל ממבואות שנה א' אודות ארכאולוגיה של יוון ורומא, עבור דרך הסמינר לתלמידי שנה ג' אודות נושאים שונים בארכאולוגיה של ארץ ישראל בתקופה ההלניסטית והרומית וכלה במונוגרפיות למוסמך העוסקות בנושאים שונים הקשורים באדריכלות, אמנות והיסטוריה של אגן הים התיכון בתקופות הנידונות (למשל: פולחנים פגאניים ומקדשים בארץ ישראל, ממלכות וסליות באימפריה הרומית, אגיפטומניה בעולם הרומי, העיטור האדריכלי הקלאסי וכו').

פרויקטים פעילים

חורבת מדרס, הממוקמת כ-15 ק"מ דרומית-מערבית לבית שמש, בתחומי שמורת חורש עדולם, היא אתר מפתח לשחזור ההיסטוריה של היישוב הכפרי ביהודה במהלך התקופה ההלניסטית והרומית. היישוב הכפרי ביהודה בעת הזו ובייחוד האליטה הכפרית אינם מוכרים לנו די צורכם ממחקרי עבר. סקרים וחפירות עבר הראו שהיישוב העתיק בחורבת מדרס גדול ועשיר יותר מכל אתר כפרי אחר בשפלת יהודה בשלהי ימי הבית השני. עובדה זו עולה בקנה אחד עם ההצעה שהעלו כמה חוקרים, וביניהם ניקוס קוקינוס, בועז זיסו ועמוס קלונר, שהאתר נוסד מחדש בידי המלך הורדוס, שמשפחתו מוצאה באזור זה (אדומיאה). ישראל שצמן אף הציע שמוצאה של המשפחה ממדרס עצמה. עונת החפירות הראשונה תתקיים בספטמבר 2016. דף הפייסבוק של המשלחת, סטודנטים מן המכון הפעילים בחפירה: טל רוגובסקי, אסף בן חיים, דויד גורביץ', צחי לנג, יודן פלייטמן.

חפירות נאת עין גדי: https://sites.google.com/site/eingediexcavations/home.

חפירות חורבת עלק ברמת הנדיב: http://www.ramat-hanadiv.org.il/en/content/generalpage/archaeological-sites-ramat-hanadiv

תלמידי מוסמך ודוקטורט (בעבר ובהווה)

  • אסף בן חיים
  • טל רוגובסקי
  • מעיין מרגוליס
  • רותם כהן
  • יעל אלדר
  • נעמה שרעבי
  • מידד שור
  • איוי גסנר (מוסמך)
קראו פחות