זאב וייס הינו פרופסור מן המניין במדור הקלאסי של המכון לארכאולוגיה ובעל הקתדרה ע"ש אלעזר ל' סוקניק באוניברסיטה העברית בירושלים.

כארכאולוג קלאסי, הוא מתמחה באדריכלות ואמנות בדרום הלבנט, בתקופות הרומית והביזנטית. מחקריו עוסקים, בין השאר, בהיבטים שונים של העת העתיקה הנוגעים בתכנון עירוני, פסיפסים במזרח הרומי, תרבות הפנאי להמונים, בתי כנסת, אמנות יהודית, והחברה היהודית וקשריה עם התרבות היוונית-רומית והנוצרית. מאז 1990 הוא מנהל את חפירות ציפורי מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים, שם נחשפו בעיקר שרידים של העיר מהתקופה הרומית-ביזנטית. פרופ' וייס הינו מִלגאי פולברייט ושימש חוקר אורח באוניברסיטת הרווארד, חבר במכון ללימודים מתקדמים בפרינסטון (IAS), באוניברסיטת פרינסטון ובמכון ללימודי העולם העתיק (ISAW) באוניברסיטת ניו יורק. הוא פרסם מאמרים רבים ושני ספרים חשובים: אחד מוקדש לבית הכנסת של ציפורי: The Sepphoris Synagogue: Deciphering an Ancient Message through Its Archaeological and Socio-Historical Contexts (Jerusalem: Israel Exploration Society, 2005) , וספר נוסף עוסק בתרבות הפנאי בארץ ישראל העתיקה: Public Spectacles in Roman and Late Antique Palestine (Cambridge, MA: Harvard University Press, 2014).. פרופ' וייס שוקד עתה על ספרו הבא: ציפורי: פסיפס של תרבויות, בו הוא יציג את תגליות ציפורי ויעסוק במגוון שאלות הנוגעות בהיסטוריה התרבותית-חברתית של העיר בתקופה הרומית ובשלהי העת העתיקה.

הוראה

הוראת המבואות במדור הקלאסי, ובנוסף מגוון של נושאים הנוגעים בארכיאולוגיה רומית וביזנטית, במזרח הסורי-ארץ ישראלי ומחוצה לו. דגש ניתן על עיון בממצא הארכיטקטוני, האמנותי והספרותי ומה ניתן ללמוד מהם על התרבות החומרית בתקופות הקלאסיות.

פרויקטים פעילים

ציפורי בירת הגליל בתקופה הרומית שוכנת בלב הגליל התחתון, כחמישה ק"מ מערבית לנצרת. ראשיתו של היישוב בשלהי תקופה הברזל והוא המשיך להתקיים ברציפות עד 1948, אבל השרידים העיקריים הנראים כיום באתר הם מהתקופה הרומית הקדומה (שלהי המאה ה-1 לפנה"ס) ועד שלהי התקופה הביזנטית (המאה ה-7 לספירה). ממצאי החפירה מספקים מידע רב על מראה העיר, חייה התרבותיים והרוחניים, כלכלתה ואופי התושבים שהתגוררו במקום לאורך זמן. ברחבי האתר נתגלו מבני ציבור רבים (מקדש רומי, תיאטרון, מרחצאות, בית כנסת, כנסיות, ועוד), בתי מגורים מסוגים שונים ולמעלה משישים פסיפסים, חלקם בעלי דגמים פיגורטיביים. מגוון הפסיפסים, כמותם ואיכותם הגבוהה ייחודיים לאזורינו, אלו מעידים גם על האוריינטציה התרבותית, האמנותית והדתית של תושבי ציפורי, לאורך הדורות. משלחת האוניברסיטה העברית החלה את עבותה בציפורי ב-1985 ואחראית לחשיפתם של מרבית הממצאים באתר.

ניצורן של הערים בגליל: תמורות חברתיות-תרבותיות, דתיות ופוליטיות בעתות של גבולות משתנים. פרויקט ארבע שנתי במימון הקרן הלאומית למדע. הפרויקט נועד לבחון בכלים ארכאולוגיים את אופן התבססותה של הקהילה הנוצרית בערים המרכזיות בגליל, טבריה וציפורי, תוך כדי השוואת הממצאים עם מה שקורה בערים אחרות בארץ ישראל העתיקה.

סטודנטים ואנשי סגל המכון הפעילים כיום בחפירה: שולמית מילר, אבנר אקר, רבקה איזנשטאט, מדרכי וולפסון, עדי פנסטר, תומר בר-פוקס ומאיה אבני.

ראה רשימת פרסומים מלאה כאן

תלמידי מחקר (בעבר ובהווה)

מוסמך

• רונה אביסף
• רבקה איזנשטאט
• אבנר אקר
• דניאל לויתן
• הלל זילברקלנג 
• חן חוברס 
• אלכס מלמד 
• שולמית מילר
• דבי סנדהאוס-ראם (כיום עובדת רשות העתיקות)
• יובל פלג
• עדי פנסטר
• רון קהת 
• מיה שרמן 
• נעמה שרעבי

דוקטורט

• ד"ר אבנר אקר (כיום באוניברסיטת בר אילן)
• ד"ר בני ארובס
• ד"ר גבי ביכובסקי (כיום עובדת רשות העתיקות, נומיסמטיקה)
• ד"ר רבקה בן ששון
• ד"ר יונוס דמירג'י
• ד"ר נעמה וילוז'ני (כיום מלמדת באוניברסיטת חיפה)
• ד"ר שולמית מילר
• ד"ר ליאור סנדברג
• עמית ראם (רע"ת, ארכאולוג מרחב ירושלים).
• הדס שמבדל
• פבלו בצר (רע"ת, ארכאולוג מרחב דרום) 
• מירי פינס (אוניברסיטת ת"א, יחד עם פרופ' אורן טל)

פוסט-דוקטורט

• פרופ' עוזי לבנר (חבר סגל במכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית)
• ד"ר אורן גוטפלד
• ד"ר יונתן אדלר (אוניברסיטת אריאל)
• ד"ר איתמר טקסל (כיום ברשות העתיקות)