סגל

יוסי גרפינקל

פרופ' יוסף גרפינקל

02-5882412
Garfinkel@mail.huji.ac.il

קרא עוד
פרופ' מן המניין במדור המקראי, ראש החוג לארכאולוגיה ולמזרח הקרוב הקדום, וראש המכון לארכאולוגיה. מכהן  בקתדרת יגאל ידין לארכיאולוגיה של ארץ ישראל. בתחילת דרכו האקדמאית התמקד בתקופה הפרוטו-היסטוריה של המזרח הקדום, וחפר באתרים מהתקופות הניאוליתית והכלקוליתית: : יפתחאל, גשר, תל עלי, מיתר, אשקלון ותל צף. גולת הכותרת הן החפירות בשער הגולן, שנמשכו 11 עונות חפירה. בשער הגולן נחשף אחד האתרים הגדולים בעולם בתקופתו (6000-6400 לפנה"ס), ובו רחובות ובתי חצר גדולים, באר למים ומאות פריטי אמנות. ממצאים מחפירות שער הגולן מוצגים במוזיאון ישראל, מוזיאון המטרופוליטן בניו-יורק ובמוזיאון הלובר בפריז.

משנת 2007 מחקריו מתמקדים בקשר בין ארכאולוגיה ומקרא בהקשר לראשיתה של ממלכת יהודה, במאות העשירית והתשיעית לפנה"ס. במסגרת הפרויקט נערכו חפירות בחורבת קיאפה (2013-2007), תל לכיש (2013-2017) וחורבת אל-רעי (מאז 2015), וסקר בתל שוכה (2010). גולת הכותרת הן החפירות בחורבת קיאפה, עיר מבוצרת ביהודה מראשית המאה העשירית לפנה"ס (ימי דוד המלך). בחפירה נחשפו שערים, חומת סוגרים, מבני ציבור, בתי מגורים, כלי חרס, כלי אבן, כלי מתכת, כתובות, חותמות, וחפצי פולחן שונים. כל אלו מעידים על רמת ארגון חברתי של ממלכה, לעומת החברה השבטית-כפרית שאפיינה את יהודה במאות 11-12 לפנה"ס..

הוראה

ארץ ישראל והמזרח הקדום בתקופות הפרוטו-היסטוריות,  ארץ ישראל והמזרח הקדום בתקופות הברונזה והברזל, כלי חרס קדומים, אמנות ופולחן, ארכיאולוגיה של ריקוד.

פרויקטים פעילים

  • פרסום חפירות תל צף
  • פרסום חפירות חורבת קיאפה http://qeiyafa.huji.ac.il
  • פרסום חפירות תל לכיש: לכיש הייתה עיר כנענית חשובה בתקופת הברונזה, ועיר מרכזית בממלכת יהודה. בחפירות המשלחת הנוכחית (הרביעית באתר) נחשפו נתונים חדשים אודות מערכות הביצור של העיר, מקדש כנעני, ומבנים מימי ממלכת יהודה. המקדש הכנעני חרב בשריפה עזה, ובתוכו נמצאו פסלי אלים, סמלי פולחן, כלי נשק, תכשיטים מכסף וזהב, קערות ברונזה גדולות, שפע של כלי חרס, וכתובות http://www1.southern.edu/lachish
  • חפירות חורבת אל-רעיחורבת ארעי היא אתר קטן, הממוקם כשלושה ק"מ ממערב ללכיש. במקום נחשפו עדויות לפעילות מגוונת בתקופות שונות, כולל שכבת הרס מתחילת המאה העשירית לפנה"ס. החפירות בחורבת ארעי ובלכיש מצטרפות יחד לפרויקט מחקר אזורי אודות התהליכים הקשורים בהתפשטות ממלכת יהודה לדרום השפלה.

תערוכות

  • אוצר המוזיאון לתרבות הירמוכית בקיבוץ שער הגולן
  • תערוכה על חפירות שער הגולן במוזיאון ארצות המקרא בירושלים (1999)
  • מגוון ממצאים מחפירות שער בגולן במוזיאון המטרופוליטן בניו-יורק (משנת 1999)
  • מגוון ממצאים מחפירות שער בגולן במוזיאון הלובר בפריז (משנת 2001)
  • תערוכה על חפירות חורבת קיאפה במוזיאון ארצות המקרא בירושלים (מספטמבר 2016)
  • בעמק דוד וגוליית, תערוכה על חפירות חורבת קיאפה במוזיאון ארצות המקרא בירושלים (2016-2017)
  • בעמק דוד וגוליית, תערוכה על חפירות חורבת קיאפה במוזיאון התנ"ך בוושינגטון DC (2017-2018

פרסומים

175 מאמרים, 10 ביקורות ספרים, 22 ספרים של דוחות חפירה, שמונה ספרים פופולריים, וארבעה ספרים מסכמים (קרמיקה ניאוליתית וכלקוליתית, ריקוד בתקופת ראשית החקלאות, הויכוח על חורבת קיאפה ופתחים נסוגים). חתן פרס פולונצקי לספר מקורי ויצירתי בתחום מדעי הרוח לשנת 2006: Dance at the Dawn of Agriculture.

תלמידי מוסמך בעבר ובהווה:

ולדימיר אברוטיס

 

אנה אייריך

מרינה בקר

דוד גלמן

שלמה גרינברג

דורון דג

אלכסנדר וויגמן

שפרה וויס

איתמר וייסבין

פיטר זילבר

נועם זילברברג

חגי כהן-קולנימוס

אלעד לירז

זינובי מצקביץ

מיכאל פרייקמן

הו-גו קאנג

פיטר קובץ

פדריקו קורבין

איגור קריימרמן

אלה רבינוביץ

 

תלמידי דוקטורט בעבר ובהווה:

 

ג'יימס אדקוק

אנה אייריך

ד"ר שלומית בכר

ד"ר יהודית בן-מיכאל

ד"ר צ'וי גוונגיון

ד"ר מתקה גולוב

אמיר גנור

ד"ר אפרים וולך

איתמר וייסבין

ד"ר קתרינה סטרייט

ד"ר מיכאל פרייקמן

סנג-יופ צ'אנג

ד"ר הו-גו קאנג

ד"ר איגור קריימרמן

אלה רבינוביץ

 

 

קראו פחות
איתמר דג

איתמר דג

קרא עוד
תחומי עניין:

  • היבטים מתמטיים של ניתוח ארכאולוגי
  • עיבוד ממוחשב של ממצאים ארכאולוגיים
  • היבטים פיזיקליים של טכנולוגיות ייצור ליתיקה
  • היבטים חישוביים של הכלים הקיימים
קראו פחות
לנה דובינסקי

לנה דובינסקי

mail@lenadubinsky.com

קרא עוד
Ph.D. dissertation topic: Developing methods for analyzing archeological engraving techniques through studying the "Chariots" engraving at the Timna site

Advisers: Prof. Leore Grossman (archaeology) and Dr. Gal Ventura (art history)

 

Abstract:

In my doctoral research I aim to develop methods for analyzing archeological engraving techniques through studying the "Chariots" engraving at the Timna site.

The goal of the study is to formulate criteria paving the way for characterizing the engraving techniques used in ancient times. This will be done by clarifying the methods, tools and skills required for making specific rock engravings. The study will couple examining the creative process with digital analysis methods.  This will be accomplished by understanding the way in which the localized craft technology including skills, techniques and material conceptions can be used as a research tool in the effort to examine, analyse and decode archaeological findings.

 

  • Presidential stipend 2017-2018 at Mandel School for Advanced Studies in the Humanities

 

Biography: Lena Dubinsky studied ceramic design at Bezazel Academy of Arts and Design in Jerusalem. Upon graduation, she opened her own design studio.  She shortly returned to Bezalel as an instructor, where she still teaches.  While lecturing at Bezalel, she earned a master's degree with honors at Tel Aviv University.  Her thesis discussed the aesthetic and political implications of city plans developed by the Jerusalem Committee formed to modernize architecture and municipal design in Jerusalem after 1967. Additionally, she curates exhibitions concerning craft in the modern world, and is included in international exhibitions and collections.

 

Publications:

  • "העשייה והתעשייה: המקרה של מפעלי הפורצלן באירופה בראשית המאה ה-21", בתוך: 'מחשבות על קראפט', עורכים: ערן ארליך, אורי ברטל, ראובן זהבי, הוצאת רסלינג: ירושלים, 2015.
  • "תהליכי ייצור בכבישה יבשה ויישומם בתעשיית האריחים: סיור במפעל נגב", '1280ºC' כתב עת לתרבות חומרית, חורף 2011.
  • "רב שיח: קראפט, עיצוב וטכנולוגיה" בשיתוף עם פרופ' גד צ'רני, עינת לידר, הדס רוזנברג-ניר, טל גור, דב גנשרוא ושלומית באומן, קטלוג תערוכת "עיצוב קרמי: כלים טכנולוגיים", מוזיאון ארץ ישראל, תל אביב, 2011.
קראו פחות
ארלט דוד

פרופ' ארלט דוד

ראש התת-המדור האגיפטולוגי
02-5881128
arlette.david@mail.huji.ac.il
שעות קבלה: בשבתון במהלך סמסטר א' תשפ"ב

כעורכת דין ואגיפטולוגית עסקה במחקרים בין-תחומיים שונים אודות מערכת המשפט המצרית, וכיום מתמקדת בניתוח של התמונה המצרית לפי גישה סטרוקטוראליסטית-סמיוטית. היתה חברה בקבוצת המחקר "כוחה של תמונה" במרכז סכוליון למחקר רב תחומי במדעי הרוח.

קרא עוד

הפרויקט הנוכחי שלה מתמקד בתבליטים שמציגים את אחנאתון ונפרטיטי בקברים של תל אל-עמארנה והשפעות זרות על המוטיבים.

לאחרונה פרסמתי ב-Harvard Egyptological Studies 

(Renewing Royal Imagery - Akhenaten and Family in the Amarna Tombs (https://brill.com/view/title/57605

 

הוראה

מרצה בחוג לארכיאולוגיה, במדור המזרח הקרוב הקדום. מומחית לסמיוטיקה של הכתב ההירוגליפי והאמנות המצרית; מצרית קלאסית ורעמססית; מערכת המשפט המצרית והרגיסטר הלשוני המצרי; ממצאים מצריים שהתגלו בכנען.

פרויקטים פעילים

העברה תרבותית באלף השני לפנה"ס: תרומתם של מוטיבים אמנותיים זרים לאסטרטגיה החזותית של פרעה אחנאתן (ISF 409/18).

תלמידי מ"א ודוקטורט (בעבר ובהווה)

בתיה שכטר

נעמי גרונטמן

אלכסנדר ווסילייב

מתן שטיין

הדס משגב

קטיה בריודין

תאם מאיר-וייל

תמרה מחאידזה

קראו פחות
אורי דוידוביץ'

ד"ר אורי דוידוביץ'

uri.davidovich@mail.huji.ac.il
חדר 510
קבלה בתיאום מראש

מרצה בחוג לארכאולוגיה, במדור המקראי. תחומי העניין: ארכיאולוגיה סביבתית ונופית, בעיקר של איזורי שוליים; שיטות מחקר וניתוח של סקרים ארכאולוגיים; ארכאולוגיה אזורית של מדבר יהודה ; פעילות אנושית במערות טבעיות; והתפתחות חברות מורכבות סביב המעבר לתרבויות עירוניות (התקופות הכלקוליתית והברונזה הקדומה).

קרא עוד
המחקרים הנוכחיים העיקריים שלי הם: דינמיקות יישוביות בגליל העליון בתקופת הברונזה הקדומה וסוגית ראשית העיור בדרום הלבנט, מחקר הכולל חפירות רב-שנתיות באתר הנרחב שסביב תל קדש; ארכיאולוגיה ונוף של מפלט במערות מצוקיות במדבר יהודה בתקופות הכלקוליתית והברונזה הקדומה; שינויים סביבתיים ותרבותיים במדבר יהודה לאורך ההולוקן (בצוותא עם ד"ר נמרוד מרום, אוניברסיטת חיפה); וארכיאולוגיה השוואתית של פעילות אנושית קדומה במערות מורכבות בדרום הלבנט.

הוראה

מלמד מגוון קורסי חובה ובחירה העוסקים ברצף התקופות הנלמד במדור (התקופות הנאוליתית המאוחרת, הכלקוליתית, הברונזה והברזל) לצד קורסים העוסקים בארכיאולוגיה סביבתית ונופית, שיטות סקר וניתוח מרחבי, וארכיאולוגיה של אזורי שוליים (מדבריות, מערות). בשנת תשע"ט אלמד את סמינר הב"א המדורי שיעסוק בארכיאולוגיה של אלימות וקונפליקטים בעולם העתיק; קורס יישומי בממ"ג (GIS) לארכיאולוגים; קורס סביב הארכיאולוגיה של מדבר יהודה בתקופות הרומית והביזנטית (לתלמידי המדור הקלאסי); וקורס בנושא הארכיאולוגיה של הפעילות האנושית הקדומה במערות מורכבות (למ"א).

פרויקטים פעילים

מורכבות יישובית וקשרי אזורים הרריים ועמקיים בראשית העיור - תל קדש והגליל בתקופת הברונזה הקדומה: הופעתן של ערים וההיווצרות של חיים עירוניים היו מהשינויים המרכזיים בהיסטוריה האנושית, והיו כרוכים בעיצוב מחדש של המטריקס ה​​חברתי, הכלכלי, הפוליטי והאידיאולוגי של חברות קדומות. לתהליך העיור ישנם היבטים מרחביים ודמוגרפיים, הקשורים בין היתר בריכוז אוכלוסייה באתרים גדולים ומרכזיים המאורגנים בצורות חדשות, לצד יצירת אזורים כפריים כפופים סביבם. ההפצה של עקרונות אורבניים ממסופוטמיה, ערש העירוניות במזרח הקדום, לחלקים אחרים של הסהר הפורה לבשה דפוסים אזוריים שונים ומגוונים, שלהבנתם יש השלכות חשובות לחקר ראשית העירוניות הקדומה, תגובות הנגד לתהליכי העיור, וההתגבשות של מודלים עירוניים שונים לטווח הארוך. המחקר הנוכחי בוחן מחדש את ההשערות הקיימות לגבי תהליכי העיור בתקופת הברונזה הקדומה בצפון כנען (3800-2500 לפנה"ס לערך) באמצעות לימוד המורכבות היישובית האזורית על יסוד שני היבטים משלימים: ההתפתחות המבנית והחברתית-כלכלית של אתר ענק שהתפתח סביב תל קדש שבגליל העליון המזרחי במהלך שלבים א' ו-ב' של תקופת הברונזה הקדומה, אולי האתר ה"עירוני" הגדול ביותר בדרום הלבנט מתקופה זו; וניתוחים מרחביים של השתנות דגמי היישוב ברמה בין-אזורית בתקופת הברונזה הקדומה, על בסיס תוצאות סקרים לאורך חתך רוחב מהים התיכון ועד מורדות הגולן, תוך שימוש בכלים מתקדמים מתחום המודלים החישוביים. המחקר כולל פרויקט חפירות רב-שנתי באתר של קדש שבגליל, החל משנת 2016, בצוותא עם עידו וכטל ורועי צבר, ונתמך על ידי מענק מחקר של הקרן הלאומית למדע לשנים 2018-2023 (מענק מס' 1534/18).

ארכיאולוגיה ונוף של מפלט - מדבר יהודה בתקופות הכלקוליתית והברונזה הקדומה: המשמעות החברתית של סכסוכים אלימים בקרב חברות קדם-עירוניות מזוהה בשיח הארכיאולוגי עם נושאים בסיסיים כמו התפתחות ריבוד חברתי וצבירת כוח פוליטי. מאפיין משותף של סכסוכים אלימים, שהזיהוי הארכיאולוגי שלו מציב אתגרים מתודולוגיים גדולים, הוא עקירה בכפייה, הכוללת קבוצה חברתית שנעקרת ממקומה, בדרך כלל באופן זמני (פליטים), וכן את המקומות המספקים מקלטים ארעיים לקבוצה זו (מפלט). אף שמחקרים העוסקים בפליטות מבוססים היטב בתחומי מחקר כגון היסטוריה, אנתרופולוגיה ומדיניות ציבורית, הארכיאולוגיה של מפלט ופליטות אינה מפותחת, בייחוד בתקופות קדם-היסטוריות. המחקר הנוכחי עוסק במקרה מבחן ייחודי – ארכיאולוגיה נופית של מערות מצוקיות במדבר יהודה – ובוחן דרך ניתוח משווה של היבטים סביבתיים, מבניים וחומריים את מאפייני הפעילות במערות אלו בזיקה לאפשרות ששימשו כמקלט זמני במצוקי המדבר בשני פרקי זמן – בתקופה הכלקוליתית המאוחרת (4200-3800 לפנה"ס) ובראשית תקופת הברונזה הקדומה 1ב (3300-3150 לפנה"ס לערך). המחקר מדגיש את היתרונות המחקריים, כמו גם את הקשיים המתודולוגיים והפרשניים, של העיסוק הארכיאולוגי בנופי שוליים ובזיהוי של התנהגויות אנושיות הסמויות מן העין.

שינויים סביבתיים ותרבותיים במדבר יהודה לאורך ההולוקן: בשנים הקרובות אמשיך לעסוק גם ביחסי אדם-סביבה הולוקניים במדבר יהודה, וזאת כחלק ממחקר חדש בהובלת ד"ר נמרוד מרום מאוניברסיטת חיפה ובמימון הקרן למחקר של האיחוד האירופי (ERC, מענק מס' 802752). במוקד המחקר השתנות המערכת האקולוגית האזורית בזיקה לתקופות שיא ושפל בפעילות האנושית בנווה עין גדי, דרך נקודת המבט של שרשרת המזון האזורית וחשיבותם של טורפי על בשרשרת זו. מחקר זה יכלול איסוף וניתוח של נתונים ביולוגיים ממגוון מערות בדרום מדבר יהודה, לצד מחקר ארכיאולוגי-סביבתי ממוקד באתרי פעילות שונים משלוש תקופות מרכזיות – הכלקוליתית, הברזל והרומית-ביזנטית (אתרי יישוב בנווה עין גדי, מלכודות טורפים, מכלאות צאן).

דפוסי פעילות של חברות מורכבות במערות מפותחות בדרום הלבנט: הארכיאולוגיה של מערות טבעיות ברחבי העולם קשורה קשר הדוק עם המחקר של חברות ציידים-לקטים, והשימוש במערות כאתרי בסיס למגוון פעילויות חוזרות ונשנות. לצד זאת, מערות המשיכו להוות חלק בלתי נפרד של נופים תרבותיים גם לאחר הופעתן של חברות מורכבות, עת דפוסי הפעילות במרחב התת-קרקעי השתנו לחלוטין. בעוד שחללים תת-קרקעיים מפותחים, חשוכים ומאתגרים לתנועה ולשהות לא שימשו כנראה למגורים קבועים, הם זימנו שילוב של תכונות סביבתיות ייחודיות המתאימות, בהקשרים תרבותיים מסוימים, לדפוסי פעילות חוץ-יישוביים דוגמת קבורה, פולחן ומפלט. התרומה העיקרית של חקר מערות טבעיות מפותחות קשורה לפיכך לאפשרות לחקור דפוסי פעילות מרתקים אשר לא תמיד ניכרים בארכיאולוגיה של אתרי יישוב קדומים. חבלי ההר של דרום הלבנט עמוסים במערות מפותחות, אשר נחקרים מסוף שנות ה-70 של המאה הקודמת בידי המרכז לחקר מערות (המכון למדעי כדה"א, האוניברסיטה העברית), וברבות מהן נמצאו שרידים מתקופות קדם-עירוניות (ניאוליתית מאוחרת, כלקוליתית, ברונזה קדומה). בעשר השנים האחרונות ניהלנו (קבוצת חוקרים ובהם פרופ' עמוס פרומקין, פרופ' בועז זיסו [אונ' בר-אילן], רועי פורת, מיקה אולמן ובועז לנגפורד) סקרים וחפירות במערות בחבלים הרריים שונים, ובשנים הקרובות אתמקד (בצוותא עם מיקה אולמן) בניתוח השוואתי של הממצאים ממערות אלו, לרבות היבטים כרונולוגיים, מרחביים וקוגניטיביים של הפעילות במערות מפותחות לסוגיה.

תלמידי מחקר 

מיקה אולמן - דפוסי פעילות של חברות מורכבות במערות מפותחות בדרום הלבנט (דוקטורט)

שי שרפברג (מוסמך)

רחל ויסמן (מוסמך)

 

קראו פחות
טרודה דותן (צילום: אילן שטולמן)

פרופ' טרודה דותן

1922-2016
קרא עוד

 

"פרופ' טרודה דותן, מעמודי התווך בפנתאון הארכאולוגים הישראלים, הלכה לעולמה ב-28 בינואר 2016. היא נולדה בווינה ב-1922 ועלתה לארץ-ישראל ב-1925 עם אביה, לאופולד קרקואר, מחלוצי האדריכלות הישראלית ואמן רישום חשוב, ועם אמה, גרטה וולף קרקואר, ציירת נודעת.

את ניסיונה הראשון בעבודת שדה ארכאולוגית רכשה טרודה בהיותה סטודנטית לארכיאולוגיה באוניברסיטה עברית בשנות הארבעים של המאה הקודמת, בחפירות בית ירח בשנים 1945-46, בהנהלת בנימין מזר, משה שטקליס ועמנואל דונאייבסקי. בשנת 1949/50 השתתפה בחפירות תל קסילה בראשות בנימין מזר. לאחר השמת תואר המ"א באוניברסיטה  העברית, שבמסגרתו כתבה עבודת גמר על הקרמיקה של בית ירח, הסבה טרודה, בעידוד של מזר, את עיקר עניינה לחקר התרבות החומרית של הפלישתים. היא מהמשיכה את לימודיה במכון המזרחני של אוניברסיטת שיקגו בשנים 1951-52 וכאן ניתנה לה הזדמנות לחקור את הממצאים ממגידו, מהעמוק ומאתרים אחדים במרחב האגאי. שם פגשה את הלן קנטור, שעתידה הייתה להיות פטרוניתה, לצד בנימין מזר. קנטור הייתה זו שהדגישה את הגישה האמנותית-היסטורית בתרבות החומרית כבסיס להבנת קשרי הגומלין בחברות קדומות, ונקודת מבט זו עברה כחוט השני לכל אורך הקריירה המחקרית של טרודה.

כעבור שנה זכתה טרודה במלגת לימודים מטעם האוניברסיטה העברית במכון הארכיאולוגי של אוניברסיטת לונדון. כאן פגשה את קתלין קניון ואת אולגה טפנל ובאמצעותן ניתנה לה הזדמנות ללמוד את הממצאים מחפירות לכיש ואת אלו מחפירות סר פלינדרס פיטרי בתל אל-פארעה ובתל ג'מה, וכן את האוספים המצריים במוזיאון הבריטי ובמוזיאון אשמוליאן. בשנים 1955-58 הייתה טרודה ארכאולוגית השדה הצעירה ביותר השתתפה בחוויה המכוננת של הארכיאולוגיה הישראלית – בחפירות האוניברסיטה העברית בתל חצור בהנהלת יגאל ידין. ניסיון זה נטע בה דחף מחודש לעיסוק בחקר הקשרים הבין-תרבותיים שהתקיימו בין עמי אגן הים התיכון בתקופת הברונזה המאוחרת. בשנת 1961 הוענק לטרודה התואר דוקטור לפילוסופיה מטעם האוניברסיטה העברית. עבודת הדוקטור שלה, "התרבות החומרית של הפלישתים", התפרסמה בספר בעברית ב-1967 ובאנגלית ב-1982. ספר זה משמש עד היום כאחד המקורות העיקריים ללימוד התרבות הפלישתית ושל גויי הים האחרים, וטרודה זכתה בגינו בהכרה בינלאומית. בשנת 1962 החלה ללמד באוניברסיטה העברית, והמשיכה את עבודת השדה שלה בשנים 1962-63 כשותפה בניהול חפירות עין-גדי לצד בנימין ועמנואל דונאייבסקי. בשנים 1971-72 היא ניהלה עם אמנון בן-תור את חפירות האוניברסיטה העברית באתר אתיינו שבקפריסין. בחפירות אלו התמקדה בחקר הקשר בין פולחן ותעשייה, תרבות גויי הים ותפקידה של קפריסין כגשר בין יישובי הים האגאי והלבנט. בשנים 1972-77 ניהלה טרודה את חפירות האוניברסיטה העברית בדיר אל-בלח, מוצב מצרי-כנעני בגבול כנען. בשנת 1977 הוענק לה תואר פרופסור מן המניין, בשנים 1977-82 כיהנה כראשת המכון לארכיאולוגיה ובשנת 1985 זכתה בקתדרה לארכיאולוגיה על-שם אליעזר ל' סוקניק. לאחר פרישתה ב-1992, כיהנה כמנהלת ראשונה של מרכז פיליפ ומיוריאל ברמן לארכיאולוגיה מקראית באוניברסיטה העברית. בשנים 1981-86 ניהלה עם סימור (סי) גיטין את מפעל החפירות המשותף למכון אולברייט ולאוניברסיטה העברית בתל מקנה-עקרון. במהלך שנים אלו ולאחריהן שקדה עם גיטין על פרסום הממצאים מעקרון. תוצאות החפירות הקנו את הבסיס לפיתוח מתווה מקיף של תרבות פלשת במשך 600 השנים של היישוב בתל במהלך תקופת הברזל, לרבות שתי ערים גדולות בצורות, האחת בתקופת הברזל I והשנייה במאה האחרונה של תקופת הברזל II.

טרודה כתבה, לבדה או בשיתוף עם אחרים, 14 ספרים, ביניהם מונוגרפיות בסדרה "קדם", על החפירות באתיינו ובדיר אל-בלח, דוחות אחדים של מכון אולברייט והאוניברסיטה העברית על חפירות תל מקנה-עקרון, ועם בעלה, משה דותן, כתבה את הספר הפופולרי  "People of the Sea: In Search of the Philistines". כן כתבה, לבדה או בשיתוף עם אחרים, 68 מאמרים, הנחתה עשרות סטודנטים, ביניהם כמה שהם כיום חוקרים בכירים בתחום הארכאולוגיה.

במרוצת השנים לימדה טרודה גם באוניברסיטאות פרינסטון, ניו-יורק ובראון, וכן באוניברסיטת קליפורניה בברקלי, שבה סייעה לפתח תכניות לימודים על הארכאולוגיה של אגן הים התיכון וקשרי גומלין תרבותיים. בשנת 1996 הוענק לה פרס ישראל בארכיאולוגיה וכן פרס פרשיה שימל של מוזיאון ישראל על תרומתה הנכבדה לארכיאולוגיה של ארץ-ישראל. כן הוענקו לה דוקטורטים של כבוד מאת אוניברסיטת  בראון וההיברו יוניון קולג'. קובץ ההרצאות שהוגשו בכנס בנושא Mediterranean Peoples in Transition: Thirteenth to Early Tenth Centuries BCE ראה אור ב-1998 בספר שנדפס לכבודה. סדרת ההרצאות על-שם טרודה דותן ללימודי המזרח הקודם מטעת קרן דורות, שבה משתתפים חוקרים נודעים מרחבי העולם, מתקיימת באוניברסיטה העברית, באוניברסיטת אל-קודס ובמכון אולברייט, שבו הייתה טרודה במשך שנים רבות עמיתת מחקר בכירה. טרודה כיהנה גם במשך שנים רבות במועצה הארכאולוגית של רשות העתיקות הישראלית והייתה חברה פעילה במועצת המנהלים של מוזיאון ישראל. היא נמנתה שנים רבות עם מועצת החברה לחקר ארץ-ישראל ועתיקותיה ושימשה גם חברת כבוד במועצה זו.

בהרחיבה את תחום הארכיאולוגיה הישראלית לכלול בו לימודים פלישתים וים-תיכוניים, הטביעה טרודה חותם עמוק ונמשך בתלמידיה ובעמיתיה. טרודה תיזכר בלב ידידיה יותר מכל בשל יכולתה המיוחדת למצוא מסילות אל לב כל אדם, בשל חוש ההומור ושמחת החיים שפיעמה בה, ההתלהבות הסוחפת שלה ואהבתה העזה לעבודתה. היא תחסר לנו עד מאוד.

טרודה הייתה נשואה לארכאולוג המנוח, פרופ' משה דותן. הניחה אחריה שני בנים דני ואורי דותן, שניהם אמנים, נכדים ונין."

 

נכתב על-ידי סי גיטין בקדמוניות: כתב-עת לעתיקות ארץ-ישראל וארצות המקרא, תשע"ז (2016), כרך 152, עמודים 127-128.

 

 

קראו פחות
הללי הראל

הללי הראל

haleli.harel@mail.huji.ac.il
קרא עוד
נושא המחקר בדוקטורט: סחר במילים: הלקסיקון השמי בלשון המצרית של תקופת הביניים השניה והממלכה החדשה.
מנחה: פרופ' אורלי גולדווסר
 

בעבודת הדוקטורט שלי אני חוקרת כיצד תמורות חברתיות ותרבותיות משתקפות בשינויים שהתרחשו בטקסטים הכתובים במצרית עתיקה לאורך המחצית השניה של האלף השני לפני הספירה. מושא המחקר שלי הוא מילים שאולות מלשונות שמיות המופיעות בטקסטים מצריים. במסגרת זו, אני יוצרת לקסיקון מקוון של מילים שאולות מלשונות שמיות במצרית העתיקה (למידע נוסף https://www.brtlist.info/).

מטרתי היא ללמוד משינוי לשוני על מציאות לשונית ולשפוך אור חדש אודות המרקם החברתי במצרים של האלף השני לפנה"ס. מלאכה זאת נעשית באמצעות ניתוח לקסיקוגרפי ובלשני של ההיקרויות של לקסיקון זר. את החומר הלשוני אני מקשרת להקשרו החברתי והתרבותי ולממצא החומרי, בכדי להציג את מסען של מילים אל תוך הספרות המצרית העתיקה ומחוצה לה. כל זאת על מנת לדון ביחסי הכוחות החברתיים המתגלמים בשפה.

בנוסף לכך אני עובדת על פיתוח מספר כלים דיגיטליים שייעודם הנגשת התרבות והלשונות של המזרח הקרוב הקדום לקורא העכשווי. 

https://archaeomind.huji.ac.il/ 

.

פרויקטים:

Classifying the other: The classification of Semitic loanwords in the Egyptian script.”  

“למיין את האחר: מיון מילים שאולות מלשונות שמיות במערכת הכתב המצרית בתקופת הממלכה החדשה”
Sponsored by ISF (Israel Science Foundation), PI Prof. Orly Goldwasser.

http://www.iclassifier.pw/

 

Grantee of the ‘Project for the Development of Bohairic Dialect,’ at Polis institute, Jerusalem. Teaching Coptic and creating a course book for "Speaking Bohairic Coptic as a Living Language." http://www.polisjerusalem.org

 
 

 

קראו פחות
מדרכי_וולפסון

מרדכי וולפסון

mordecha.wolfson@mail.huji.ac.il
קרא עוד

נושא המחקר: משחקי לוח וקובייה בתרבות הפנאי הארץ ישראלית בעת העתיקה.

מנחה: פרופ' זאב וייס

תקציר המחקר: במחקרי אבקש לבחון את ההיבטים השונים הנוגעים במשחקי הלוח והקובייה, הן בממד הפרקטי והן בממד התרבותי. מחקר זה יכלול ניתוח של הממצא הארכיאולוגי בציפורי על מנת לאפיין ולהגדיר את המשחקים השונים תוך כדי השוואתם של הממצאים עם מה שמוכר באתרים אחרים. כמו כן, אבחן את המקורות השונים מהם ניתן ללמוד על המשחקים בעולם הרומי, זאת במטרה לבדוק אם קיימת התאמה בין המקורות הספרותיים הדנים במשחקי הלוח בעולם הרומי לממצא החומרי בציפורי. בנוסף, אבחן את המידע הטמון בספרות התלמודית בכל הנוגע למשחקי לוח וקובייה. המטרה היא כפולה. לספק מידע אודות המשחקים עצמם ובנוסף לבדוק מה יחסם של חכמים למשחקי הלוח והקובייה, ולאלו המשחקים בהם. כאן אבקש לעמוד על השאלה האם בעיר כמו ציפורי, בעלת אוכלוסייה מעורבת של יהודים ופגאנים, ניתן להגדיר משחקים שהיו שייכים רק לאוכלוסייה אחת ולא לשנייה? או שמא משחקי הלוח היוו נקודת מפגש בין האוכלוסייה הפגאנית לזאת היהודית? אלה הם רק מספר שאלות שעולות מהמחקר שברצוני לבצע.

תחומי עניין מחקריים:

  • התקופות הקלאסיות בארץ ישראל.
  • היחס בין טקסט לממצא ובעיקר בין מקורות חז"ל לממצא הארכיאולוגי ("ארכיאולוגיה תלמודית").
  • יחסי יהודים ונוכרים בתקופה הרומית-ביזנטית בארץ ישראל.

פרויקטים:

  • תזה  בנושא משחקי לוח וקובייה בארץ ישראל בעת העתיקה.
  • צוות חפירות ציפורי

 

 

קראו פחות
זאב וייס

פרופ' זאב וייס

02-5882422
zeev.weiss@mail.huji.ac.il
בניין ארכאולוגיה, חדר 507. שעות קבלה: יום ב', 13:00-12:00

זאב וייס הינו פרופסור מן המניין במדור הקלאסי של המכון לארכאולוגיה ובעל הקתדרה ע"ש אלעזר ל' סוקניק באוניברסיטה העברית בירושלים.

קרא עוד
כארכאולוג קלאסי, הוא מתמחה באדריכלות ואמנות בדרום הלבנט, בתקופות הרומית והביזנטית. מחקריו עוסקים, בין השאר, בהיבטים שונים של העת העתיקה הנוגעים בתכנון עירוני, פסיפסים במזרח הרומי, תרבות הפנאי להמונים, בתי כנסת, אמנות יהודית, והחברה היהודית וקשריה עם התרבות היוונית-רומית והנוצרית. מאז 1990 הוא מנהל את חפירות ציפורי מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים, שם נחשפו בעיקר שרידים של העיר מהתקופה הרומית-ביזנטית. פרופ' וייס הינו מִלגאי פולברייט ושימש חוקר אורח באוניברסיטת הרווארד, חבר במכון ללימודים מתקדמים בפרינסטון (IAS), באוניברסיטת פרינסטון ובמכון ללימודי העולם העתיק (ISAW) באוניברסיטת ניו יורק. הוא פרסם מאמרים רבים ושני ספרים חשובים: אחד מוקדש לבית הכנסת של ציפורי: The Sepphoris Synagogue: Deciphering an Ancient Message through Its Archaeological and Socio-Historical Contexts (Jerusalem: Israel Exploration Society, 2005) , וספר נוסף עוסק בתרבות הפנאי בארץ ישראל העתיקה: Public Spectacles in Roman and Late Antique Palestine (Cambridge, MA: Harvard University Press, 2014).. פרופ' וייס שוקד עתה על ספרו הבא: ציפורי: פסיפס של תרבויות, בו הוא יציג את תגליות ציפורי ויעסוק במגוון שאלות הנוגעות בהיסטוריה התרבותית-חברתית של העיר בתקופה הרומית ובשלהי העת העתיקה.

הוראה

הוראת המבואות במדור הקלאסי, ובנוסף מגוון של נושאים הנוגעים בארכיאולוגיה רומית וביזנטית, במזרח הסורי-ארץ ישראלי ומחוצה לו. דגש ניתן על עיון בממצא הארכיטקטוני, האמנותי והספרותי ומה ניתן ללמוד מהם על התרבות החומרית בתקופות הקלאסיות.

פרויקטים פעילים

ציפורי בירת הגליל בתקופה הרומית שוכנת בלב הגליל התחתון, כחמישה ק"מ מערבית לנצרת. ראשיתו של היישוב בשלהי תקופה הברזל והוא המשיך להתקיים ברציפות עד 1948, אבל השרידים העיקריים הנראים כיום באתר הם מהתקופה הרומית הקדומה (שלהי המאה ה-1 לפנה"ס) ועד שלהי התקופה הביזנטית (המאה ה-7 לספירה). ממצאי החפירה מספקים מידע רב על מראה העיר, חייה התרבותיים והרוחניים, כלכלתה ואופי התושבים שהתגוררו במקום לאורך זמן. ברחבי האתר נתגלו מבני ציבור רבים (מקדש רומי, תיאטרון, מרחצאות, בית כנסת, כנסיות, ועוד), בתי מגורים מסוגים שונים ולמעלה משישים פסיפסים, חלקם בעלי דגמים פיגורטיביים. מגוון הפסיפסים, כמותם ואיכותם הגבוהה ייחודיים לאזורינו, אלו מעידים גם על האוריינטציה התרבותית, האמנותית והדתית של תושבי ציפורי, לאורך הדורות. משלחת האוניברסיטה העברית החלה את עבותה בציפורי ב-1985 ואחראית לחשיפתם של מרבית הממצאים באתר.

ניצורן של הערים בגליל: תמורות חברתיות-תרבותיות, דתיות ופוליטיות בעתות של גבולות משתנים. פרויקט ארבע שנתי במימון הקרן הלאומית למדע. הפרויקט נועד לבחון בכלים ארכאולוגיים את אופן התבססותה של הקהילה הנוצרית בערים המרכזיות בגליל, טבריה וציפורי, תוך כדי השוואת הממצאים עם מה שקורה בערים אחרות בארץ ישראל העתיקה.

סטודנטים ואנשי סגל המכון הפעילים כיום בחפירה: שולמית מילר, אבנר אקר, רבקה איזנשטאט, מדרכי וולפסון, עדי פנסטר, תומר בר-פוקס ומאיה אבני.

ראה רשימת פרסומים מלאה כאן

תלמידי מחקר (בעבר ובהווה)

מוסמך

  • רונה אביסף
  • רבקה איזנשטאט
  • אבנר אקר
  • דניאל לויתן
  • הלל זילברקלנג 
  • חן חוברס 
  • אלכס מלמד 
  • שולמית מילר
  • דבי סנדהאוס-ראם (כיום עובדת רשות העתיקות)
  • יובל פלג
  • עדי פנסטר
  • רון קהת 
  • מיה שרמן 
  • נעמה שרעבי

דוקטורט

  • ד"ר אבנר אקר (כיום באוניברסיטת בר אילן)
  • ד"ר בני ארובס
  • ד"ר גבי ביכובסקי (כיום עובדת רשות העתיקות, נומיסמטיקה)
  • ד"ר רבקה בן ששון
  • ד"ר יונוס דמירג'י
  • ד"ר נעמה וילוז'ני (כיום מלמדת באוניברסיטת חיפה)
  • ד"ר שולמית מילר
  • ד"ר ליאור סנדברג
  • עמית ראם (רע"ת, ארכאולוג מרחב ירושלים).
  • הדס שמבדל
  • פבלו בצר (רע"ת, ארכאולוג מרחב דרום) 
  • מירי פינס (אוניברסיטת ת"א, יחד עם פרופ' אורן טל)

פוסט-דוקטורט

  • פרופ' עוזי לבנר (חבר סגל במכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית)
  • ד"ר אורן גוטפלד
  • ד"ר יונתן אדלר (אוניברסיטת אריאל)
  • ד"ר איתמר טקסל (כיום ברשות העתיקות)
קראו פחות
איתמר וייסביין

איתמר וייסביין

 itamar.weissbein@mail.huji.ac.il


קרא עוד

נושא עבודת הדוקטורט: שינויים תרבותיים מעיר מדינה כנענית למחוז מנהלי בממלכה טריטוריאלית: מרחב לכיש כמקרה מבחן.

מנחה: פרופ' יוסף גרפינקל

תקציר המחקר:

המחקר עוסק בבחינה של תהליכי קריסה, התגבשות, והמשכיות של זהויות אתניות ומערכות פוליטיות באזור גיאוגרפי מובחן, בפרק זמן ממושך שבשני קצותיו ניצבות מערכות פוליטיות ואתניות שונות.

כמקרה מבחן, המחקר מתמקד במרחב לכיש מחלקה האחרון של תקופת הברונזה המאוחרת, לאורך תקופת הברזל I ועד להתבססותה של ממלכת יהודה במרחב במהלך תקופת הברזל IIא'. מרחב לכיש חווה שינויים משמעותיים בפרק הזמן הנדון, כאשר הוא ניצב בתווך בין כוחות הפוליטיים וקבוצות אתניות שונות: כנענים, מצרים, פלשתים ויהודאים.

בבסיס המחקר עומדים הנתונים החדשים משלוש חפירות שנעשו בשנים האחרונות: בתל לכיש, מצודת גלאון וחורבת אל-ראעי. המחקר כולל בחינה מקיפה של הסטרטיגרפיה, הארכיטקטורה, והמכלולים הקרמיים משטחים עיקריים בלכיש וחורבת אל-ראעי ומחקר מלא של מצודת גלאון. נתונים אלו יאפשרו ניתוח מפורט של התהליכים שהתרחשו במרחב, כמו גם בחינה של קונספציות מחקריות שונות בנוגע: לאופי השליטה והנסיגה המצרית מכנען, ראשית ההתיישבות הפלשתית והתבססות השלטון הפלשתי במרחב, שאלת קיומה של יישות כנענית "שפלתית" בתקופת הברזל I, תהליכי התפשטותה של ממלכת יהודה לשפלה; וכן גם סוגיות תיאורתיות כגון זיהוי גבולות פוליטיים ואתניים במחקר הארכיאולוגי.

הוראה:

מתרגל בקורסים: מבוא לארכאולוגיה של א"י באלף השמיני-הרביעי; מבוא לארכאולוגיה של א"י באלף השלישי-השני לפנה"ס; מבוא לארכיאולוגיה בתקופת הברזל.

פרויקטים:

  • חפירות תל לכיש
  • חפירות חורבת אל-ראעי
  • פרסום חפירות מצודת גלאון

פרסומים:

Weissbein, I., Garfinkel, Y., Hasel, M.G. and Klingbeil, M.G. 2016. Goddesses from Canaanite Lachish. Strata 34: 41–55.

Weissbein, I. 2017. Revisiting the Isolated Canaanite Temple of Tel Mevorakh. Journal of Landscape Ecology 10/3: 58–80.

Weissbein, I., Garfinkel, Y., Hasel, M. G., Klingbeil, M. G., Brandl. B. and Misgav, H. 2019. The Level VI North-East Temple at Tel Lachish. Levant 51/1:  76-104.

Taxel, I., Paran, N. S. and Weissbein. I. 2020. Tel Poran: Preliminary Report. Hadashot Arkheologiyot 132.  

Weissbein. I. 2020. Tel Gamma, Clay Figurine. Hadashot Arkheologiyot 132.

Ganor, S. and Weissbein, I. 2020. Rujum el-Masha‘ala (Gal’on Fortress). Hadashot Arkheologiyot 132.

Garfinkel, Y., Hasel, M. G., Klingbeil, M. G., Kreimerman, I., Pytlik, M., Carroll, J. C., Waybright, J. W. B., Kang, H. G, Choi, G., Chang, S. Y., Hong, S., David, A., Weissbein, I. and Silberberg, N. 2021. The Canaanite and Judean Cities of Lachish, Israel: Preliminary Report of the Fourth Expedition, 2013–2017. American Journal of Archaeology 125/3: 419-459.

Weissbein, I. 2021. Canaanite Worship at Lachish—New Details Emerge. Biblical Archaeology Review 47/3: 48-54.

Ganor, S. and Weissbein, I. 2022. The Isolated Structure of Gal’on Fortress, and the “Egyptian Governors’ Residencies” and “fortresses” in Southwestern Canaan. In: Golani, A., Varga, D., Tchekhanovets, Y. and Birkenfeld, M (eds.). Archaeological Excavations and Research Studies in Southern Israel: 18th Annual Southern Conference, Pp.1*–21*. Jerusalem: Israel Antiquities Authority, Ben-Gurion University of the Negev. 

 

 

 

 
 
 
 
 
 
קראו פחות
רחל ויסמן

רחל ויסמן

rachel.waysman@mail.huji.ac.il
קרא עוד
נושא המחקר (מוסמך): מחקרי מוצא (provenance) של הקרמיקה מן המערות המצוקיות במדבר יהודה מהתקופות הכלקוליתית המאוחרת והברונזה הקדומה 1
מנחים: ד"ר אורי דוידוביץ', ד"ר ענת כהן-וינברגר (רשות העתיקות)
 
תקציר:  הפעילות האנושית במדבר יהודה מן התקופה הכלקוליתית המאוחרת מזוהה בעיקרה עם שני אתרי מפתח שהתגלו בראשית שנות ה-60 - מערת המטמון בנחל משמר והמקדש הכלקוליתי בעין גדי. עם זאת, נוכחות מתקופה זו קיימת בשלל מערות מצוקיות ברחבי המדבר, אך אלו זכו עד לאחרונה להתייחסות מצומצמת במחקר. בעקבות מחקר מחודש התברר כי לא זו בלבד שתקופה זו מיוצגת בעשרות מערות קשות-גישה, אלא שגם לצד התקופה הכלקוליתית המאוחרת ישנו ייצוג ברור במערות אלו גם לתקופת הברונזה הקדומה 1. במחקרי אנסה להתחקות אחר מוצאה של הקרמיקה מן המערות המצוקיות במדבר יהודה משתי התקופות על בסיס בדיקות פטרוגרפיות, לצד שימוש אפשרי בשיטות כימיות. מאחר שהשהות במערות המצוקיות קשורה בדגמי פעילות לא-שגרתיים, מטרת המחקר היא לזהות את סביבת הייצור של הכלים כמחוון מרכזי למקורם של האנשים שהגיעו למערות. במקביל, הבחינה ההשוואתית של הקרמיקה משתי התקופות תאפשר לעמוד על מגמות של דמיון ושוני בסביבות ובטכנולוגיות הייצור, ובאמצעותם על היבטים רגיונאליים, כרונולוגיים, פונקציונאליים ותרבותיים של המכלולים הקרמיים הנחקרים. 
 

תחומי עניין מחקריים:

•       פטרוגרפיה קרמית

•       התקופות הפרהיסטוריות המאוחרות
 
פרויקטים נוספים:
•       חפירות חורבת אל-ראעי (עונת 2018), תקופת הברזל (חברת צוות החפירה), בראשות פרופ' יוסי גרפינקל.
•       חפירות תל קדש, תקופת הברונזה הקדומה (ניהול שטח, עונת 2019 ואילך), בראשות ד"ר אורי דוידוביץ' וד"ר עידו וכטל.
קראו פחות
נתן וסרמן

פרופ' נתן וסרמן

המדור ללימודי המזרח הקרוב הקדום
02-5883912
nathan.wasserman@mail.huji.ac.il

נתן וסרמן הוא פרופסור לאשורולוגיה (במדור המזרח הקרוב הקדום). מתמחה בטקסטים ספרותיים באכדית, בעיקר מן התקופה הבבלית העתיקה (1500-1900 לפנה״ס)

קרא עוד
עוסק בהימנונות, ספרות חכמה, אפוסים ומיתוסים, וכן בלחשים ובטקסטים מאגיים. תחום התמחות נוסף הוא לשון המכתבים ותעודות משפטיות מהתקופה הבבלית העתיקה, בעיקר אלה שנתגלו בחפירות מארי שבסוריה. מפרסם טקסטים ספרותיים, בעיקר מן המוזיאון הבריטי בלונדון.

שלושת ספריו האחרונים

Akkadian Love Literature of the 3rd and 2nd Millennium BCE, Leipziger Altorientalistische Studien 4: Harrassowitz, Wiesbaden, 2016.

האמורים. מסופוטמיה בראשית האלף השני לפנה״ס. כרמל, ירושלים, 2019 תשע״ט. (עם יגאל בלוך).

The Flood: The Akkadian Sources. A New Edition, Commentary, and a Literary Discussion (Orbis Biblicus et Orientalis, 290), Leuven: Peeters Publishers, 2020.

 

כמה מאמרים מהעת האחרונה

The Man is Like a Woman, the Maiden is a Young Man. A new edition of Ištar-Louvre, Orientalia 87 (2018), 1–38 (Tab. I–II) (with M. P. Streck).

Labor Pains, Difficult Birth, Sick Child: Three Old Babylonian Incantations from a Private Collection, Bibliotheca Orientalis 75 (2018), 14–25.

The Susa Funerary Texts: A New Edition and Re-Evaluation and the Question of Psychostasia in Ancient Mesopotamia, Journal of the American Oriental Society 139 (2019), 859–891.

"I was not warm in the cold." Another Old Babylonian Proverbial Collection, Iraq 81 (2019) 241–245 (with M. P. Streck).

An Elamite Magical Text Against Scorpion Bite with an Akkadian Procedure, Elamica 10 (2020), 47– 68 (with M. Krebernik).

Forgotten Dais, Scattered Temple: Old Babylonian Akkadian Lament to Mamma and its Historical Context, forthcoming in Archiv für Orientforschung (with T. Oshima).

הוראה

מלמד קורסי סקירה היסטוריים, קורסים על תולדות הספרות והדת המסופוטמית, כמו גם מגוון רחב של קורסים טקסטואליים וסמינרים בתחומים רבים: ניבים של האכדית, תעודות היסטוריות (כתובות מלכים), אפוסים שונים (מיתוס של אנזו), טקסטים דתיים (הימנונות לאישתר), לחשים כנגד חיות ושדים, קובצי החוקים האשוריים, ועוד. בשנים האחרונות מלמד בקביעות גם באוניברסיטת לייפציג שבגרמניה.

 

פרוייקטים פעילים Sources of Early Akkadian Literature -SEAL פרוייקט משותף עם פרופ׳ מיכאל שטרק מאוניברסיטת לייפציג. בלב הפרוייקט מצוי פורטל לטקסטים ספרותיים באכדית: קטלוג היררכי ובו כ-900 יצירות ספרותיות שונות, מהדורות חדשות, קומנטרים, וביבליוגרפיה עדכנית.

 

Late Babylonian Priestly Literature פרוייקט משותף עם פרופ׳ מיכאל יורסה מאוניברסיטת וינה.

Divine Love Lyrics פרוייקט משותף עם פרופ׳ רוסיו דה-ריבה מאוניברסיטת ברצלונה.

 

תלמידי מחקר בעבר ובהווה

נתנאל אנור (מ״א)

פרופ׳ אורי גבאי (מ״א ודוקטורט)

יבגני דימנשטיין (מ״א)

אביגיל וגשל (מ״א)

יעקב וודה (מ״א)

נדיה טרכוב (מ״א)

אנה פרדיבון (דוקטורט)

נמרוד מדרר (מ״א)

Josephine Fechner (Leipzig) PhD, with Prof. M. P. Streck

Susanne Körper (Leipzig), MA, with Prof. M. P. Streck

Sonnhild Weirach (Leipzig), MA, with Prof. M. P. Streck

Elyze Zomer (Leipzig) PhD, with Prof. M. P. Streck

Antonia Pohl (Leipzig) PhD, with Prof. M. P. Streck

 

 

קראו פחות