סגל

עוזי ליבנר

פרופ' עוזי ליבנר

ראש המכון לארכיאולוגיה
02-5880144
Uzi.Leibner@mail.huji.ac.il
בניין מנדל, חדר 232. שעות קבלה: יום ב', 15:30-14:30

מרצה בכיר בחוג לארכאולוגיה. מחקריו עוסקים בארץ ישראל ובפרט בגליל בתקופות ההלניסטית, הרומית והביזנטית: סקרים ארכיאולוגיים; התיישבות כפרית; בתי כנסת עתיקים; והיחס בין הממצא הארכיאולוגי למקורות ספרותיים.

קרא עוד

מנהל את פרויקט הגליל ההלניסטי והחפירות בח'רבת אל-עיכה.

הוראה

מלמד קורסים שונים בנושאי הארכאולוגיה של ארץ ישראל בתקופות ההלניסטית, הרומית והביזנטית; כלי החרס מתקופות אלו; קורסים מתודולוגיים בנושא הסקר הארכיאולוגי; קורסים על הזיקה בין ממצא לטקסט ועל האדריכלות והאמנות היהודית הקדומה.

פרויקטים פעילים

פרויקט הגליל ההלניסטי מיועד לסייע ולמלא את הפער הגדול בידיעותינו על הארכאולוגיה של הגליל בתקופה זו. יש בידינו רק ידיעות בודדות לכל התקופה שבין הכיבוש האשורי במאה ה-8 ועד לתקופה החשמונאית במאה ה-2 לפסה"נ ורק בחפירות בודדות נחשפו שכבות ישוב מתקופה זו. כתוצאה מכך נותרות שאלות מפתח ללא מענה: מי היו תושבי האזור בתקופה זו? מה הייתה שפתם? האם הישוב היהודי שפרח בגליל בתקופה הרומית הקדומה התפתח מתוך הישוב של התקופה הקודמת? על מה התבססה כלכלת האוכלוסייה? האם האזור היה חשוף למסחר ולהשפעות תרבותיות, ובמידה וכן מהיכן? מן החוף הפיניקי? מהשומרון? שאלות אלו חשובות להבנת תנועות שהתפתחו בגליל בתקופה הבאה ושהייתה להן השפעה היסטורית מכרעת ובראשן הנצרות הקדומה ויהדות חז"ל. הפרויקט מבוסס על שני מחקרי שדה המשלימים זה את זה: סקר ברצועה לרוחב הגליל, ממישור חוף עכו ועד לכנרת; וחפירות בח'רבת אל-עיכה שבגליל התחתון, המהווה אתר מפתח.

החפירות בח'רבת אל עיכה החלו בקיץ 2015. ח'רבת אל עיכה הנו אתר מבוצר היושב בראש כיפה נישאה הצופה אל בקעת ארבל, כקילומטר צפונית לקיבוץ לביא. סקר מקדים ועונת החפירות הראשונה שנערכו במקום העלו כי האתר חרב במאה ה-2 לפסה"נ ומאז לא נושב יותר. הממצא העשיר בשכבת חורבן פותח צוהר חשוב לתרבות החומרית של הגליל בתקופה הנדונה. אתר האינטרנט של המשלחת: http://scholars.huji.ac.il/uzileibner/hellenistic-galilee-projectסטודנטים ואנשי סגל המכון הפעילים כיום בחפירה: רועי צבר, יולי גחט, טל רוגובסקי, יואב פרחי, דבי ראם, מורג וילהלם, שחר צור, קיריל סגל, תאם מאיר-וייל.

פרויקטים קודמים

ח'רבת ואדי חמאם: בחפירה נחשפו שרידי כפר מימי הבית השני ומן התקופה הרומית (בתי מגורים, בתי בד, סימטאות) ובמרכזו בית כנסת מן הטיפוס ה'גלילי', מעוטר בפסיפסים יוצאי דופן. ממצאי החפירה העלו תרומה חשובה בשאלת תיארוך בתי הכנסת ה'גליליים' הנתונה במחלוקת שנים רבות, וכן למחקר של האמנות היהודית הקדומה, חיי הכפר והארגון הקהילתי בגליל בתקופות הנדונות.

סקר הגליל המזרחי: סקר ארכיאולוגי של אתרים מן התקופות הקלאסיות במשבצת של כ- 300 קמ"ר בגליל התחתון המזרחי. מטרת המחקר הייתה לתעד את תולדות ההתיישבות באזור זה, שבתקופות אלו היה מוקד לזרמים שהטביעו את חותמם על ההיסטוריה של עם ישראל והציוויליזציה המערבית כולה.

תלמידי מוסמך בעבר ובהווה

נילי אחיפז
פבלו בצר (כיום ארכאולוג מרחב דרום ברשות העתיקות)
הלל זילברקלנג
דנית לוי (כיום בתחום מערכות המידע הגיאוגרפיות [GIS] ברשות העתיקות)
שחר פוני (אדריכל העיר העתיקה בירושלים ברשות העתיקות)
רועי צבר
שחר צור (ארכיאולוג במרחב דרום ברשות העתיקות)
הדס שמבדל

תלמידי דוקטורט

עזריאל יחזקאל

רועי צבר

רועי פורת

 

 

 

קראו פחות
מיקה אולמן

מיקה אולמן

micka.ullman@mail.huji.ac.il

קרא עוד
כותרת הדוקטורט:דפוסי בחירה ושימוש במערות קארסטיות מורכבות בשלהי הפרהיסטוריה של הלבנט"

מנחים: דר' אורי דוידוביץ' ופרופ' עמוס פרומקין

תקציר:

משחר ההסטוריה האנושית ניצלו בני האדם חללים תת קרקעיים לתועלתם. מערות אשר שימשו כמחסות ואתרי פעילות ארעיים לקבוצות של לקטים-ציידים מוכרות בלבנט מאמצע התקופה הפלאוליתית התחתונה (לפני כ-600 אלף שנה). הפעילות במערות התעצמה לאורך התקופה הפלאוליתית התיכונה והתאפיינה בניצול חללים גדולים, מרווחים, מוארים ומאווררים היטב בסמוך לפתחן של המערות. באתרים אלו התנהלה קשת של פעילויות יום-יומיות כגון הכנת מזון וצריכתו, סיתות והתקנת כלים, התכנסות חברתית ולינה בסמוך למוקדי אש. לעיתים שימשו אותן מערות לקבורה, ככל הנראה בין פרקי השהות.

בתקופה הנאוליתית, בעקבות השינויים המהפכניים שנכרכו במעבר להתיישבות קבע ולייצור מזון, חל מפנה בדפוסי השימוש הפלאוליתיים בחללים תת-קרקעיים. לראשונה בלבנט החלו בני אדם לחדור למעמקיהן של מערות ארוכות ומורכבות, בעלות פתחים קטנים ונסתרים. לצד המשך הפעילות בחללים גדולים ומוארים החל שימוש בחללים תת-קרקעיים עמוקים, קשים לתנועה והתמצאות, אפלים לחלוטין, הכוללים לעתים תופעות טבע ייחודיות כגון משקעי מערות. בחינה ראשונית של הממצא הארכאולוגי במערות אלו מרמז כי במספר פרקי זמן במהלך התקופות הנאוליתית, הכלקוליתית והברונזה הקדומה שימשו מעמקיהן של מערות מורכבות כבמה לפעילויות לא שגרתיות, הקשורות, לפחות בחלקן, להיבטים סמליים ופולחניים.

בבסיסו של מחקר זה יעמוד הקשר שבין האדם לנוף הטבעי עם ראשית התפתחותן של חברות מורכבות, וחקר דפוסי השימוש האנושיים במערות קארסטיות מפותחות. במרחב הארץ-ישראלי מצוי שפע של מערות קארסטיות הפזורות בכל האזורים ההרריים ובהן כמה עשרות מערות מורכבות שאורכן הכולל עומד על מאות מטרים. רבות ממערות אלו נחקרו בשנים האחרונות על ידי המרכז לחקר מערות של האוניברסיטה העברית בהשתתפותי, והממצא הארכאולוגי מהתקופות הנדונות שכיח בהן אולם טרם נחקר ביסודיות. המחקר שלי יתבסס על ניתוח הממצאים מהתקופות הניאוליתית, הכלקוליתית והברונזה הקדומה בהקשרו המרחבי במערות מורכבות מוכרות, לצד סקרים ארכיאולוגיים חדשים במערות שטרם נסקרו ולימוד המאפיינים הסביבתיים במערות והשינויים במבניהן במהלך ההולוקן. כל אלו יאפשרו לדון בשאלות דפוסי הבחירה והשימוש של חברות קדומות במעמקי תת-הקרקע, כמו גם לעמוד על התפתחותם והשתנותם של אלו לאורך ציר הזמן. ייחודה של נקודת מבט מחקרית זו היא בבחינת שרידי פעילות אנושית שהתנהלה מחוץ לאתרי היישוב, ומכאן האפשרות להאיר צדדים מוכרים פחות באורחות חייהן של חברות מורכבות קדומות.

 

פרוייקטים נוספים:

  • סקר מערות קרסטיות בגליל
  • מערת הר ספסוף – סקר וחפירה באתר קבורה מורכב מראשית האלף החמישי לפנה"ס בגליל העליון המזרחי (בניהולי, עם דר' אורי דוידוביץ', פרופ' עפר מרדר ורון לביא, האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת בן-גוריון)
  • חפירות תל קדש (מנהלת שטח, בהובלת דר' אורי דוידוביץ' ודר' עידו וכטל, האוניברסיטה העברית)
  • DEADSEA-ECO : שחזור יחסי הגומלין בין מערכות יישוביות ואקולוגיות במדבר יהודה ההולוקני (חוקרת מערות, בהובלת דר' נמרוד מרום, אוניברסיטת חיפה)  https://sites.google.com/view/deadsea-eco/home

 

 

קראו פחות
yaeleldar

יעל אלדר

נושא התזה: התרבות החזותית השומרונית ויחסי הגומלין בינה לבין התרבות הסובבת (המאה השלישית עד המאה השישית לספה"נ)
מנחות: פרופ' רינה טלגם ודר' אורית פלג ברקת

קרא עוד
עבודת המוסמך שלי עוסקת באמנות ובאדריכלות השומרונית בארץ ישראל בתקופה הרומית והביזנטית. במוקד העבודה עומדים בתי הכנסת השומרוניים, מקוואות, פסיפסים, מבני קבורה וסרקופגים וממצא קטן. המחקר בוחן מחדש את הממצא הארכיאולוגי והשרידים הארכיטקטוניים באמצעות המתודולוגיות המקובלות בדיסציפלינה של תולדות האמנות. המתודולוגיה כוללת ניתוח מתוך השוואה לממצא מקביל המשויך לתרבויות שחיו במגע עם השומרונים – התרבות היהודית והתרבות הפגאנית בתקופה הרומית והתרבות יהודית והתרבות נוצרית בתקופה הביזנטית. מטרת ההשוואה להתחקות אחר יחסי הגומלין וההשפעות ההדדיות בין הקבוצות האתניות השונות. המחקר בודק אלו אלמנטים אופייניים לאמנות והאדריכלות השומרונית נובעים מהשראה והשפעה חיצונית ואלו נוצרו כתגובה או מתוך צורך בהגדרה עצמית של השומרונים.

קראו פחות
blfr

פרופ' אנה בלפר-כהן

Anna.Belfer-Cohen@mail.huji.ac.il

פרופסור מן המניין בחוג לארכאולוגיה, במדור הפרהיסטורי. מתמחה בחקר חברות אנושיות ראשוניות - של האדם המודרני בעת התפשטותו ברחבי העולם

קרא עוד
ושל חברות במעבר מאורח חיים של ציידיים-לקטים נוודים לחקלאים ורועים יושבי קבע; התפתחות האדם - אנתרופולוגיה פיזית; אמנות פרהיסטורית; אמונה וקבורה בתקופות הפרהיסטוריות; קוגניציה. מנהלת (יחד עם פרופ' רון פנחסי, דבלין וד״ר טנגיס משויליאני, טביליסי) פרויקט חפירות בינלאומי בגיאורגיה. מכהנת כראשת הרשות לתלמידי מחקר במדעים העיוניים.

הוראה

מלמדת נושאים שונים מתחום האנתרופולוגיה הפיזית: תולדות התפתחות האדם, הכרת המוח, הכרת השלד; אמנות פרהיסטורית ומיומנויות כתיבה מדעית.

פרויקטים פעילים

חפירות מערת סטסורבליה - גיאורגיה בה נחשף רצף של שכבות פרהיסטוריות מהתקופה הניאוליתית ועד לפליאולית העליון (25,000-6,000 שנה לפני זמננו). פרויקט זה הינו המשך לפרויקטים קודמים המתעדים את רצף הקיום הפרהיסטורי בגיאורגיה (חפירות מערת דזוגזואנה, חפירות מחסה הסלע קוטיאס קלדה) ופירסום הממצאים: כלי אבן, עצמות בעלי חיים, וממצא אחר תוך נסיון לשחזר את אורח החיים הקדום.

ממצאי חפירות מערת היונים, הגליל  המערבי: עיבוד לקראת פירסום  של ממצא - כלי אבן וקבורות מהתרבות הנאטופית (15,000-11,500 שנה לפני זמננו) - תרבות מעבר מאורח חיים של ציידים-לקטים לחקלאות וישיבת קבע.

עיבוד ממצאים מחפירות שונות דוגמת האתר הנאטופי נחל עין גב II, כפר החורש (ניאולית), בשיתוף פעולה עם פרופ' ליאור גרוסמן ופרופ' נייג'ל גורינג-מוריס.

תלמידי דוקטורט בעבר ובהווה

  • ד"ר חווה אבי-יונה
  • ד"ר הילה אשכנזי
  • ד"ר יהודית בן-מיכאל (כיום ראש תחום פרסומים ברשות העתיקות)
  • פרופ' ליאור גרוסמן (כיום חברת סגל האוניברסיטה העברית)
  • קון הרייט
  • ד"ר דניאלה מאיר-בר-יוסף (כיום חברת סגל אוניברסיטת תל אביב)
  • פרופ' דני נדל (כיום חבר סגל אוניברסיטת חיפה)
  • ד"ר דוד עיטם
  • דנה שחם

 

קראו פחות