סגל

אורית פלג-ברקת

ד"ר אורית פלג-ברקת

ראשת המדור לארכיאולוגיה קלאסית
02-5880330
orit.peleg@mail.huji.ac.il
בניין ארכאולוגיה, חדר 505. שעות קבלה: יום ד', 13:00-12:00

מרצה בחוג לארכאולוגיה במדור הקלאסי. מומחית לאמנות ואדריכלות של התקופה ההלניסטית והרומית, מפעלי הבנייה של המלך הורדוס והארכאולוגיה של ירושלים מימי הבית השני ועד התקופה הביזנטית.

קרא עוד
מנהלת חפירות בחורבת מדרס וכן (יחד עם ד"ר גדעון הדס) את החפירות בנאת עין גדי. אחראית (יחד עם דר' יותם טפר) על פרסום חפירות חורבת עלק ברמת הנדיב. משמשת כיועצת לתלמידי הבוגר.

הוראה

מלמדת קורסים במדור הקלאסי החל ממבואות שנה א' אודות ארכאולוגיה של יוון ורומא, עבור דרך הסמינר לתלמידי שנה ג' אודות נושאים שונים בארכאולוגיה של ארץ ישראל בתקופה ההלניסטית והרומית וכלה במונוגרפיות למוסמך העוסקות בנושאים שונים הקשורים באדריכלות, אמנות והיסטוריה של אגן הים התיכון בתקופות הנידונות (למשל: פולחנים פגאניים ומקדשים בארץ ישראל, ממלכות וסליות באימפריה הרומית, אגיפטומניה בעולם הרומי, העיטור האדריכלי הקלאסי וכו').

פרויקטים פעילים

חורבת מדרס, הממוקמת כ-15 ק"מ דרומית-מערבית לבית שמש, בתחומי שמורת חורש עדולם, היא אתר מפתח לשחזור ההיסטוריה של היישוב הכפרי ביהודה במהלך התקופה ההלניסטית והרומית. היישוב הכפרי ביהודה בעת הזו ובייחוד האליטה הכפרית אינם מוכרים לנו די צורכם ממחקרי עבר. סקרים וחפירות עבר הראו שהיישוב העתיק בחורבת מדרס גדול ועשיר יותר מכל אתר כפרי אחר בשפלת יהודה בשלהי ימי הבית השני. עובדה זו עולה בקנה אחד עם ההצעה שהעלו כמה חוקרים, וביניהם ניקוס קוקינוס, בועז זיסו ועמוס קלונר, שהאתר נוסד מחדש בידי המלך הורדוס, שמשפחתו מוצאה באזור זה (אדומיאה). ישראל שצמן אף הציע שמוצאה של המשפחה ממדרס עצמה. עונת החפירות הראשונה תתקיים בספטמבר 2016. דף הפייסבוק של המשלחת, סטודנטים מן המכון הפעילים בחפירה: טל רוגובסקי, אסף בן חיים, דויד גורביץ', צחי לנג, יודן פלייטמן.

חפירות נאת עין גדי: https://sites.google.com/site/eingediexcavations/home.

חפירות חורבת עלק ברמת הנדיב: http://www.ramat-hanadiv.org.il/en/content/generalpage/archaeological-sites-ramat-hanadiv

תלמידי מוסמך ודוקטורט (בעבר ובהווה)

  • אסף בן חיים
  • טל רוגובסקי
  • מעיין מרגוליס
  • רותם כהן
  • יעל אלדר
  • נעמה שרעבי
  • מידד שור
  • איוי גסנר (מוסמך)
קראו פחות
פניץ כהן

ד"ר נאוה פניץ-כהן

עורכת "קדם"
panitz@mail.huji.ac.il

עמיתת הוראה וחוקרת את תקופת הברונזה המאוחרת ותקופת הברזל; מלמדת קרמיקה של תקופות הברונזה והברזל. עורכת סדרת "קדם" של המכון לארכאולוגיה. שותפה בניהול החפירות בתל אבל בית מעכה.

עדי פנסטר

עדי פנסטר

adif.enster@gmail.com
קרא עוד
נושא עבודת המחקר (מ.א.): חקר פרובננס (מקור) של אבני פסיפס מארץ ישראל בתקופות הקלאסיות

מנחים: פרופ' זאב וייס, פרופ' נעמי פורת (המכון הגיאולוגי)

תקציר המחקר: פסיפסים נחקרו רבות מבחינה אמנותית, סגנונית ואיקונוגרפית. ברצוני לחקור פסיפסים מנקודת מבט גיאולוגית: מתוך בחינה גיאולוגית של סוג האבן, אנסה ללמוד על מקור האבן ומתוך כך על יוקר הפסיפס ומידת ההשקעה במבנה. במחקר אשווה את אבני הטסרה ממספר פסיפסים שונים, בין אם בתי כנסת, כנסיות או מבנים אחרים מהתקופה הרומית והביזאנטית.

תחומי עניין מחקריים:

  • גיאוארכאולוגיה- מחקר ארכאולוגי המשתמש בכלים גיאולוגים.
  • התקופות הקלאסיות

פרוייקטים:

  • מחקר בנושא פרובננס של אבני פסיפס
  • השתלבות במחקר פלאומגנטיות של ד"ר רון שער- שחזור השדה המגנטי של כדור הארץ בעבר מתוך דגימת חומרים ארכאולוגים שעברו חימום.
  • חפירות ציפורי - צוות

 

קראו פחות
גדעון פרסטר

פרופ' גדעון פרסטר

1935-2020

קרא עוד
פרופ' גדעון פרסטר – דברים לזכרו

פרופ' גדעון פרסטר נפטר ונקבר בירושלים ביום חמישי, ג' בכסלו תשפ"א (19 בנובמבר 2020). גדעון נולד בעפולה ב-5 במאי 1935, שנה לאחר שהוריו עלו מגרמניה. הוא גדל בנתניה, משסיים את חוק לימודיו שירת בצה"ל ולאחר מכן החל את לימודיו באוניברסיטה העברית בירושלים. הוא למד בחוגים היסטוריה של עם ישראל וארכאולוגיה והתמחה בלימודי המוסמך בארכאולוגיה. עבודת הדוקטור שלו, בהדרכת פרופ' מיכאל אבי יונה הוקדשה לנושא "בתי הכנסת בגליל ומקומם באמנות ובארכיטקטורה ההלניסטית והרומית", אותה סיים ב 1972. במקביל ללימודיו באוניברסיטה שימש גדעון כארכאולוג מחוז צפון באגף העתיקות והמוזיאונים. גדעון הצטרף לסגל המכון לארכאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים ב-1970, עלה לדרגת מרצה בכיר ב-1983 ולימד בה עד צאתו לגמלאות כפרופ' מן המניין ב-2003. בין השנים 1998–2002 עמד גדעון בראש המכון לארכאולוגיה.

פגשתי את גדעון לראשונה לפני כארבעה עשורים במכון, במבוא לארכאולוגיה יוונית, הוא המרצה ואני סטודנט צעיר בראשית דרכו. מאז זכיתי ללמוד אצלו רבות. הוא היה אחד המנחים שלי בעבודת הדוקטור ולימים הפכנו לעמיתים בחוג ובמכון לארכאולוגיה. גדעון היה רחב אופקים, בעל ידע עשיר בתחומים רבים ומגוונים הנוגעים בארכאולוגיה קלאסית, ואיש שיחה מעניין שניחן בחוש הומור קל. במשך שנות עבודתו לקח גדעון חלק פעיל בהנחיית תלמידי מוסמך ותלמידי מחקר במכון לארכאולוגיה. שיעוריו, הסיורים בארץ ובחוץ לארץ והשיחות הפרטיות שקיים עם תלמידיו, בין בחדרו ובין במסדרון אגב אורחא, הקנו ידע רב. הוא היה נכון לסייע, להסביר ולהרחיב ככל שנדרש.

תרומתו של גדעון בשדה המחקר הארכאולוגי רבה במיוחד. הוא השתתף בחפירות רבות (חצור, בית שערים, ומצדה), ניהל חפירות משל עצמו (הרודיון, קיסריה, תל שלם) ואף היה אחראי לכמה תגליות בתחום חקר בתי הכנסת העתיקים (פירוט למטה). פרויקט החפירות בבית שאן (סקיתופוליס) אותו ניהל במשותף עם גיסו, פרופ' יורם צפריר ז"ל הוא ללא ספק גולת הכותרת בעבודתו הארכאולוגית של גדעון, שם נחשפו מאז 1980 חלקים מהעיר הרומית, הביזנטית והמוסלמית הקדומה שנהרסה ברעש האדמה בינואר 749 לסה"נ.

גדעון התמחה בארכאולוגיה, באמנות, ובארכיטקטורה בתקופות ההלניסטית, הרומית והביזנטית והיה מראשי הדוברים בארץ בתחומים אלו. הוא היה חוקר עמית באוניברסיטת מרבורג, את הפוסט דוקטורט עשה באוניברסיטת אוקספורד ובשנים שלאחר מכן היה חוקר אורח במכון הגרמני לארכאולוגיה ברומא ובברלין, ובאוניברסיטת בראון ברוד איילנד. גדעון שימש נציג ישראל וחבר הוועדה המדעית הבינלאומית של הלקסיקון האיקונוגרפי-מיתולוגי קלאסי (Lexicon Iconographicum Mythologiae Classicae, LIMC) המכיל תיעוד מלא של המיתולוגיה הקלאסית כפי שהיא משתקפת באמנות הפלסטית בעולם הקלאסי.

באמתחתו פרסומים רבים בקבצים ובכתבי עת מובילים, וביניהם הכרך המונומנטלי על הממצאים האמנותיים ממצדה (Masada, vol. 5: The Yigael Yadin Excavations 1963–1965, Final Report: Art and Architecture, Jerusalem: Israel Exploration Society and Hebrew University, 1995). במחקרו מאיר העיניים המתמקד בעיטור האדריכלי ובעיטורי קירות ובפסיפסים, הצליח גדעון לטוות בשֹום שכל את המערך האמנותי בארמונו של הורדוס במצדה והשווה את הממצאים שעמדו לפניו עם המסורות האדריכליות והאמנותיות בעולם הרומי. ספר מקיף זה משמש וישמש ללא ספק מקור חשוב למחקרים עתידיים שיתמקדו בממלכה ההרודיאנית, באמנות ההרודיאנית ובתפקידו של המלך בעיצוב הנוף האדריכלי והמרחב התרבותי בתחומי ממלכתו. גדעון התמחה גם בפיסול רומי ופרסם שורה של מאמרים חשובים בתחום זה. בין מחקריו יש למנות את עבודתו על פסל הברונזה של הקיסר הדריאנוס לבוש שריון אותו מצא בחפירתו במחנה הרומי ליד תל שלם (“A Cuirassed Bronze Statue of Hadrian,” ‘Atiqot 17 [1985]: 139–160). לימים פרסם יחד עם ורנר אק גם את שרידי הכתובת המרשימה שעיטרה את השער המונומנטלי שהוקם לכבוד הדריאנוס בסמוך למחנה הרומי (“Ein Triumphbogen für Hadrian im Tal von Beth Shean bei Tel Shalem,” Journal of Roman Archaeology 12 [1999]: 294–313).

על זה יש להוסיף תחום אחד שהיה קרוב לליבו של גדעון – אמנות יהודית וחקר בתי הכנסת העתיקים. עבודת הדוקטור של גדעון הוקדשה לבתי הכנסת הגליליים והוא השתתף בחפירות כמה מבתי כנסת העתיקים בארץ ומחוצה לה - במצדה, בחמת גדר, בחורבת שורה, וביחד עם פרופ' אהוד נצר ז"ל בסרנדה שבאלבניה. גדעון פרסם שורה ארוכה של מאמרים מאירי עינים המוקדשים לאמנות היהודית, לבתי כנסת עתיקים ולהשפעות הגומלין בין האמנות היהודית והאמנות הנוצרית העתיקה. מאמריו עסקו במגוון נושאים: טיפולוגיה וכרונולוגיה של בתי הכנסת העתיקים; בתי הכנסת בימי הבית השני; מקור תכניותיהם של בתי הכנסת העתיקים; בתי כנסת בתפוצה; מקורותיו האיקונוגראפיים של גלגל המזלות ומקומו במחשבה ובליטורגיה היהודית; כתובות ונוסחי תפילה; עיטור אדריכלי ותבליטים נושאי מנורות; פסיפסים פיגורטיביים; ועוד. מחקריו מתאפיינים בדיון מעמיק בממצא הארכאולוגי והאמנותי שעה שהוא משלב בדבריו גם עיון במקורות הספרותיים – יהודים ונוצריים כאחד.

עבודותיו ומחקריו הרבים של גדעון משמשים ללא ספק עדות לתרומתו המתמשכת למחקר הארכאולוגי בארץ ובעולם. אלו יעמדו ללא ספק לזיכרון לדורות הבאים, מצבה לפרופ' גדעון פרסטר שהותיר חותם במגוון תחומים הנוגעים בארכאולוגיה הארץ ישראלית בתקופות הקלאסיות.

יהי זכרו ברוך!

זאב וייס

קראו פחות

רועי צבר

נושא עבודת הדוקטורט: צפון ארץ ישראל בתקופה ההלניסטית (מאות 4 – 1 לפסה"נ): תמורות גיאופוליטיות והיסטוריה יישובית בראי האתרים המבוצרים
מנחה: פרופ' עוזי ליבנר
roi.sabar@mail.huji.ac.il

פרויקטים:

קטיה ציטרין-סלברמן

ד"ר קטיה ציטרין-סלברמן

02-5882420
cytryn@huji.ac.il
בניין ארכאולוגיה, חדר 514. שעות קבלה: יום ד', 11:00-10:00

מרצה בכירה, מתמחה בארכאולוגיה של התקופות האסלאמיות וימי הביניים. תחומי העיסוק העיקריים שלה הם עיור בתקופה המוסלמית הקדומה ואיסלום הנוף הארץ-ישראלי, אדריכלות במהלך התקופה הממלוכית

קרא עוד
עם דגש בתחנות הדרכים של אותה התקופה ואדריכלות ממלוכית בירושלים, אדריכלות המסגד, וקראמיקה של התקופה המוסלמית.

ציטרין-סלברמן למדה את תאריה לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, עם שהייה קצרה באוקספורד אשר באנגליה במהלך לימודיה לקראת תואר שלישי. כיום היא מרצה במכון לארכיאולוגיה ובחוג ללימודי האסלאם והמזרח התיכון.

הוראה

ציטרין-סלברמן מלמדת קורסים שונים בתחום הארכיאולוגיה ואדריכלות האסלאם וימי הביניים, כמו כן מנחה ומדריכה סטודנטים מהארץ ומחו"ל. 

פרוייקטים פעילים

חפירות מחודשות בטבריה (The New Tiberias Excavation Project): מאז 2009 מנהלת את החפירות במרכז העיר העתיק, בו נמצא המסגד הגדול שהוקם בתחילת התקופה המוסלמית, על גבי מבנה מונומנטאלי מהתקופה הרומית, ולצד כנסייה רחבת ממדים מהמאה ה-5, אשר רק חלקים ממנה נחשפו עד כה. כמו כן, החפירות עוסקות במבנה העירוני והמעבר ל"עיר אסלאמית", תוך בדיקת הרחוב צפון-דרום (הקארדו) והתמורות שחלו בו מהתקופה הרומית ועד לתקופת ימי הביניים, עת אזור זה היה מחוץ לעיר המבוצרת ולצד הרחוב השתרע בית קברות נוצרי. פרטים נוספים

ריאיון עם ציטרין-סלברמן על החפירה

חפירות ח'רבת אל-מניה שליד הכנרת: הפרוייקט עוסק בארמון מהתקופה האומיית, תחילת המאה ה-8, אשר המשיך להתקיים עד המאה ה-11 כמרכז לאחוזה חקלאית, ובמאה ה-12 הותאם למפעל להפקת סוכר על ידי הפרנקים. פעילות זאת המשיכה לתוך התקופה הממלוכית, וחר' אל-מניה נחשב לאחד האתרים החשובים ללימוד התפתחות תעשיית הסוכר באזורנו. כעת ציטרין-סלברמן עוסקת בעיבוד לקראת פרסום של ממצאי חפירות המכון לארכיאולוגיה בשנים 2005 ו-2006, בניהול ציטרין-סלברמן יחד עם פרופ' מרים רוזן-אילון והאדריכל גיורא סולר.

כתבה על הפרוייקט ששודרה בערוץ i24NEWS

ארכיאולוגיה של הדרכים: מאז המחקר על תחנות הדרכים במהלך התקופה הממלוכית במסגרת לימודי תואר שלישי, ופרסום ספר בנושא (2010), ציטרין-סלברמן ממשיכה לעסוק בתחום הדרכים, מן התקופה המולסמית הקדומה ועד לראשית התקופה העות'מאנית. בימים אלה כותבת על מערך התחנות בתקופה האומיית, כחלק ממחקר משותף עם חוקרים אירופאים, תחת חסותה של SOAS בלונדון. (מידע על הפרוייקט באנגלית)

תלמידי דוקטורט

  • ג'יוליה רוקבלה
  • דוד ענתבי
  • בריג'יט אונונה
  • חגית נול (אוניברסיטת המבורג, גרמניה)

 

 

קראו פחות
איגור קריימרמן

ד"ר איגור קריימרמן

יועץ לתואר בוגר
kreimerm.igor@mail.huji.ac.il
קבלה בתיאום מראש

מרצה בחוג לארכיאולוגיה והמזרח הקרוב הקדום במדור המקראי. מחקרו משלב בין שיטות ארכיאולוגיות מסורתיות, שיטות מיקרו-ארכיאולוגיות ובוחן את הממצא לאור המקורות הכתובים הרלוונטיים לתקופה. תחומי עניין: תקופות הברונזה והברזל בארץ-ישראל, תהליכי חורבן ונטישה, חומרי ושיטות בנייה, ארכיטקטורה ותכנון עירוני, מבנה חברתי וארגון הכלכלה העתיקה.

קרא עוד

פרוייקטים פעילים

חפירות תל בית מירסים: תל בית מירסים הוא אחד מהתילים המרכזיים של אזור השפלה. האתר נחפר בשנות העשרים והשלושים של המאה העשרים על ידי וויליאם פ' אולברייט שגילה באתר רצף יישובי מתקופת הברונזה הקדומה ועד לתקופת הברזל IIב. מטרת פרויקט החפירות באתר היא להבין את הכלכלה והמבנה החברתי בממלכת יהודה באמצעות חשיפת מבני מגורים ומתקני ייצור מהערים של המאות השמינית והתשיעית לפנה"ס. בנוסף, החפירות באתר יובילו לתארוך מחודש של השכבות שזוהו על ידי אולברייט ובכך יתרמו לשאלת מועד עליית ממלכת יהודה והתפשטותה לאזור השפלה.

חורבן בשריפה במעבר בין תקופת הברונזה והברזל באגן המזרחי של הים התיכון: במהלך המאות הי"ג והי"ב לפנה"ס, המערכת הפוליטית של תקופת הברונזה המאוחרת באגן המזרחי של הים התיכון שהתאפיינה באימפריות גדולות וסחר בינלאומי ענף התפוררה והתחלפה בישויות פוליטיות קטנות וחלשות יחסית לצד רשתות סחר מוגבלות. שכבות חורבן המאופיינות בעדויות לשריפה דוגמת אפר, פיח ולבנים צרופות הן מהסימנים הבולטים של תהליך זה. מטרת הפרוייקט היא למפות את שכבות החורבן ולהבין באמצעותן את התהליכים שהביאו לקריסה החברתית במהלך התקופה.

 

 

קראו פחות
רבינוביץ

פרופ׳ רבקה רבינוביץ

פרופ׳ חבר בחוג לארכאולוגיה ולתרבויות המזרח הקדום מתמחה בארכיאוזואולוגיה (עצמות בעלי החיים הנמצאים באתרים הארכאולוגיים) ופליאונטולוגיה. מתמחה במחקר טפונומי, בחקר דגמי ניצול של בעלי חיים על-ידי קבוצות קדומות, שימור והרס של אתרים ארכיאולוגיים.

קרא עוד
אוצרת האוסף הארכאוזואולוגי והפלאונטולוגי של אוספי הטבע הלאומיים באוניברסיטה העברית.

קראו פחות