מחקר אנליטי של דפוסי ייצור, תפוצה וצריכה של קראמיקה במרכב צפת במאות הט"ז וה'ז לספירה.

מנחה: קטיה סיטרין-סילברמן 

תקציר: בתקופה לאחר כיבוש העות'מאני, מרחב דמשק חווה שינויים תרבותיים שכוללו צמיחה כלכלית וחברתית. מקורות היסטוריים מעידים שברחבי המרחב יישובים, עירוניים וכפריים שגשגו וקשרים חבריים וכלכלים  התפתחו ברמות שונות. מחוז צפת מייצג מקרה בוחן יוצא דופן למחקר ארכיאולוגי מעמיק של תחייה מחודשת של האזור בתקופה העות'מאנית הקדומה וזאת מכמה סיבות: א. למחוז הייתה השפע גדולה על התרבות והכלכלה של המרחב; ב. המחוז היה מרכז למספר מחקרים ארכיאולוגיים; ג. בחפירות במחוז צפת נמצאו מכלולי קרמיקה גדולים, מגוונים ומקונטקסט נקי. מכלולי הקרמיקה שנחשפו באזור מאפשרים מחקר רב תחומי שכולל ניתוח חזותי, אנליזות פטרוגרפיות, ניתוח כמותי, מיפוי ממ"ג ולבסוף דיון השוואתי. התוצאות של המחקר עשויים להביא להבנה טובה יותר של התעשייה הקראמית ושיוכה למסגרת כרונו-טיפולוגית; דפוסי הפצה וצריכה ואת היקפיה ואת ההשלכות החברתיות-כלכליות.

תחומי עניין מחקריים:

• תרבות חומרי של התקופות האסלאמיות
• קראמיקה עות'מאנית: כרומו-טיפולוגיה, דפוסי ייצור, תפוצה וצריכה
• ממ"ג
• היסטוריה כלכלית וחברותית של התקופות האסלאמיות המאוחרות
• מכורות היסטוריות במחקר הארכיאולוגי

מנחה: ד"ר אורית פלג-ברקת וד"ר יותם אשר (רשות העתיקות)

תקציר: המלך הורדוס מפורסם בכך שיזם מפעלי בנייה רבים ומגוונים המתייחדים בשיטות בנייה וחומרי מליטה שטרם היו בשימוש קודם לכן ביהודה. למרות זאת, שיטות הבנייה וחומרי המליטה במפעלי הבנייה של המלך טרם זכו למחקר אנליטי מעמיק. עבודת הדוקטור נועדה לכסות על פער זה במחקר והיא מתמקדת בתיעוד וניתוח של מגוון חומרי הבנייה ושיטות הבנייה ששימשו במפעלי הבנייה של המלך הורדוס, בדגש על חומרי המליטה. החומרים ייבחנו בשיטות מדעיות שונות מעולם המיקרוסקופיה, הכימיה והמינרלוגיה. השאיפה היא להתחקות אחר החידושים שנכנסו לאדריכלות המקומית ולהבין את מידת ההשפעה של העולם הרומי אל מול ההמשכיות של מסורות מקומיות. מקרי המבחן שיעמדו במוקד העבודה הם אתרי המפתח הרודיון, יריחו, הבניאס, ירושלים וקיסריה, על מכלולי הבנייה הגדולים של הורדוס שנחשפו בהם. 

פרסומים:

• שור מ' 2016. ירושלים, ח' אום טובא. חדשות ארכיאולוגיות 128.
• שור מ' 2016. ירושלים, נחל רבידה. חדשות ארכיאולוגיות 128.
• שור מ' 2016. אפיון חומרי המליטה בחפירות המחודשות של המסגד הקדום בטבריה. עבודת גמר מחקרית (תיזה) המוגשת כמילוי חלק מהדרישות לקבלת התואר "מוסמך האוניברסיטה. אוניברסיטת חיפה.   
• שור מ' 2017. ירושלים, העיר העתיקה, רחוב סנט ג'ורג'. חדשות ארכיאולוגיות 129.
• זנטון נ', שור מ' וחג'בי מ' 2017. ''חזרנו אל בורות המים, לשוק ולכיכר'': העיר התחתונה של ירושלים בימי הבית השני. בתוך: מירון א' (עורך), מחקרי עיר דוד וירושלים הקדומה 12. 
• שור מ' 2019. ירושלים, העיר העתיקה, רחוב חב"ד. חדשות ארכיאולוגיות 131.
• שור מ' בפרסום. ירושלים, נחל גילה- ציר סליזיאן. חדשות ארכיאולוגיות.
• שור מ' בפרסום. ירושלים, העיר העתיקה, עזרת ישראל. חדשות ארכיאולוגיות. 
• שור מ' בפרסום. מעלות בורגין. חדשות ארכיאולוגיות.

עבודות מחקר ושדה:

עובד כארכיאולוג ומפקח במרחב ירושלים, רשות העתיקות בשנים 2012-2019: שותף בחפירות גדולות בתור מנהל שטח בח'רבת עדאסה, תחת ניהולו של ד"ר יחיאל זלינגר (2014- 2015), בחפירות הרחוב המדורג (2016- 2018) ובקרדו המזרחי (2018). ניהול חפירות ארכיאולוגיות בקנה מידה קטן:  ח' אום טובא, נחל רבידה, הרובע הנוצרי- רח' סנט ג'ורג' 19, רח' חב"ד 72 הרובע היהודי, ח' בורגין, נחל גילה ועזרת ישראל.

מנחים: דניאלה בר יוסף ונייג'ל גורינג מוריס

תקציר: הכוונה המחקרית המרכזית של עבודה זו היא ביצוע מחקר ארכיאומלקולוגי על מכלולי קונכיות מאתרים ארכיאולוגיים בני התקופה הניאוליתית הקדם קירמית ב', מאזורי האקלים הים-תיכוני בדרום הלבנט. המחקר יכלול אספקטים טקסונומיים, טאפונומיים וטכנולוגיים, על ידי שימוש בשיטות מאקרו- ומיקרוסקופיות לזיהוי סימני עיבוד ושימוש, ניתוח מרחבי ועוד. תכלית המחקר היא לבחון את תפקידיהן של קונכיות, ובמיוחד חרוזים מקונכיות, כאמצעי לייצוג עצמי, חברתי ותרבותי בקונטקסטים שונים. שיטות המחקר: מבנה המחקר יכלול התמקדות והעמקה במכלול קונכיות מאתר מרכזי, כפר החורש, תוך השוואה למגוון מכלולים אחרים בני אותה תקופה. בראש ובראשונה יבוצע זיהוי טקסונומי כמקובל, וקביעת המקורות הגיאוגרפיים של הקונכיות. השלב הבא יהיה מחקר טאפונומי, המבוסס על תצפיות ברזולוציות שונות (עם ובלי מיקרוסקופ), המיועדות להתחקות אחר תהליכי הייצור, השימוש והבלייה של הקונכיות. לבסוף, ניתוח מרחבי, בין ובתוך אתרים, של הקונטקסטים בהם נמצאו הקונכיות, שיאפשרו הבנה מעמיקה יותר של השימוש בקונכיות בסיטואציות חיים שונות.
תיאור קצר של נושא המחקר וחדשנותו:
קונכיות הן מהחומרים הראשונים שהיו בשימוש על ידי האדם, ופעמים רבות הופעתן ברקורד הארכיאולוגי משויכת להופעתו של ההומו ספייאנס. קונכיות שימשו למגוון שימושים החל ממזון, דרך סחר חליפין ואמצעי תשלום ועד לקישוט, כאמצעי תקשורת וביטוי רעיוני. התקופה הניאוליתית בדרום הלבנט היא תקופה של שינויים עמוקים באורחות חיים הכוללים אימוץ של החקלאות וחיי קבע כפריים באזורי האקלים הים-תיכוניים, במקביל להמשכיות החיים הנוודיים של ציידים לקטים באזורים המדבריים. אימוץ החקלאות, הביות והמעבר לחיי קבע כפריים לוו בגידול באוכלוסיית האדם ובצפיפותה, בשינויים בארגון החברתי והיחסים הפנים- והחוץ- קהילתיים, כמו גם בשינויים במלאכות ובהתמקצעות, בתפיסות העולם, הדת והאידיאולוגיה. הבחירה בקונכיות והשימוש בהן השתנו גם הם. מכיוון שלקונכיות מקור ידוע, הים התיכון או ים סוף, נוכחותן באתרים שונים מצביע על תנועתן במרחב כחלק ממערכות קשרים בין אוכלוסיות באזורים השונים. שימושן בקונטקסטים טקסיים (בקבורה, על גולגלות מכויירות, כחלק ממכלול חפצים פולחניים ועוד) מצביעים על משמעויות אידיאולוגיות עמוקות ושימוש בהם כעדיים (חרוזים או תליונים, לקישוט הגוף, בגד, חפץ וכו') מהווה אמצעי תקשורת לביטוי מידע הנוגע לזהות אישית, קבוצתית ותרבותית. הבנת האופנים בהם שימשו הקונכיות (למשל האופנים בהם הן עוצבו ואז נתלו או נתפרו, כמתבטאים בסימני השימוש שנותרו על הקונכייה), כמו גם הקונטקסטים בהם הן שימשו (למשל במבנים פרטיים למול ציבוריים בתוך ישוב המגורים או לחילופין באתרים שאינם למגורים), יכולים להאיר אספקטים אנתרופולוגיים שונים הנוגעים להתנהגות אנושית במצבי חיים שונים.
החדשנות במחקר מתבטאת בראש ובראשונה בשיטות המחקר. מחקר זה יהיה הראשון באזורנו לשלב באופן סיסטמתי שיטות מיקרוסקופיות במחקר ארכיאומלקולוגי של מכלולים ניאוליתיים. בנוסף, מכלולי קונכיות רבים מאתרים ניאוליתיים באזורי האקלים הים-תיכוני בדרום הלבנט פורסמו, אך טרם נערכה סינתזה משמעותית המאגדת בתוכה את כלל המידע ויוצרת תמונה בהירה הנוגעת לקונכיות באזור ובתקופה. עוד ניתן לציין כי בעוד אספקטים נרחבים של התקופה הניאוליתית נחקרו באינטנסיביות (ארכיטקטורה, ליתיקה, דגמי ישוב, ביות וחקלאות, ארגון חברתי, כלכלה, ועוד), מקומו של הפרט במערכת פעמים רבות נפקד, ובמחקר זה נבקש להאיר גם על תפקידו של הפרט בתוך החברה.

פרסומים: 

Schechter, H.C., Gopher, A., Getzov, N., Rice, E., Yaroshevich, A. and I. Milevski. 2016. The Obsidian Assemblages from the Wadi Rabah Occupations at Ein Zippori, Israel. Paléorient 42(1): 27-48.

Agam, A., Walzer, N., Schechter, H.C., Zutovski, K., Milevski, I., Getzov, N., Gopher, A. and R. Barkai. 2016. Organized waste disposal in the Pottery Neolithic? A Bifacial Workshop Refuse Pit at Ein Zippori, Israel. Journal of Field Archaeology 41(6): 713-730. 

Schechter, H.C., Marder, O. Barkai, R., Getzov, N., and A. Gopher. 2013. The obsidian assemblage from Neolithic Hagoshrim, Israel: pressure technology and cultural influence. In: F. Borrell, J. J. Ibñáez, M. Molist (eds.) Stone Tools in Transition: From Hunter-Gatherers to Farming Societies in the Near East. Bellaterra (Barcelona): Universitat Autònoma de Barcelona. Pp. 509-528.

Gopher, A., Lemorini, C., Boaretto, E., Carmi, I., Barkai R., and H.C. Schechter. 2013. Qumran Cave 24, a Neolithic-Chalcolithic site by the Dead Sea: a short report and some information on lithics. In: F. Borrell, J. J. Ibñáez, M. Molist (eds.) Stone Tools in Transition: From Hunter-Gatherers to Farming Societies in the Near East. Bellaterra (Barcelona): Universitat Autònoma de Barcelona. Pp. 101-114. 

Schechter, H.C., Zutovski, K., Agam, A., Wilson, L. and A. Gopher. 2018. Refitting Bifacial Production Waste – the Case of the Wadi Rabah Refuse Pit from Ein Zippori, Israel. Lithic Technology 43(4): 228-244. DOI: 10.1080/01977261.2018.1514723

מלגת נשיא תשע"ז

מטרתה של עבודת הדוקטורט היא לבסס קורפוס בין-תרבותי נרחב של הסגנון הלינארי באמנות אגן הים התיכון מסוף הפלייסטוקן (לפני כ-15,000 שנה). המחקר כולל שלושה פרויקטים, שבמרכז כל אחד עומדת יצירת אמנות נאטופית וגוף השוואתי של יצירות נוספות ממכלולי תרבויות מקבילות, קודמות ומאוחרות לתרבות זו. התוצאות מצופות להפיק קריטריונים חדשים להערכת מאפיינים ייחודיים לתרבות הנאטופית. אותם קריטריונים יאפשרו גם סוג חדש של השוואות בין-תרבותיות סביב אגן הים התיכון. הודות למיקומן הייחודי של תרבויות סוף הפלייסטוקן בהיסטוריה האנושית (היינו, זמן המעבר מאורחות החיים הפליאוליתיים לחברות החקלאיות בניאולית), התוצאות עשויות להעמיד גופי ידע ממשי לדיון בפנומנולוגיה של האמנות.  

מנחה: פרופ' אנה בלפר כהן

תחומי עניין והתמחות:

• הפרהיסטוריה של האמנות
• תרבויות סוף הפלייסטוקן סביב אגן הים-התיכון
• ארכאומוסיקולוגיה
• ארכאומלקולוגיה
• ליתיקה (טיפולוגיה, קיות)

Experience

Teaching assistance, "Introduction to Human Evolution" (Prof. A. Belfer-Cohen), since 2015.

Nahal Ein-Gev II, Late Natufian (Prof. Leore Grosman), since 2010.

Satsurblia Cave (Georgia), Upper Paleolithic (Dr. Tengiz Meshveliani, Prof. Ron Pinhasi and Prof. Anna Belfer-Cohen), excavation 2013-2015.

Kfar Hahoresh, PPNB (Prof. Nigel Goring-Morris), excavation 2009-2011; lithic analyses 2009-2014.

Agia Varvara-Asprokremnos (Cyprus), PPNA (Dr. Carole McCartney), excavation 2008, 2009, 2012.

Hilazon Tachtit Cave, Late Natufian (Prof. Leore Grosman), excavation and analysis of the mollusk assemblage 2008.

Tel Tsaf, Middle Chalcolithic (Prof. Yosef Garfinke), excavation 2005-2006.

Gesher, PPNA, hafting technology project 2006-2007.

Nahariya Bronze Age Temple, the mollusks assemblage 2007.

Publications

Shaham, D. and L. Grosman. In press. Engraved stones from NEG II – portraying a local style, forming cultural links. Proceedings of the 8th Conference on PPN Chipped and Ground Stone Industries of the Near East, Nicosia, Cyprus, November 2016.

Shaham, D. and A. Belfer-Cohen. 2017 The Natufian Audio-Visual Bone Pendants from Hayonim Cave. In: D. E. Bar-Yosef Mayer, D.E., Bonsall, C. and A.M. Choyke (eds.) Not Just for Show: The Archaeology of Beads, Beadwork and Personal Ornaments. Philadelphia: Oxbow Books. Pp. 95-102.

Grosman L., Shaham D., Valletta F., Abadi I., Goldgeier H., Klein N., Dubreuil L. and Munro N.D. 2017 A human face carved on a pebble from the Late Natufian site of Nahal Ein Gev II. Antiquity 91 (358) e2: 1–5.

Grosman, L., N.D. Munro, I. Abadi, E. Boaretto, D. Shaham, A. Belfer-Cohen and O. Bar-Yosef. 2016. Nahal Ein Gev II, a Late Natufian Community at the Sea of Galilee. PloS one 11(1): p. e0146647.

Shaham, D. 2014. Art Research Tools for Reading Natufian Art: A Methodological Approach and Selected Case Studies. Unpublished MA Thesis, The Hebrew University, Jerusalem (in Hebrew).

Shaham, D. and A. Belfer-Cohen. 2013. Incised slabs from Hayonim cave: a methodological case study for reading Natufian art. In: F. Borrell, J.J. Ibáñez, and M. Molist (eds.) Stone Tools in Transition: From Hunter-Gatherers to Farming Societies in the Near East. Barcelona: Universitat Autònoma de Barcelona Press. Pp. 407-419.

Shaham D. 2012. The Articulation of Music and Visual Arts during the Natufian Culture in the Levant. In: E. Anati (ed.) The Intellectual and Spiritual Expressions of Non-Literate Peoples, UISPP, CISENP, Atalier, Capo di Ponte, Giugno. Pp. 197-213.

Shaham, D., L. Grosman and N. Goren-Inbar. 2010. The red-stained flint crescent from Gesher: new insights into PPNA hafting technology. Journal of Archaeological Science 37: 2010-2016.

'פטירתו הפתאומית של פרופ' שטקליס ביום א' באדר תשכ"ז (12 במארס 1967), בשעת ישיבה שנערכה כדי לתכנן את עונת-החפירות בעוביידיה, מסמלת יותר מכל את מהלך חייו, שהיו קודש למחקר הפרהיסטורי של ארץ-ישראל.

משה שטקליס נולד בשנת 1898 בקמינץ-פודולסק שבאוקראינה. לאחר שסיים את חוק לימודיו בארכאולוגיה ובהיסטוריה באוניברסיטה של אודיסה נתמנה למנהל הספרייה במכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה זו ולסגן-מנהל המוזיאון הארכיאולוגי. החל בשנת 1922 שיתף פעולה עם האקדמיה למדעים של פטרוגראד בחפירת אתרים פאליאוליתיים בדרום-רוסיה. בשנת 1924 נאסר שטקליס בעקבות פעילותו הציונית והוגלה לסיביר, מקום שם המשיך במחקר במדעי, על-אף מלאכתו ביומיומית והמרחק מן המוסדות האקדמיים. הייתה לו הזדמנות טובה לעמוד על אורח-חייהם של חברות-נוודים בצפון-סיביר ולאסוף דוגמאות מחפציהם. בשנת 1928 גורש מסיביר לקרים, ואחרי מספר חודשים נתמזל מזלו ובקשתו לצאת את ברית-המועצות נענתה בחיוב. אוספיו האתנוגראפיים העשירים הוחרמו בידי השלטונות, והם מצויים שם עד היום. שטקליס יצא את רוסיה על-מנת שלא לשוב עוד, וכרבים אחריו ויתר על האזרחות הסובייטית.

בשנת 1928 הגיע שטקליס לירושלים ועשאה מרכז לפעילותו. בשנת 1929 עבר זמן מה בייבוש ביצות כבארה, והנה, בדרכו משם לזכרון-יעקב רכוב על חמור גילה מערה ובה שרידים פרהיסטוריים מפתיעים – מערת כבארה. אמנם הייתה לשטקליס זכות ראשונים, אך הרישיון לערוך חפירות באתר חשוב זה ניתן לחוקר האנגלי פ' טורוויל-פיטר, שחפר באתר בשנת 1931 והסיר את כל השכבות העליונות באתר. רק בשנת 1951, לאחר קום המדינה, עלה בימי שטקליס להגשים את חלומו ולחדש את החפירות במערה.

בשנים ראשונות אלו, לפני נסיעתו לפאריס בסוף שנת 1931, ערך שטקליס סקר של מבנים מיגליתיים ושל דולמנים בצפון ארץ-ישראל ובסוריה. בפאריס, מקום שם שהה עד קיץ 1932, השתלם בהדרכתו של האב בריי (Breuil), מאבות המחקר הפרהיסטורי. יחד עמו עמל בחיבור דין-וחשבון מקיף על האוספים ממערת פלאקארד שבחבל שאראנט בדרום-מערב צרפת, אלא שמסיבות שונות לא ראה החיבור אור.

בשנים ההן, כאשר הייתה האוניברסיטה העברית בראשית התפתחותה ומספר מקומות-העבודה במחקר היה מועט, שיחק לו המזכר והוא זכה לעבוד עם חוקרים שונים. כך, למשל, חפר בשנים 1932-1933 עם רנה נוויל, קונסול צרפת בירושלים, במערת ערק אל-אחמר ובעמק רפאים בירושלים. מפעלם המשותף של השניים נמשך גם בשנים 1933-1935 בחפירות מערת קאפזה שבהר-הקפיצה ליד נצרת. במקביל לכך ערך שטקליס סקרים בראס איסקאנדר שבכרמל ובמישור החוף, ובשנת 1933 ליקט ליד כפר-ויתקין ובוואדי פאליק (היום נחל פולג) את האוספים הראשונים של התרבויות האפי-פליאוליתיות, שכינה אותם 'פרי-מיזוליתיות'.

בשנים 1934-1936 עשה שטקליס ארבעה חודשים כל שנה בצרפת, ובשעת שהיותו שם השתתף בחפירותיו של מארטין (H. Martin) במחסה הסלעי המפורסם של לה קינה שבשאראנט. כן השלים את עבודת-הדוקטור שלו, ובשנת 1935 הוענק לו התואר על סמך מחקרו על מבנים מיגאליתיים בעבר-הירדן. המחקר פורסם בצורת ספר על-ידי Institut de Paleontologie Humaine.

בשנת 1936 שהה במשך תקופה קצרה במכון  Forbenius בפראנקפורט, שם עסק בעיבוד ממצאים שנאספו בעבר-הירדן. בשנה זו גם מונה לחבר-מחקר באוניברסיטה העברית.

עוד בשנים ההן, ערב מלחמת-העולם השנייה, נוצר הקשר העמוק והממושך בין שטקליס לעמק-הירדן. בשנת 1933, בעת בניית הגשר על-פני הירדן, משך את תשומת-לבו אתר שנתגלה ליד גשר-בנות-יעקב. על האתר עצמו דיווחו לראשונה גב' גארוד וגב' גארדנר, ובביקור נוסף במקום מצאו י"לד פיקארד וגב' בייט עצמות מאובנות של יונקים למכביר, וביניהן של פילים קדומים – הפעם הראשונה שנתגלו שרידי פילים בארץ. בשנת 1935 ביקר שטקליס באתר ובדק חתך שנעשה בשעת כרייתו של בור-ספיגה בשביל אורוות המשטרה הרכובה של ממשלת המאנדאט, שהייתה מוצבת על הגבול. אך רק בשנת 1936 עלה בידו לערוך חקירה יסודית יותר של האתר – עוד לפני שהתחיל בחפירה שיטתית – בעקבות מקרה יוצא דופן: ב-27 במארס 1936 בחצות הלילה התקינה החברה לפיתוח אדמות ארץ-ישראל את הסכר על הירדן לא הרחק ממוצא הנהר מאגם החולה. למחרת בבוקר נתרו מים בעומק של 30 ס"מ בלבד לאורך קטע של כ-3.5 ק"מ בין הסכר והגשר, ולשטקליס הייתה אפשרות לעבוד לאורך החתכים הטבעיים של גדת הירדן ולאתר את הריכוזים העיקריים של אבני-היד ושל העצמות המאובנות. כאשר עלו המים מחדש, היה ברור, שיש לערוך חפירות מתחת למיפלס המים של הימים ההם. וכך החל שטקליס בשנת 1937 בחפירת שטח של 7 X 4 מ', בעזרת הגיאולוג פ' סולומוניקה ז"ל. המאורעות הפוליטיים בשנים שלאחר-מכן מנעו את חידוש החפירות, ורק בשנת 1951, עם העמקת אפיק הירדן, חזר שטקליס לאתר וערך בו חפירות נוספות.

בימי מלחמת-העולם השנייה לא הפסיק שטקליס את פעילותו. בשנת 1941 הזמינה אותו קרן Wellcome-Marston לסיים את חפירותיהן של בייט וגארדנר בבית-לחם, אתר שהיה עשיר בעצמות בעלי-חיים מתקופת הפלייסטוקן התחתון, אלא שלא נתגלו בו כלים מעשי ידי אדם. בשנה ההיא יצא מטעם בית הספר האמריקאני המזרחני בירושלים לסקר פרהיסטורי ובדיקות במערת וואטוואט, מערת ערק אל-בארוד (מערת-ספונים), מערת אבו-אוצבע (מערת-אצבע) ומערת ואדי פלאח (נחל אורן). פרסום הממצאים באבו-אוצבע עורר ויכוחים ממושכים, שהם נטלו חלק חוקרים שונים. חילוקי-הדעות נסכו על הקשר שבין כלי-הצור ובין החרסים משכבה B, ששטקליס ייחס אותה לבת-תקופה של התקופה הניאוליתית. רק בשנות השישים, כאשר נכתבו הערכים בשביל האנציקלופדיה לחפירות ארכיאולוגיות בארץ-ישראל, חזר בו שטקליס מדעתו המקורית וראה במכלול תוצאה של ערבוב בידי הטבע..

בשנים 1942-1943 חזר שטקליס לעבר הירדן ולעמק-הירדן. תחילה עסק בחקר המיגאליתים, ובמיוחד בחפירות בדולמנים בעלא צפאת, לא הרחק מגשר אדם, ולאחר-מכן החל בסקר המשולש שבין הירמוך, הכנרת והירדן. בסקר זה, שהשתתפו בו גם ש' ייבין, ב' מזר ופ' סולומוניקה, נתגלה לראשונה האתר של שער-הגולן, שעל-פיו הוגדרה לימים התרבות הירמוכית. כמה אבני-יד שחוקות, שנגלו בערימות-העפר שנותרו לאחר שיפוצים באפיק הירדן בעקבות מפעל נהריים, הגיעו את שטקליס לשערף כי באחד הימים עוד יתגלו באיזור זה אתרים קדומים יותר. ואכן, בשנת 1959, עם גילוי האתר של עוביידיה נתקיימה תחזיתו.

בשנת 1944-1946 השתתף שטקליס עם ב' מזר, מ' אבי-יונה וע' דונאייבסקי בחפירות בית-ירח. סכך עבד במשך תקופה ארוכה בעמק-הירד והידק את קשריו עם התנועה הקיבוצית. במיוחד התהדקו קשריו עם קיבוץ שער-הגולן. מקום שם הלכו וגדלו האוספים מן האתר הניאוליתי שעל גדת הירמוך, אשר נהרס בחלקו עם בניית בריכות-הדגים במקום.

בימי המאורעות ערב מלחמת-העצמאות ובשנות המלחמה עצמה לא הייתה אפשרות לעבודת-שדה, אך מיד לאחר המלחמה חזר שטקליס במשנה מרץ לחפירות. בשנים 1949-1952 הקדיש מאמציו העיקריים לחפירות בשער-הגולן. שלוש עונות-החפירה במקום זה והממצאים בשעת הסקר שימשו נושא לכמה מפרסומיו בשנים ההן, אך השנה האחרונה לחייו עלה בידו לפרסם את הדין-וחשבון הסופי בהוצאת קיבוץ שער-הגולן.

בשנים אלו חזר שטקליס לתגליותיו הראשונות בכרמל וערך חפירות ממושכות במערת כבארה ובטראסה של נחל אורן.

בחפירות במערת כבארה, שנמשכו משנת 1951 עד שנת 1957, חשף מפלסים מהתקופה הפאליאוליתית המאוחרת, ובמיוחד מן התקופה הפליאוליתית התיכונה. הממצאים מהתקופה הפליאוליתית התיכונה כללו גם כלים מסוג חוד אמירה, שעד אז ראו בו החוקרים 'מדריך מאובן' לראשית התקופה הפליאוליתית המאוחרת. בקונגרס הפרהיסטורי שנערך במאדריד בשנת 1954 טען שטקליס בלהט שאין עוד לייחס לכלי זה את התפקיד האמור, שכן הוא מופיע במשך תקופה ארוכה הוכללת לפחות את התרבות המוסטרית המאוחרת ואת ראשית התקופה הפליאוליתית המאוחרת.

בשנת 1954 החל בחפירות באתר של נחל אורן. בשנות הארבעים נסלל כביש לבית—אורן, ובחתך שנוצר נעשו תגליות מספר שדרבנו את שטקליס לחזור ולערוך חפירות באתר. ואכן, במשך כמה עונות-חפירה שקיים עד קיץ 1960 בשיתוף עם גב' תמר נוי, נחשפו שרידים חשובים של כפרים מן התקופה הניאוליתית הקדם-קיראמית וכן שרידים רבים מן התרבות הנאטופית, ובראש ובראשונה בית-קברות.

התחלת החפירות בעוביידיה באביב 1960 והתרכזותו בחקר התקופה הפליאוליתית הקדומה גרמו, כי מעתה יקדיש את מרצו בעיקר לחקר הקדומים שבשרידי התרבות האנושית. וכך אירע, שרק בשנת 1964, עם התבססות מפעל החפירות בעוביידיה, מצא שטקליס את השקט הנפשי והאינטלקטואלי לחזור לחפירות במערת כבארה, מקום שם נתגלה שלד של תינוק ניאנדרתאלי. עם זאת לא נפנה לכתיבת דים-וחשבון מעמיק ומקיף על חפירותיו במערה זו, וטבעי אפוא, כי בכרך זה, המוקדש לזכרו, מופיעים שלושה מאמרים - חלקם מפרי עטם של תלמידי: תמר שיק וברוך ארנסבורג – המסכמים את מרבית הממצאים במערה חשובה זו.

בחפירותיו בעוביידיה, שהיו הנושא העיקרי שהעסיק את שטקליס בשנותיו האחרונות, נחשפו מיפלסי-מגורים שהכילו כלים מעשי ידי אדם וכן שברי עצמותיהן משיירי מטבחו. בניהול החפירות, שנערכו מטעם האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, השתתפו גם י"ל פיקארד וג' האז, ששיתפו פעולה עם שטקליס במשך שנים רבות בתחומי הגיאולוגיה והפליאונטולוגיה. כתוצר-לוואי של מחקר זה יש לראות את החפירות באתר האפי-פאליאוליתי בעין-גב בשנים 1963-1964, שנערכו בשיתוף עם כותב טורים אלה.

לתלמיד קשה לסכם את עבודת חייו של מורהו. מטבע הדברים פוגשים תלמידים את מורם בפרק-זמן מסוים של חייו, ואחרי שנים מספר הם פונים לדרכם. מהיכרות מעין זו נעדרת במידה רבה הפרספקטיבה, ודומה, כי דמות המורה והחוקר המצטיירת בעיני התלמיד איננה מאוזנת. אך למרות העובדה שנתמזל מלי להכיר את פרופ' שטקליס בעשר שנותיו האחרונות, היתה לי האפשרות לעמוד על כמה מתכונותיו במשך שש השנים שבהן זכיתי לעבוד במחיצתו.

פרופ' שטקליס לא היה מורה שהרצאותיו משכו תלמידים רבים. קולו המונוטוני והעובדה שמרבית הרצאותיו נקראו מן הכתב לא עשוהו למרצה אשר ימשוך קהל רב. את אהבתו למחקר הפרהיסטורי ואת ידיעותיו הרבות היטיב להקרין רק בתחום המצומצם של תלמידיו הנבחרים. תלמידים שלא נרתעו מדמותו הנוקשה, ובהדרכתו התמסרו לעבודה השוטפת – גילו בו איש מלבב שופע חום, שניחן בחוש-הומור ובסובלנות והיה מוכן להקשיב בסבלנות לדעות שונות. תכונותיו אלו וידיעותיו הרחבות באו לידי ביטוי בחפירות הרבות שערך. למשתתפים בחפירות אלו זכורים הערבים שנחה עליו הרוח, והם זכו לשמוע מפיו מעט על תולדות החפירות ומשלחות-המחקר שהשתתף בהן בעבר. הזדמנויות אלו היו לנו שעות-חסר, שהן נגלו לנו לא אחת, תוך השתאות, פנים אחרות של מורה שסברנו שכבר הכרנו.

אי-אפשר לסיים רשימה קצרה זו בלי להזכיר את פעילותו הציבורית בתחום במחקר הפרהיסטורי, במקביל לתפקידיו כמורה באוניברסיטה העברית. במשך שנים רבות היה קשור בפעילות השוטפת של אגף-העתיקות, בין כחבר הוועדה לרישיונות-חפירה ולתכנון חפירות ובין כיועץ בעניינים הקשורים בממצאים פרהיסטוריים. שטקליס יזם ועזר בהקמת המוזיאון הפרהיסטורי שבבונקר של קיבוץ שער-הגולן ובהקמת המוזיאון הפרהיסטורי בחיפה, שנקרא על שמו לאחר פטירתו. רבות טרח, יחד עם תמר נוי, בתכנון האולם הפרהיסטורי במוזיאון ישראל. מוצגיו העיקריים של אולם זה מקורם בחפירותיו של פרופ' שטקליס ובאוספים שהיו ברשותו.

הקשר העמוק עם חובבי הפרהיסטוריה בארץ, שהיה מבוסס בעיקר על ידידות אישית רבת-שנים, בא לידי ביטוי ביזמתו להקמת 'הקרן לחקירות פרהיסטוריות' בשנת 1958. קרן זו, שמטרתה ללכד את כל המתעניינים במחקר הפרהיסטורי, אף החלה בהוצאת שנתון, 'מתקופת האבן', ששטקליס, כיו"ר הוועד המנהל, היה גם עורכו הראשון. עם ראשוני הקרן ומייסדיה נמנו י' רות, מ' גולני, י' לוזי, וא' אסף מאנשי עמק הירדן, אינג' י' עולמי וא' ורשנר מחיפה, ד"ר מ' פראוסניץ , תמר נוי ואפרת ייבין ז"ל מירושלים ופ' בוריאן וא' פרידמן מרמת-גן, ודבר זה אולי משקף יותר מכל את דרכו של שטקליס מחקר אזוריה השונים של הארץ, את הידידות רבת-השנים עם רעים לעבודת-השדה ועם תלמידיו, שותפיו לאהבת הפרהיסטוריה. שנים מספר לאחר-מכן אף תבע, כי לוועד הקרן יצורפו תלמידים צעירים יותר, וכך זכינו, ד' גלעד ז"ל ואנוכי, גם לעידוד בראשית פעולתנו הציבורית.

במשך כל שנות עבודתו היה לפרופ' שטקליס קשרים רבים עם טובי החוקרים בחוץ-לארץ. במרבית שנות חייו היה הנציג העברי היחיד של הפרהיסטוריה, שהיותו היחיד שלא עסק בפרהיסטוריה של ארץ-ישראל כחוקר זר, כי-אם איש הארץ. רבים הכירוהו וכיבדוהו בשל נועם הליכותיו וידיעותיו הרבות. רבים מן העוסקים בחקר תקופת-האבן בארצנו משתתפים בכרך זה כדי להוקיר את זכרו.'

נכתב על יד עפר בר-יוסף בארץ-ישראל: מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה, 1997, כרך יג', עמודים ט'-יא'.

נושא עבודת הדוקטורט: עבודת הדוקטורט שלי עוסקת בעיבוד, צריכה ואחסון של מזון בבית המגורים הארץ ישראלי בתקופה הרומית. העבודה מבוססת על נתונים העולים מהממצא הארכיאולוגי מחד,  ועל ניתוח מקורות מספרות חז"ל הארץ-ישראלית מאידך. השוואה בין הממצאים לטקסטים מאפשרת הבנה טובה יותר של כל אחד מהשניים ומעמיקה את הבנתנו על אורחות החיים, המבנה החברתי והקשרים התרבותיים של האוכלוסייה היהודית בארץ-ישראל במאות הראשונות לספירה.

יחסי הגומלין בין הממצא הארכיאולוגי לבין ספרות חז"ל הארץ-ישראלית העסיקו כבר את עבודת המאסטר שלי, שנכתבה בהנחיית פרופ' עוזי ליבנר. העבודה התמקדה במספר מרכיבים שמצויים בד"כ בבית המגורים הארץ-ישראלי (או בחצר): הדות (בור אחסון), הבור, הכותל, מבנה הפתח (האסקופה, המשקוף והמזוזות), הדלת ומנגנוני הנעילה השונים שלה.

מחקר הדוקטורט נערך במסגרת קבוצת המחקר של מרכז מנדל סכוליון: "שולחנות ערוכים: אכילה, גבולות ומעברים בין-תרבותיים".

מנחים: פרופ' זאב וייס, פרופ' עוזי ליבנר

פרויקטים:

בין השנים 2015-2018 הייתי חברה במשלחת החפירות לח'רבת אל-עיכה בראשותו של פרופ' עוזי ליבנר כחלק מפרויקט הגליל ההלניסטי, תחילה כעוזרת מנהלת שטח ובהמשך כמנהלת שטח. כעת אני עובדת על פרסום כלי המתכת שהתגלו בחפירה.

הוראה

מלמד בעיקר מתודולוגיה ארכאולוגית (מהמבוא הכללי בשנה א' ועד לארכאולוגיה של השדה במוסמך), תקופת הברזל באארץ ישראל (מבוא ונושאים ספציפיים שונים) ובאזורים אחרים בים התיכון, שיטות כמותיות ושימושי מחשב.

פרויקטים פעילים

דור הייתה עיר הנמל העיקרית של החוף המרכזי של ארץ ישראל מתקופת הברונזה התיכונה (1900 לפנה"ס לערך) ועד להקמת הנמל בקיסריה במאה הראשונה לפנה"ס. בתל—כיום מצפון לחוף דור, כ-30 ק"מ מדרום לחיפה—שרידים חשובים במיוחד מתקופת הברזל הקדומה (בערך 1150 – 850 לפנה"ס) ואח"כ מהתקופה הפרסית (בערך 475 – 332 לפנה"ס) וההלניסטית (332 עד 63 לפנה"ס); והוא מהווה אתר מפתח לתרבות הפיניקית. משלחת החפירות לתל דור, שהחלה את עבודתה ב-1980 היא המשלחת הוותיקה ביותר בארץ החופרת ברציפות את אותו האתר, והיא המשלחת היחידה בארץ (וככל הנראה בעולם) המשלבת חפירות ים ויבשה. אתר האינטרנט של המשלחת: http://dor.huji.ac.il, וביבליוגרפיה ובה למעלה מ-500 פריטים שונים ניתן למצוא ב-http://dor.huji.ac.il/bibliography.html. סטודנטים ואנשי סגל המכון הפעילים כיום בחפירה: סווטה מצקביץ', ברונוון מנינג-רוזנבלום וברק מוניקנדם-גבעון.

תלמידי מוסמך ודוקטורט בעבר ובהווה

ד"ר עדי בהר
ד"ר דוד בן-שלמה (כיום חבר סגל במחלקה למורשת ישראל, אוניברסיטת אריאל)
פרופ' ליאור גרוסמן (כיום חברת סגל במכון לארכאולוגיה באוניברסיטה העברית)
בנימין הראבן (כיום סגן קמ"ט ארכאולוגיה יו"ש)
אורטל הרוש
עידו וכטל
יצחק יפה (כיום דוקטורנט באוניברסיטת הרוורד)
סלומה כהן
ברק מוניקנדם-גבעון
ברונוון מנינג-רוזנבלום
ד"ר סווטה מצקביץ' (כיום פוסט-דוקטורנטית באוניברסיטת חיפה)
סוזן רבקה מרטין (כיום חברת סגל במחלקה להיסטוריה של אמנות וארכיטקטורה, אוניברסיטת בוסטון)
ד"ר לידר ספיר-חן (כיום חברת סגל במכון לארכאולוגיה באוניברסיטת תל אביב)
ד"ר עדית סרגוסטי
ד"ר אבשלום קרסיק (כיום מנהל מעבדת התלת מימד ברשות העתיקות)
ד"ר יפתח שלו (כיום ארכיאולוג ברשות העתיקות)
חננאל שפירא

נושא עבודת הדוקטורט: עיטורי קיר בחדרי האירוח בתיאטרונו של הורדוס בהרודיון

מנחות: דר' סילביה רוזנברג ודר' אורית פלג-ברקת

עבודת המחקר שלי עוסקת בעיטורי הקיר בארמונותיו של המלך הורדוס בן המאה הראשונה לפסה"נ. במוקד המחקר עומדת עיטורם של חדרי האירוח אשר בתיאטרון הנמצה בעיר שלטונו של המלך הורדוס הגדול - הרודיון. קירותיו של עולם האירוח עוטרו בסיגנון הפומפיאני השני המאוחר וכללו תמונות בעלי דמויות. בנוסף לעיטורים אלה שעד כה לא נמצאו כמותם בארץ, נמצאו גם במילאוי עולם האירוח מעל חמישים אלף שברים של ציורי קיר וטיח מחויר, חלקם מהעולם וחלקם מחדר נוסף שאף הוא כלל תמונות בעלי דמויות שתרם זכו לפרסום מדעי. השמוש באומנות הדמות יוצת דופן בממלחת הורדוס ומעלה שעלות רבות על הביצועם ונוחכותם.

מטרת המחקר שלי הוא למקם את העיטורים בין האומנות הרומית בין זו של אלכסנדריה אשר ליד מצרים. שיטת העבודה שלי היא ניתוח סגנוני כרונולוגי ואיקונוגרפי של העיטור ואף ניתוח של חומרי הגלם ושיטות השימוש בהם בארמונות הרדוס בכללי ובתיאטרון בפרט. מטרה נוספת במחקרי מתמקד על  הצעות שיחזור מערכת העיטור של הקירות דרך הדמיות מחשביות. אני מקווה להגיע אל מסקנות לגבי מקורי ההשפעה ונוכחות של בתי מלאכה שונות בארמונות הורדוס ואף להתקרב להבנה של נסיבות קיימותו ושכיחותו של אומנות הדמות בממלכת הורדוס.