מרצה בכירה בחוג לארכאולוגיה במדור הקלאסי.

תחומי מחקר

אמנות ואדריכלות הלניסטית ורומית, מפעלי הבנייה של המלכים החשמונאים והורדוס, אדומים, ירושלים, קבורה.

הוראה

מלמדת מבוא לארכאולוגיה יוונית, מבוא לארכאולוגיה רומית, אמנות ואדריכלות הרודיאנית, החשמונאים במבט ארכאולוגי, יוסף בן מתתיהו והריאליה הארכאולוגית, הורדוס ומלכים קליינטים אחרים, אלכסנדר מוקדון ומורשתו, אגיפטומניה, מבוא לארכאולוגיה של קפריסין, אופנה בעולם העתיק, רומא וירושלים מאוגוסטוס ועד טיטוס, העיטור האדריכלי הקלאסי.

פרויקטים פעילים

• חפירות חורבת מדרס: החל משנת 2015 ד"ר פלג-ברקת עומדת בראש פרויקט מחקר הבוחן תהליכים של התערות, כיבוש, הגירה והתנגדות בשפלת יהודה בתקופה ההלניסטית והרומית שבמוקד שלו סקר וחפירה באתר חורבת מדרס, בתחומי שמורת הטבע חורש עדולם. באתר נחשפו עד כה שרידים של בתי מגורים, מתקנים חקלאיים, מערכות מסתור, קברים ומצבות קבורה, מקדש רומי וכנסייה ביזנטית. הממצאים מצביעים מאפשרים לשחזר במקום יישוב אדומי בתקופה ההלניסטית שניטש עם הכיבוש החשמונאי בסוף המאה השנייה לפסה"נ ונושב מחדש כמאה שנים מאוחר יותר כיישוב יהודי משגשג ובו גם משפחות אמידות. יישוב זה ניטש בעקבות מרד בר כוכבא שבו לקחו התושבים חלק כעדות המטבעות ומערכות המסתור ויושב על ידי השלטונות הרומיים באוכלוסייה נוכרית, שהתנצרה בהדרגה במהלך התקופה הביזנטית. לניהול החפירה שותף פרופ' גרג גרדנר מהאוניברסיטה של בריטיש קולומביה בונקובר, קנדה. דף הפייסבוק של המשלחת
• חפירות העופל בירושלים: החל משנת 2023 ד"ר פלג-ברקת הצטרפה אל המשלחת שבראשה עומד פרופ' עוזי ליבנר מהמכון לארכאולוגיה באוניברסיטה העברית המנהלת חפירות למרגלות הכותל הדרומי של הר-הבית בירושלים. החפירה מתמקדת בשרידים של מבנה מונומנטלי בנוי גזית שהתגלו מתחת לשכונה שנבנתה בשטח זה במהלך התקופה הביזנטית. החפירה במרחב זה היא חלק מפרויקט רחב שעוסק בניתוח העופל כמרחב קולט קהל בהקשר של העלייה לרגל בשלהי ימי הבית השני. דף הפייסבוק של המשלחת

פרויקטים קודמים

• חפירות נווה עין גדי: החל משנת 2014 ד"ר פלג-ברקת הצטרפה אל ד"ר גדעון הדס לניהול משלחת החפירות בנווה עין גדי. החפירה התמקדה בכפר הביזנטי מצפון לבית הכנסת. היא גם לוקחת חלק מרכזי בעריכת דו"ח החפירה הכולל גם את פרסום ממצאי חפירות הדס בכפר מימי בית שני ("המחצבה") וחפירות נחמן אביגד מראשית שנות ה-60 של המאה קודמת במערות נחל דוד. אתר חפירות נווה עין גדי
• חפירות רמת הנדיב (חורבת עלק): בשנים 2007 עד 2010 ניהלה ד"ר פלג-ברקת חפירה בחורבת עלק שברמת הנדיב יחד עם ד"ר יותם טפר מרשות העתיקות. האתר שנחפר קודם לכן בידי יזהר הירשפלד וזוהה כארמון של אחד מקרוביו של הורדוס, זכה לפרשנות מחודשת בעקבות החפירות שחשפו כי יש לתארך את חומת האתר למאה הרביעית לפסה"נ וכי קיר זה פסק מלשמש ביצור חיצוני כבר במאה השלישית לפסה"נ, כאשר נבנו במקום חדרים הניגשים אל החומה מבחוץ.

פרסומים נבחרים

• Peleg O., 2003. “Roman Intaglio Gemstones from Aelia Capitolina,” Palestine Exploration Quarterly 135/1, pp. 52–67.
• Peleg-Barkat O., 2011. “The Introduction of Classical Architectural Decoration into Cities of the Decapolis: Hippos, Gadara, Gerasa and Scythopolis,” ARAM 23, pp. 425−445.
• Peleg-Barkat O., 2012. “The Relative Chronology of Tomb Façades in Early Roman Jerusalem and Power Displays by the Élite,” Journal of Roman Archaeology 25/1, pp. 403−418.
• Peleg-Barkat O., 2014. “Fit for a King: Architectural Décor in Judaea and Herod as Trendsetter,” Bulletin of the American School of Oriental Research 371, pp. 141−161.
• Peleg-Barkat O. and Chachy R., 2015. “The Architectural Decoration of the Mausoleum,” in: Porat R., Chachy R. and Kalman Y. (eds.), Herodium Final Reports of the 1972–2010 Excavations Directed by Ehud Netzer Volume I: Herod’s Tomb Precinct, Jerusalem: Israel Exploration Society, pp. 314–348.
• Peleg-Barkat O., 2017. The Temple Mount Excavations in Jerusalem, 1968−1978 Directed by Benjamin Mazar, Final Reports, vol. V: Herodian Architectural Decoration and King Herod’s Royal Portico [Qedem series 57], Jerusalem: Institute of Archaeology, Hebrew University of Jerusalem.
• Peleg-Barkat, O., 2019, Herod’s Western Palace in Jerusalem: Some New Insights, Electrum 26: 53-72.
• Peleg-Barkat O., 2020. “Art in Second Temple Period Jerusalem,” in: Gafni I., Reich R. and Schwartz J. (eds.), The History of Jerusalem – Second Temple Period 332 BCE–70 CE, vol. II: Material Culture, Jerusalem: Yad Ben Zvi, pp. 527-568. (Hebrew)
• Peleg-Barkat O., 2021. “Herodian Art and Architecture as Reflection of King Herod’s Many Faces,” in: Blömer M., Riedel S., Versluys M. J. and Winter E. (eds.), Common Dwelling Place of all the Gods, Münster: Franz Steiner Verlag (Oriens et Occidens, TN 12925), pp. 409–438.
• Antonio Dell’Acqua, Peleg-Barkat O., 2021. The Basilica in Roman Palestine. Adoption and Adaptation Processes, in Light of Comparanda in Italy and North Africa, Rome: Edizioni Quasar.

תלמידי מחקר

תלמידי מוסמך בעבר ובהווה 

• איוי גסנר
• אסף בן חיים
• ליאת עוז
• רעות דדון-קוזק
• טל רוגובסקי
• מיכל מוניץ
• דרור כהן
• הילה הקשר
• רני שן

תלמידי דוקטורט בעבר ובהווה 

• נעמה שרעבי
• מידד שור
• אסף בן חיים

פוסט-דוקטורנטים בעבר ובהווה

• דוד גורביץ'
• קרני גולן
• אנטוניו דל'אקווה
• ויויאן לפלין