ד"ר אורי דוידוביץ'

אורי דוידוביץ'
קבלה בתיאום מראש

מרצה בחוג לארכאולוגיה במדור המקראי. תחומי העניין שלו הם, בין היתר, ארכיאולוגיה סביבתית ונופית; סקרים ארכאולוגיים; ארכאולוגיה של מדבריות בכלל, ומדבר יהודה בפרט; מערות טבעיות; וחברות מורכבות סביב המעבר לתרבויות עירוניות (התקופות הכלקוליתית והברונזה הקדומה). פרוייקטי המחקר העיקריים הנוכחיים הם: ארכאולוגיה של מפלט במערות מצוקיות במדבר יהודה בתקופה הכלקוליתית; התפתחות נוף הטרסות החקלאיות בהרי יהודה (ביחד עם ד"ר יובל גדות מאוניברסיטת תל אביב וד"ר נעמי פורת מהמכון הגיאולוגי); וראשית העיור בתל קדש בתקופת הברונזה הקדומה (בצוותא עם עידו וכטל).

הוראה

מלמד מגוון קורסים העוסקים בתקופות הקדומות של המדור (התקופות הנאוליתית המאוחרת, הכלקוליתית והברונזה הקדומה), וכן קורסים העוסקים בארכאולוגיה סביבתית, מתודות סקר וניתוח מרחבי, ובארכאולוגיה של אזורי שוליים (מדבריות, מערות).

פרויקטים פעילים

מדבר יהודה בתקופה הכלקוליתית: השימוש הנרחב במערות מצוקיות וקשות לגישה הוא אחת החידות המעניינות בחקר התקופה הכלקוליתית, בה התקיימה חברה כפרית-שבטית עם סממני ריבוד ראשוניים שהגיעה לשיאים טכנולוגיים ואמנותיים חסרי תקדים. בשנים האחרונות, הפעילות במערות המצוקיות במדבר יהודה נבחנת מחדש במספר חפירות ברזולוציה גבוהה, בהן במערת צרויה בנחל ערוגות (עם רועי פורת, המכון לארכיאולוגיה), במערת יורם במצדה (עם ד"ר נמרוד מרום, אוניברסיטת חיפה), ובמערת הגלגלות בנחל צאלים (עם רועי פורת, אמיר גנור וד"ר איתן קליין, רשות העתיקות). חפירות אלו מעלות תמונה מרתקת באשר למאפייני השהות במערות, ובעיקר אלו הנוגעים לאיחסון ולצריכה של מזון צמחי, וכן להבאה (ולעתים להטמנה) של חפצים בעלי ערך סמלי. אל מאחורי הקלעים של המשלחת לנחל צאלים (מאי 2016) ראו: http://www.haaretz.co.il/news/science/.premium-1.2954152

התפתחות נוף הטרסות החקלאיות בהרי יהודה: על אף שנראה כי היו שם מאז ומעולם, הטראסות באזורים ההרריים של הים התיכון משקפים מאמץ מתמשך של חברות חקלאיות לשנות את פני הנוף הטבעי על מנת לנצלו לצרכי קיום. הפרוייקט הנוכחי, בהובלה משותפת עם ד"ר יובל גדות מאוניברסיטת תל אביב וד"ר נעמי פורת מן המכון הגיאולוגי, מתחקה אחר תקופות הבנייה והשימוש בטראסות באמצעות תיארוך ישיר של הקרקעות החקלאיות (בשיטה המכונה לומיניסנציה אופטית, או OSL), ומנסה לנטוע פרקים אלו בתולדות ההתיישבות בהרי יהודה. להצגה מפורטת של הפרוייקט ראו: http://antiquity.ac.uk/projgall/gadot346

תל קדש שבגליל: תל חשוב זה, שגודלו כ-200 דונם, היה מיושב לפרקי זמן ארוכים למן התקופה הכלקוליתית ועד לימינו. בתקופת הברונזה הקדומה התפתח סביב מרכז היישוב שבתל אתר ענק, ששטחו מוערך בכ-500 דונם, והוא הגדול ביותר מסוגו בארץ ישראל. בסתיו 2016 נתחיל בחפירה של הרבעים החוץ-חומתיים של קדש מתקופת הברונזה הקדומה, בצוותא עם עידו וכטל, דוקטורנט במכון לארכיאולוגיה שאחראי על גילויים במסגרת סקר האתרים מתקופות הברונזה והברזל שערך בגליל העליון.