מערת חילזון תחתית

מערת חילזון תחתית היא אתר קבורה משלהי ימיה של התרבות הנטופית, הממוקמת בגדה הצפונית של נחל חילזון שבגליל המערבי. השכבה הנטופית המאוחרת ( 12,400-12,000 cal BP) נחשפה בחלל המרכזי של המערה, באגן בסלע האם. האתר נחפר בין השנים 1997-2008 על-ידי פרופסור ליאור גרוסמן.

המערה שימשה כבית קברות לכ-28 פרטים מכל הגילאים. רוב הנקברים מוטמנים בשלושה בורות ששימשו כקברים שיתופיים, שתי נקברות נמצאו בתוך מבנים החפורים לתוך סלע האם, ואחת נוספת על ה'קיר' שבין שני המבנים. שלושת הקבורות האחרונות נמצאו בארטיקולציה מלאה, בעוד הנקברים בבורות הוטמנו בשלמותם, אך במועד מאוחר יותר, לאחר התפרקות הרקמות הרקות, הגולגולות והעצמות הארוכות הוצאו מהבורות.

מבנה A הוא מבנה קבורה אובאלי ובו קבורה אישה מבוגרת, בעלת עיוותים גופניים מולדים ועדויות למחלות הקשורות לגילה. סביב גופתה הונחו כ-90 שריונות צבים, עצמות חזיר בר, דלקים, עיט, פרה, נמר, שברים של כלי בזלת וכן כף רגל אנושית מאסיבית שאיננה שייכת לנקברת (כף רגל שלישית). מעל הקבורה ישנה פסולת מרובה המעידה על סעודת קבורה גדולה שנערכה בעת הטמנתה. המבנה חתום על ידי לוח אבן גדול. מבנה הקבורה נבנה בייחוד עבור קבורתה, והושקעה בו עבודה מרובה שבוודאי דרשה עבודה משותפת של הקבוצה. הטיפול המיוחד במבנה הקבורה ובנקברת מראה על ייחודה, והביאה להשערה כי האישה הייתה שמאנית, מנהיגה רוחנית. ניתוח של פסולות זעירות במערה מראה כי קבורתה של השמאנית הייתה הפעילות הראשונה במערה, ובעצם המקום יוסד כמקום חשוב ואף קדוש לאחר ובגלל קבורתה שם.

המבנה הנוסף במערה, מבנה B, גם הוא מלא עצמות בעלי חיים ופסולות אחרות, וככל הנראה נבנה במיוחד על מנת לטמון בו את שאריות סעודת הקבורה של השמאנית, שמכיוון שהיו חלק מטקס הקבורה שלה, קיבלו משמעות מקודשת והזדקקו להטמנה מיוחדת. ניתוח עצמות בעלי החיים בשני המבנים מראה כי כ-90 צבים, כ-3 פרים ועוד מגוון של בע"ח היו חלק מסעודה זו. בתוך הפסולות הללו מוטמנת אישה מבוגרת נוספת.

לצד הפעילות הפולחנית המובהקת באתר, ניתן לראות עדויות לפעילויות יום יומיות כמו ציד, עיבוד מזון, ייצור ושימוש בכלי צור וכלי שחיקה מאבן. מחקרים שבחנו לעומק את מכלולי הצור, עצמות בעלי החיים, כלי האבן וכן את פיזורם באתר, מראים כי כל הפעילויות הכביכול שגרתיות סבבו סביב טקסי הקבורה, ולא בעבור חיי היום יום.

 

פרסומים:

Dubreuil, L. and Grosman, L. 2009. Ochre and Hide-working at a Natufian Burial Place, Antiquity, 83(322), pp. 935–954.

Dubreuil, L. and Grosman, L. 2013. The life history of macrolithic tools at Hilazon Tachtit Cave. In Natufian Foragers in the Levant: Terminal Pleistocene social changes in Western Asia. Edited by Bar-Yosef, O., & Valla, F. R. pp. 527-543.

Dubreuil, L., Ovadia, A. and Grosman, L. 2019. Evidence of ritual breakage of a ground stone tool at the Late Natufian site of Hilazon Tachtit cave (12,000 years ago). PloS one, 14(10), p. e0223370.

Goldgeier, H., Munro, N. D. and Grosman, L. 2019. Remembering a sacred place – The depositional history of Hilazon Tachtit, a Natufian burial cave’, Journal of Anthropological Archaeology. 56, p. 101111.

Grosman, L. 2003. Preserving cultural traditions in a period of instability: The late Natufian of the hilly Mediterranean zone. Current Anthropology, 44(4), pp. 571–580.

Grosman, L. and Munro, N. D. 2007. The sacred and the mundane: domestic activities at a Late Natufian burial site in the Levant, Before Farming, 4(4), pp. 1–14.

Grosman, L. and Munro, N. D. 2016. A Natufian Ritual Event, Current Anthropology, 57(3), pp. 311–331.

Grosman, L., Munro, N.D., 2017. Hilazon Tachtit Cave, a Late Natufian burial site in the Western Lower Galilee, Israel. In Quaternary of the Levant: Environments, Climate Change and Humans in the Levant, Edited by Enzel, Y. & Bar-Yosef, O. pp. 303-306.

Grosman, L., Munro, N. D. and Belfer-Cohen, A. 2008. A 12,000-year-old Shaman burial from the southern Levant, PNAS, 105(46), pp. 17665–17669.

Klein, N., Belfer-Cohen, A. and Grosman, L. 2016. Bone Tools as the Paraphernalia of ritual Activities: A Case Study from Hilazon Tachtit Cave, Eurasian Prehistory, 13(1–2), pp. 91–104.

Munro, N. D. and Grosman, L. 2010. Early evidence (ca. 12,000 B.P.) for feasting at a burial cave in Israel.’, Proceedings of the National Academy of Sciences of the United States of America, 107(35), pp. 15362–15366. doi: 10.1073/pnas.1001809107.

גרוסמן, ל., מונרו, נ. בלפר-כהן, א. 2009. השמאנית מהגליל התחתון. קדמוניות: כתב-עת לעתיקות ארץ-ישראל וארצות המקרא תשס"ט 137: 22-24.