706d2a8837c09f46ffa62ac79309fc47

25725501fcd7650fc0a2e67d869c9ed4

סנן לפי

a9d3d1118a957792b64e1853b97cb135

פרופ' גדעון פרסטר

גדעון פרסטר
פרופ'
גדעון
פרסטר
1935-2020

פרופ' גדעון פרסטר – דברים לזכרו

פרופ' גדעון פרסטר נפטר ונקבר בירושלים ביום חמישי, ג' בכסלו תשפ"א (19 בנובמבר 2020). גדעון נולד בעפולה ב-5 במאי 1935, שנה לאחר שהוריו עלו מגרמניה. הוא גדל בנתניה, משסיים את חוק לימודיו שירת בצה"ל ולאחר מכן החל את לימודיו באוניברסיטה העברית בירושלים. הוא למד בחוגים היסטוריה של עם ישראל וארכאולוגיה והתמחה בלימודי המוסמך בארכאולוגיה. עבודת הדוקטור שלו, בהדרכת פרופ' מיכאל אבי יונה הוקדשה לנושא "בתי הכנסת בגליל ומקומם באמנות ובארכיטקטורה ההלניסטית והרומית", אותה סיים ב 1972. במקביל ללימודיו באוניברסיטה שימש גדעון כארכאולוג מחוז צפון באגף העתיקות והמוזיאונים. גדעון הצטרף לסגל המכון לארכאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים ב-1970, עלה לדרגת מרצה בכיר ב-1983 ולימד בה עד צאתו לגמלאות כפרופ' מן המניין ב-2003. בין השנים 1998–2002 עמד גדעון בראש המכון לארכאולוגיה.

פגשתי את גדעון לראשונה לפני כארבעה עשורים במכון, במבוא לארכאולוגיה יוונית, הוא המרצה ואני סטודנט צעיר בראשית דרכו. מאז זכיתי ללמוד אצלו רבות. הוא היה אחד המנחים שלי בעבודת הדוקטור ולימים הפכנו לעמיתים בחוג ובמכון לארכאולוגיה. גדעון היה רחב אופקים, בעל ידע עשיר בתחומים רבים ומגוונים הנוגעים בארכאולוגיה קלאסית, ואיש שיחה מעניין שניחן בחוש הומור קל. במשך שנות עבודתו לקח גדעון חלק פעיל בהנחיית תלמידי מוסמך ותלמידי מחקר במכון לארכאולוגיה. שיעוריו, הסיורים בארץ ובחוץ לארץ והשיחות הפרטיות שקיים עם תלמידיו, בין בחדרו ובין במסדרון אגב אורחא, הקנו ידע רב. הוא היה נכון לסייע, להסביר ולהרחיב ככל שנדרש.

תרומתו של גדעון בשדה המחקר הארכאולוגי רבה במיוחד. הוא השתתף בחפירות רבות (חצור, בית שערים, ומצדה), ניהל חפירות משל עצמו (הרודיון, קיסריה, תל שלם) ואף היה אחראי לכמה תגליות בתחום חקר בתי הכנסת העתיקים (פירוט למטה). פרויקט החפירות בבית שאן (סקיתופוליס) אותו ניהל במשותף עם גיסו, פרופ' יורם צפריר ז"ל הוא ללא ספק גולת הכותרת בעבודתו הארכאולוגית של גדעון, שם נחשפו מאז 1980 חלקים מהעיר הרומית, הביזנטית והמוסלמית הקדומה שנהרסה ברעש האדמה בינואר 749 לסה"נ.

גדעון התמחה בארכאולוגיה, באמנות, ובארכיטקטורה בתקופות ההלניסטית, הרומית והביזנטית והיה מראשי הדוברים בארץ בתחומים אלו. הוא היה חוקר עמית באוניברסיטת מרבורג, את הפוסט דוקטורט עשה באוניברסיטת אוקספורד ובשנים שלאחר מכן היה חוקר אורח במכון הגרמני לארכאולוגיה ברומא ובברלין, ובאוניברסיטת בראון ברוד איילנד. גדעון שימש נציג ישראל וחבר הוועדה המדעית הבינלאומית של הלקסיקון האיקונוגרפי-מיתולוגי קלאסי (Lexicon Iconographicum Mythologiae Classicae, LIMC) המכיל תיעוד מלא של המיתולוגיה הקלאסית כפי שהיא משתקפת באמנות הפלסטית בעולם הקלאסי.

באמתחתו פרסומים רבים בקבצים ובכתבי עת מובילים, וביניהם הכרך המונומנטלי על הממצאים האמנותיים ממצדה (Masada, vol. 5: The Yigael Yadin Excavations 1963–1965, Final Report: Art and Architecture, Jerusalem: Israel Exploration Society and Hebrew University, 1995). במחקרו מאיר העיניים המתמקד בעיטור האדריכלי ובעיטורי קירות ובפסיפסים, הצליח גדעון לטוות בשֹום שכל את המערך האמנותי בארמונו של הורדוס במצדה והשווה את הממצאים שעמדו לפניו עם המסורות האדריכליות והאמנותיות בעולם הרומי. ספר מקיף זה משמש וישמש ללא ספק מקור חשוב למחקרים עתידיים שיתמקדו בממלכה ההרודיאנית, באמנות ההרודיאנית ובתפקידו של המלך בעיצוב הנוף האדריכלי והמרחב התרבותי בתחומי ממלכתו. גדעון התמחה גם בפיסול רומי ופרסם שורה של מאמרים חשובים בתחום זה. בין מחקריו יש למנות את עבודתו על פסל הברונזה של הקיסר הדריאנוס לבוש שריון אותו מצא בחפירתו במחנה הרומי ליד תל שלם (“A Cuirassed Bronze Statue of Hadrian,” ‘Atiqot 17 [1985]: 139–160). לימים פרסם יחד עם ורנר אק גם את שרידי הכתובת המרשימה שעיטרה את השער המונומנטלי שהוקם לכבוד הדריאנוס בסמוך למחנה הרומי (“Ein Triumphbogen für Hadrian im Tal von Beth Shean bei Tel Shalem,” Journal of Roman Archaeology 12 [1999]: 294–313).

על זה יש להוסיף תחום אחד שהיה קרוב לליבו של גדעון – אמנות יהודית וחקר בתי הכנסת העתיקים. עבודת הדוקטור של גדעון הוקדשה לבתי הכנסת הגליליים והוא השתתף בחפירות כמה מבתי כנסת העתיקים בארץ ומחוצה לה - במצדה, בחמת גדר, בחורבת שורה, וביחד עם פרופ' אהוד נצר ז"ל בסרנדה שבאלבניה. גדעון פרסם שורה ארוכה של מאמרים מאירי עינים המוקדשים לאמנות היהודית, לבתי כנסת עתיקים ולהשפעות הגומלין בין האמנות היהודית והאמנות הנוצרית העתיקה. מאמריו עסקו במגוון נושאים: טיפולוגיה וכרונולוגיה של בתי הכנסת העתיקים; בתי הכנסת בימי הבית השני; מקור תכניותיהם של בתי הכנסת העתיקים; בתי כנסת בתפוצה; מקורותיו האיקונוגראפיים של גלגל המזלות ומקומו במחשבה ובליטורגיה היהודית; כתובות ונוסחי תפילה; עיטור אדריכלי ותבליטים נושאי מנורות; פסיפסים פיגורטיביים; ועוד. מחקריו מתאפיינים בדיון מעמיק בממצא הארכאולוגי והאמנותי שעה שהוא משלב בדבריו גם עיון במקורות הספרותיים – יהודים ונוצריים כאחד.

עבודותיו ומחקריו הרבים של גדעון משמשים ללא ספק עדות לתרומתו המתמשכת למחקר הארכאולוגי בארץ ובעולם. אלו יעמדו ללא ספק לזיכרון לדורות הבאים, מצבה לפרופ' גדעון פרסטר שהותיר חותם במגוון תחומים הנוגעים בארכאולוגיה הארץ ישראלית בתקופות הקלאסיות.

יהי זכרו ברוך!

זאב וייס