חפירות תל קדש בגליל
תל קדש הוא מהתילים הארכיאולוגיים הגדולים בצפון ישראל. ההתיישבות באתר החלה כבר בתקופה הכלקוליתית, והגיע לשיאה בתקופת הברונזה הקדומה. בתקופה זו של ראשית העיור בארץ ישראל התפתח בקדש אתר מרכזי, המשתרע הרבה מעבר לגבולות התל הקדום, על שטח של כ-600 דונם. זהו כנראה האתר העירוני הגדול ביותר בדרום הלבנט בתקופה זו. במרוצת האלף השני המשיכה להתקיים כאן עיר כנענית, שהוחלפה במרכז ישראלי חשוב במהלך תקופת הברזל, המוכר מן המקרא כעיר מקלט וכעיר לווים (יהושע כ: 7; כא: 30). העיר הישראלית חרבה במסע תגלת פלאסר ה-3 סביב 732 לפנה"ס (מלכים ב' טו: 29), ולאחר פער יישובי התפתח במקום מרכז יישובי ומנהלי פניקי במהלך התקופות הפרסית וההלניסטית, שבהמשך נודע כעיירה פגאנית חשובה בגבול שבין צור ובין הגליל היהודי. בתקופה הרומית המאוחרת התקיים במקום מרכז פולחן כפרי, הכולל שני מקדשים ומספר גדול של מבני קבורה מפוארים. במהלך התקופה המוסלמית הקדומה התקיימה במקום עיירת שוק חשובה. במאות השנים האחרונות התקיים על גבי התל כפר שיעי קטן בשם קדס, המהווה את השלב האחרון ברצף ההתיישבות באתר, עד 1948.
חפירות האוניברסיטה העברית בתל קדש החלו בשנת 2016, תחת ניהול משותף של אורי דוידוביץ', עידו וכטל ורועי צבר. החפירות החלו בעקבות סקר אינטנסיבי בן שלוש שנים שנערך בתל ובסביבתו על ידי וכטל וצבר, סקר שהקיף שטח של כ-750 דונם אשר רובם הכילו שרידים ארכיאולוגיים מתקופת הברונזה הקדומה. תגלית זו הובילה ליוזמה לצאת לפרויקט חפירה רב שנתי באתר, תוך התמקדות בתפקידה האזורי של קדש בתקופה הפורמטיבית של המעבר לעיור בצפון כנען. החפירות מתמקדות ברכיב אחד של האתר הגדול (המכונה "קדש מערב"), בו נמצאים שרידי תקופת הברונזה הקדומה מיד מתחת לפני הקרקע. שני אזורים עיקריים נמצאים בחפירה בשנים האחרונות, האחד בוחן את אחד מרבעי המגורים במרכז המדרון של קדש מערב, והשני חוקר את מערכת הביצור החיצונית של האתר. בנוסף, נערכות חפירות גם בתל העליון, בתוך הריסות הכפר קדס, החושפות את שלבי ההתיישבות האחרונים באתר, כמו גם שרידים קודמים של מבנה מונומנטלי מהתקופה הרומית.
ניתן גם לעקוב אחרי הפעילות של משלחת החפירות של תל קדש באתר האינטרנט של המשלחת ובפייסבוק.
הרשמה לעונת החפירות 2023 בטופס כאן.
