מרצה בחוג לארכאולוגיה, במדור המקראי. ראש המעבדה לארכיאולוגיה מרחבית.

תחומי מחקר

ארכיאולוגיה סביבתית ונופית, בעיקר של אזורי שוליים; שיטות מחקר וניתוח מבוססות סקרים ארכאולוגיים; ארכאולוגיה אזורית של מדבר יהודה; פעילות אנושית במערות טבעיות; התפתחות חברות מורכבות סביב המעבר לתרבויות עירוניות (התקופות הכלקוליתית והברונזה הקדומה). המחקרים העיקריים שלי בשנים אלו הם דינמיקה יישובית בגליל העליון בתקופת הברונזה הקדומה וסוגית ראשית העיור בדרום הלבנט, מחקר הכולל חפירות רב-שנתיות באתר הנרחב שסביב תל קדש; ארכיאולוגיה ונוף של מפלט במערות מצוק במדבר יהודה בתקופות הכלקוליתית והברונזה הקדומה; שינויים סביבתיים ותרבותיים במדבר יהודה לאורך ההולוקן (בצוותא עם ד"ר נמרוד מרום, אוניברסיטת חיפה); וארכיאולוגיה השוואתית של פעילות אנושית קדומה במערות מורכבות בדרום הלבנט.

הוראה

אני מלמד מגוון קורסי חובה ובחירה העוסקים ברצף התקופות הנלמד במדור (התקופות הנאוליתית המאוחרת, הכלקוליתית, הברונזה והברזל) לצד קורסים העוסקים בארכיאולוגיה סביבתית ונופית, שיטות סקר וניתוח מרחבי, וארכיאולוגיה של אזורי שוליים (מדבריות, מערות). 

פרויקטים פעילים

מורכבות יישובית וקשרי אזורים הרריים ועמקיים בראשית העיור – תל קדש והגליל בתקופת הברונזה הקדומה 

הופעתן של ערים וההיווצרות של חיים עירוניים היו מהשינויים המרכזיים בהיסטוריה האנושית, ונכרכו בעיצוב מחדש של המטריקס ה​​חברתי, הכלכלי, הפוליטי והאידיאולוגי של חברות קדומות. לתהליך העיור ישנם היבטים מרחביים ודמוגרפיים, הקשורים בין היתר בריכוז אוכלוסייה באתרים גדולים לצד יצירת פריפריות כפריות. ההפצה של עקרונות עירוניים ממסופוטמיה, ערש העירוניות במזרח הקדום, לחלקים אחרים של הסהר הפורה לבשה דפוסים אזוריים שונים ומגוונים, שלהבנתם יש השלכות חשובות לחקר ראשית העירוניות הקדומה, תגובות הנגד לתהליכי העיור, וההתגבשות של מודלים עירוניים שונים לטווח הארוך. המחקר הנוכחי בוחן מחדש את ההשערות הקיימות לגבי תהליכי העיור בתקופת הברונזה הקדומה בחלק הצפוני של דרום הלבנט (3800-2500 לפנה"ס לערך) באמצעות לימוד המורכבות היישובית האזורית על יסוד שני היבטים משלימים: ההתפתחות המבנית והחברתית-כלכלית של אתר ענק שהתפתח סביב תל קדש שבגליל העליון המזרחי במהלך שלבים א' ו-ב' של תקופת הברונזה הקדומה, אולי האתר ה"עירוני" הגדול ביותר בדרום הלבנט מתקופה זו; וניתוחים מרחביים של השתנות דגמי היישוב ברמה בין-אזורית בתקופת הברונזה הקדומה, על בסיס תוצאות סקרים לאורך חתך רוחב מהים התיכון ועד מורדות הגולן, תוך שימוש בכלים מתקדמים מתחום המודלים החישוביים. המחקר כולל פרויקט חפירות רב-שנתי באתר של קדש שבגליל, החל משנת 2016, בצוותא עם ד"ר עידו וכטל, ונתמך על ידי מענק מחקר של הקרן הלאומית למדע (מענק מס' 1534/18).

ארכיאולוגיה ונוף של מפלט – מדבר יהודה בתקופות הכלקוליתית והברונזה הקדומה

המשמעות החברתית של סכסוכים אלימים בקרב חברות קדם-עירוניות מזוהה בשיח הארכיאולוגי עם נושאים בסיסיים כמו התפתחות ריבוד חברתי וצבירת כוח פוליטי. מאפיין משותף של סכסוכים אלימים, שהזיהוי הארכיאולוגי שלו מציב אתגרים מתודולוגיים גדולים, הוא עקירה בכפייה, הכוללת קבוצה חברתית שנעקרת ממקומה, בדרך כלל באופן זמני (פליטים), וכן את המקומות המספקים מקלטים ארעיים לקבוצה זו (מפלט). אף שמחקרים העוסקים בפליטות מבוססים היטב בתחומי מחקר כגון היסטוריה, אנתרופולוגיה ומדע המדינה, הארכיאולוגיה של מפלט ופליטות אינה מפותחת, בייחוד בתקופות קדם-היסטוריות. המחקר הנוכחי עוסק במקרה מבחן ייחודי – ארכיאולוגיה נופית של מערות מצוק במדבר יהודה – ובוחן דרך ניתוח משווה של היבטים סביבתיים, מבניים וחומריים את מאפייני הפעילות במערות אלו בזיקה לאפשרות ששימשו כמקלט זמני במצוקי המדבר בשני פרקי זמן – בתקופה הכלקוליתית המאוחרת (4500-3800 לפנה"ס) ובראשית תקופת הברונזה הקדומה 1ב (3300-3150 לפנה"ס לערך). המחקר מדגיש את היתרונות המחקריים, כמו גם את הקשיים המתודולוגיים והפרשניים, של העיסוק הארכיאולוגי בנופי שוליים ובזיהוי של התנהגויות אנושיות הסמויות מן העין.

שינויים סביבתיים ותרבותיים במדבר יהודה לאורך ההולוקן

לצד העיסוק בדגמי פעילות אנושיים במדבר יהודה הקשורים בחברות יושבות קבע, אני עוסק גם בשחזור יחסי הגומלין אדם-סביבה במדבר יהודה כחלק ממחקר חדש בהובלת ד"ר נמרוד מרום מאוניברסיטת חיפה ובמימון הקרן למחקר של האיחוד האירופי. במוקד המחקר השתנות המערכת האקולוגית האזורית בזיקה לתקופות שיא ושפל בפעילות האנושית בנווה עין גדי, דרך נקודת המבט של שרשרת המזון האזורית וחשיבותם של טורפי על בשרשרת זו. מחקר זה כולל איסוף וניתוח של נתונים ביולוגיים ממגוון מערות בדרום מדבר יהודה, לצד מחקר ארכיאולוגי-סביבתי ממוקד באתרי פעילות שונים משלוש תקופות מרכזיות – הכלקוליתית, הברזל והרומית-ביזנטית (אתרי יישוב בנווה עין גדי, מלכודות טורפים, מכלאות צאן).

דפוסי פעילות של חברות מורכבות במערות מפותחות בדרום הלבנט

הארכיאולוגיה של מערות טבעיות ברחבי העולם קשורה קשר הדוק עם המחקר של חברות ציידים-לקטים, והשימוש במערות כאתרי בסיס למגוון פעילויות חוזרות ונשנות. לצד זאת, מערות המשיכו להוות חלק בלתי נפרד של נופים תרבותיים גם לאחר הופעתן של חברות מורכבות, עת דפוסי הפעילות במרחב התת-קרקעי השתנו לחלוטין. בעוד שחללים תת-קרקעיים מפותחים, חשוכים ומאתגרים לתנועה ולשהות לא שימשו כנראה למגורים קבועים, הם זימנו שילוב של תכונות סביבתיות ייחודיות המתאימות, בהקשרים תרבותיים מסוימים, לדפוסי פעילות חוץ-יישוביים דוגמת קבורה, פולחן ומפלט. התרומה העיקרית של חקר מערות טבעיות מפותחות קשורה לפיכך לאפשרות לחקור דפוסי פעילות מרתקים אשר לא תמיד ניכרים בארכיאולוגיה של אתרי יישוב קדומים. חבלי ההר של דרום הלבנט עמוסים במערות מפותחות, אשר נחקרים מסוף שנות ה-70 של המאה הקודמת בידי המרכז לחקר מערות (המכון למדעי כדה"א, האוניברסיטה העברית), וברבות מהן נמצאו שרידים מתקופות קדם-עירוניות (הניאוליתית המאוחרת, הכלקוליתית, הברונזה הקדומה). בעשר השנים האחרונות ניהלנו (קבוצת חוקרים ובהם פרופ' עמוס פרומקין, פרופ' בועז זיסו [אונ' בר-אילן], רועי פורת, בועז לנגפורד ומיקה אולמן) סקרים וחפירות במערות בחבלים הרריים שונים, וכעת אנו עוסקים (בהובלת אולמן) בניתוח השוואתי של הממצאים ממערות אלו, לרבות היבטים כרונולוגיים, מרחביים וקוגניטיביים של הפעילות במערות מפותחות לסוגיהן.

רשימת פרסומים

לרשימת הפרסומים המלאה יש להיכנס לקישור הבא

תלמידי מחקר 

תלמידי מוסמך בעבר ובהווה

שי שרפברג – ניתוח אגן האתר (Site Catchment Analysis) של קדש בגליל

רחל ויסמן – מקורם של מכלולי כלי החרס במערות המצוק במדבר יהודה בתקופה הכלקוליתית ובתקופת הברונזה הקדומה 1 (הנחייה משותפת עם ד"ר ענת כהן-ויינברגר, רשות העתיקות)

אברהם (אבי משיח) – עין גדי בשלהי תקופת הברזל ובמעבר לתקופה הפרסית

אור פניגשטיין – ניתוח מרחבי של רשת הדרכים הקדומות במדבר יהודה

תלמידי דוקטורט בעבר ובהווה

מיקה אולמן - דפוסי פעילות של חברות מורכבות במערות מפותחות בדרום הלבנט (הנחייה משותפת עם פרופ' עמוס פרומקין, המכון למדעי כדה"א, האוניברסיטה העברית)

רונית לופו – ההתפתחות התרבותית בהרי ירושלים בתקופה הכלקוליתית על בסיס מכלולי כלי חרס (הנחייה משותפת עם ד"ר יניר מילבסקי, רשות העתיקות)

מרינה בקר-שמיר – ניתוח רשתות ומגע בין תרבותי בתקופה הכלקוליתית בצפון-מזרח דרום הלבנט

ג'וליאן הירש – פולחן בתקופת הברונזה הקדומה (הנחייה משותפת עם פרופ' רפי גרינברג, המכון לארכיאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום, אוניברסיטת תל אביב)

חיים כהן – דגמי פעילות במערות אזור קומראן (הנחייה משותפת עם פרופ' עוזי ליבנר)

אברהם (אבי) משיח – שינויים תרבותיים בדרום ארץ ישראל במחצית האלף הראשון לפנה"ס

פוסט-דוקטורנטים בעבר ובהווה

ד"ר סמואל אטקינס – המכלול הפולחני מתקופת הברונזה הקדומה באתר מצפה שלם