check
פרופ' דן ברג | החוג לארכאולוגיה והמזרח הקרוב הקדום

סנן לפי

פרופ' דן ברג

דן ברג (צילום: גבי לרון)
פרופ'
דן
ברג
1935-2009

"פרופ' דן בר"ג נפטר במפתיע ונקבר בירושלים ביום ראשון, ה' בכסלו תש"ע (22/11/2009). דן נולד ב-1935 בלונדון לד"ר גרשון ולד"ר גרדה בר"ג כשהיו בדרכם חזרה לארץ-ישראל מברלין, שבה התמחו בלימודי הרפואה. אביו, מבחירי תלמידי של פרופ' זיגמונד פרויד, ואמו, פסיכואנליטיקאים ידועי שם, התגוררו עם חזרתם ארצה בתל-אביב. דן למד בתיכון "שלווה" ואת שירותו הצבאי עשה כקצין בחיל המודיעין. התעניינותו בארכיאולוגיה התעוררה כבר בגיל צעיר וזכתה לעידוד מבני משפחה קרובה. ב-1956 עבר לירושלים והחל את לימודי הארכאולוגיה באוניברסיטה העברית. עבודת הדוקטור שלו, בהדרכת פרופ' נחמן אביגד ופרופ' דונאלד הרדן, יוחדה למחקר כלי הזכוכית במזרח הקדום. הוא סיים אותה ב-1971 ובעקבותיו פרסם שורה ארוכה של מאמרים על תעשיות הזכוכית העתיקה. פרסומיו והישגיו בחקר הזכוכית העתיקה הקנו לו שם עולמי ותקופת-מה הוא אף שימש סגן נשיא האגודה העולמית לתולדות הזכוכית. במסגרת עיסוקו בחקר האמנות היהודית העתיקה, הוא התמחה בנומיסמטיקה ארץ-ישראלית ואף שימש נשיא החברה הנומיסמטית הישראלית ועורך כתב העת שלה, Israel Numismatic Journal. דן השתתף בחפירות אחדות מטעם המכון לארכאולוגיה ופרסום ממצאיהן. בין אלה יצוינו חפירות תל קסילה, חניתה, נהריה ובית שערים. הוא עמד בראש משלחת החפירות שחשפה את בית הכנסת בעין גדי, בניין ששימש את הקהילה המקומית מהמאה הג' לספירה ועד שלהי התקופה הביזנטית.

עם חזרתו מלונדון ב-1968, שבה שקד על כתיבת הדוקטורט, שימש דן אסיסטנט למורהו, פרופ' נחמן אביגד. ב-1970 הצטרף לסגל המכון לארכאולוגיה באוניברסיטה העברית ולימד בה עד צאתו לגמלאות ב-2003. בשיעורי הקנה דן לתלמידיו ידע רב, מעמיק ומגוון בתחומים שונים הקשורים לתרבות החומרית הארץ-ישראלית, מהתקופה ההלניסטית ועד שלהי התקופה הביזנטית. זכורים במיוחד שיעוריו על נרות החרס והמחזור התלת-שנתי של שיעורים על זכוכית עתיקה, שבהם עמדו תלמידיו על ידענותו המופלגת, יכולות לרדת לפרטים, לבודד את הנתונים החשובים ולבנות באמצעותם את התמונה הארכיאולוגית-כרונולוגית בצורה מרשימה. בשנות עבודתו הנחה כמה תלמידי מחקר ותלמידים לתואר מוסמך במכון לארכאולוגיה.

אישיותו של דן הייתה מורכבת וסוערת סערה פנימית שאי אפשר היה להתעלם ממנה. דן היה בעל זיכרון פנומנלי, יכולת מחקרית גבוהה והבנה מעמיקה, לא רק בתחומי העשייה הארכאולוגית הקרובה אליו, אלא גם בתחומי מחקר הנושקים לה – היסטוריה, אמנות ומדעי היהדות – וידענותו היתה לשם דבר. מי שחפץ לברר פרט על ממצא בעיר שנתגלה בחפירה נשכחת, או בתולדות המחקר הארכאולוגי הארץ-ישראלי, ידע שעליו לפנות לפרופ' דן בר"ג. פניו ש דן אורו בשעה שסיפר על איזה חוקר מסוים, על פרשייה עלומה או על מעשה נשכח מחיי המכון לארכיאולוגיה, אפילו מהימים שקדמו לעבודתו שם. השיחה עמו, בין שהיו בחדרו ובין שבמסדרון אגב אורחא, נסבו על נושאים מגוונים, חלקם רציניים, אולם קודם שנפרד קינח לא פעם את דבריו באמירה שנונה או בבדיחה טובה.

"אין עושין נפשות לצדיקים. דבריהן הן זיכרונן". הנפש הנזכרת בכתובת מקבר בני חזיר, שדן עסק בו באחד ממאמריו האחרונים, היא המצבה שנהגו הקדמונים להקים לצד הקבר. אולם לצדיקים – החכמים, בלשון התלמוד הירושלמי – אין צורך להקים מצבה, דבריהם הם-הם זיכרונם.  פועלו של דן בשדה המחקר הארכאולוגי מרשים ביותר. יעידו על כך ספרו, Catalogue of Western Asiatic Glass in the British Museum, שראה אור ב-1985, וכן מאמריו ומחקריו הרבים בתחום זה, שהתפרסמו בבמות שונות בארץ ומחוצה לה. אולם התמחותו בנומיסמטיקה לא נפלה מהתמחותו בזכוכית. מחקריו עסקו במגוון נושאים, המתפרסים מהתקופה ההלניסטית, בית חשמונאי ובית הורדוס, מרד בר כוכבא ועד ימי ממלכת ירושלים הצלבנית. על אלו יש להוסיף את דיוניו החשובים בגיאוגרפיה היסטורית, בולות ומשקולות, קברים וקבורה וארכיטקטורה ואמנות קדומות. אלו יעמדו ללא ספק לזכרון לדורות הבאים, מצבה לאיש, לעמשיו ולתרומתו של פרופ' דן בר"ג למחקר הארכאולוגי הארץ-ישראלי.

יהי זכרו ברוך!"

 

נכתב על ידי פרופ' זאב וייס ב-קדמוניות: כתב עת לעתיקות ארץ-ישראל ועתיקותיה וארצות המקרא תש"ע 2009, כרך מספר 138, עמודים 128.