תל חצור

תל חצור הינו האתר הגדול ביותר בישראל מהתקופה המקראית. באלף השני לפנה"ס האתר התפרס על שטח של כ-840 דונם והיווה אחת הערים החשובות ביותר בדרום הלבנט. העיר הכנענית מורכבת מעיר עליונה ותחתונה, וגודל האוכלוסייה מוערך בכ-10,000-15,000 איש. המיקום האסטרטגי של העיר, המאפשר שליטה על דרכים מרכזיות לחוף הלבנון, מצרים, סוריה ומסופוטמיה, סייע להיותה העיר הגדולה ביותר במרחב. 

חצור מוזכרת במספר טקסטים המתוארכים לאלף השני לפנה"ס, בהם כתבי המארות המצריים, כתבי היתדות מארכיון מארי, רשימות הפרעונים מהממלכה החדשה וארכיון אל-עמארנה מימיו של פרעה אחנאתן. חורבנה של חצור הכנענית, המכונה "ראש כל הממלכות האלה" (יהושע 11:10), מתואר כחלק ממסע הכיבוש הישראלי של כנען. בנייתה מחדש של העיר וביצורהּ על-ידי הישראלים מיוחסים למלך שלמה (מלכים א' 9:15). במאות השמינית והתשיעית לפנה"ס  העיר הפכה להיות מרכז אדמיניסטרטיבי גדול של ממלכת ישראל הצפונית. העיר הישראלית נחרבה על-ידי המלך האשורי תגלת פלאסר III במסע הלחימה שלו כנגד ממלכת ישראל (מלכים ב' 15:29), ולא חזרה שוב לגדולתה ועוצמתה.

חצור נחפרה בשנות ה-50' וה-60' על ידי משלחת מהאוניברסיטה העברית, בראשות פרופ' יגאל ידין ובשנת 1990 הן חודשו בעיר העליונה על ידי פרופ' אמנון בן-תור. החל משנת 2022 החפירות מתנהלות בשיתוף על ידי פרופ' אמנון בן-תור וד"ר איגור קריימרמן

שרידים ארכיטקטוניים משמעותיים נמצאו ב-30 עונות החפירה באתר. אלו כוללים  ביצורים ישראליים, מבני מגורים ומבניים אדמיניסטרטיביים, ארמונות ומקדשים. כמו כן, נחשף ממצא קטן עשיר הכולל מספר לוחות חרס עם כתב יתדות, פסלים, צלמיות, תכשיטים וכלי נשק. בשנת 2005 הוכרז האתר כאתר מורשת עולמי של אונסק"ו.

 

ניתן לעקוב אחר פעילות משלחת החפירות בתל חצור באתר האינטרנט של המשלחת, וגם בפייסבוק ובאינסטגרם (או hazorexcavations#)

 

פרסומים:

Ben-Tor, Amnon. 2005. “Hazor and Chronology.” Agypten Und Levante 14: 45–67.

Ben-Tor, Amnon. 2006. “The Sad Fate of Statues and the Mutilated Statues of Hazor.” In Confronting the Past - Archaeological and Historical Essays on Ancient Israel in Honor of William G. Dever, edited by S. Gitin, J. E. Wright, and J. P. Dessel, 3–16. Winona Lake: Eisenbrauns.

Ben-Tor, Amnon. 2013. “Who Destroyed Canaanite Hazor.” Biblical Archaeology Review 39 (4): 27–36.

Ben-Tor, Amnon. 2015. Hazor : Canaanite Metropolis, Israelite City. Jerusalem.

Ben-Tor, Amnon, Ben-Ami Doron, and Sandhaus Debora, eds. 2012. Hazor VI: The 1990-2009 Excavations, the Iron Age. Jerusalem.

Ben-Tor, Amnon, Zuckerman Sharon, Bechar Shlomit, and Sandhaus Debora, eds. 2017. Hazor VII - The 1990-2012 Excavations - The Bronze Age. Jerusalem.

Zuckerman, Sharon. 2007. “Anatomy of a Destruction: Crisis Architecture, Termination Rituals and the Fall of Canaanite Hazor.” Journal of Mediterranean Archaeology 20 (1): 3–32.

Zuckerman, Sharon. 2010. “‘The City, Its Gods Will Return There . . .’: Toward an Alternative Interpretation of Hazor’s Acropolis in the Late Bronze Age.” Journal of Near Eastern Studies 69 (2): 163–78.

Zuckerman, Sharon. 2012. “The Temples of Canaanite Hazor.” In Temple Building and Temple Cult, edited by Jens Kamla, 99–125. Weisbaden: Harrasowitz.