706d2a8837c09f46ffa62ac79309fc47

25725501fcd7650fc0a2e67d869c9ed4

סנן לפי

a9d3d1118a957792b64e1853b97cb135

מיקה אולמן

מיקה אולמן
מיקה
אולמן
micka.ullman@mail.huji.ac.il

כותרת הדוקטורט:דפוסי בחירה ושימוש במערות קארסטיות מורכבות בשלהי הפרהיסטוריה של הלבנט"

מנחים: דר' אורי דוידוביץ' ופרופ' עמוס פרומקין

תקציר:

משחר ההסטוריה האנושית ניצלו בני האדם חללים תת קרקעיים לתועלתם. מערות אשר שימשו כמחסות ואתרי פעילות ארעיים לקבוצות של לקטים-ציידים מוכרות בלבנט מאמצע התקופה הפלאוליתית התחתונה (לפני כ-600 אלף שנה). הפעילות במערות התעצמה לאורך התקופה הפלאוליתית התיכונה והתאפיינה בניצול חללים גדולים, מרווחים, מוארים ומאווררים היטב בסמוך לפתחן של המערות. באתרים אלו התנהלה קשת של פעילויות יום-יומיות כגון הכנת מזון וצריכתו, סיתות והתקנת כלים, התכנסות חברתית ולינה בסמוך למוקדי אש. לעיתים שימשו אותן מערות לקבורה, ככל הנראה בין פרקי השהות.

בתקופה הנאוליתית, בעקבות השינויים המהפכניים שנכרכו במעבר להתיישבות קבע ולייצור מזון, חל מפנה בדפוסי השימוש הפלאוליתיים בחללים תת-קרקעיים. לראשונה בלבנט החלו בני אדם לחדור למעמקיהן של מערות ארוכות ומורכבות, בעלות פתחים קטנים ונסתרים. לצד המשך הפעילות בחללים גדולים ומוארים החל שימוש בחללים תת-קרקעיים עמוקים, קשים לתנועה והתמצאות, אפלים לחלוטין, הכוללים לעתים תופעות טבע ייחודיות כגון משקעי מערות. בחינה ראשונית של הממצא הארכאולוגי במערות אלו מרמז כי במספר פרקי זמן במהלך התקופות הנאוליתית, הכלקוליתית והברונזה הקדומה שימשו מעמקיהן של מערות מורכבות כבמה לפעילויות לא שגרתיות, הקשורות, לפחות בחלקן, להיבטים סמליים ופולחניים.

בבסיסו של מחקר זה יעמוד הקשר שבין האדם לנוף הטבעי עם ראשית התפתחותן של חברות מורכבות, וחקר דפוסי השימוש האנושיים במערות קארסטיות מפותחות. במרחב הארץ-ישראלי מצוי שפע של מערות קארסטיות הפזורות בכל האזורים ההרריים ובהן כמה עשרות מערות מורכבות שאורכן הכולל עומד על מאות מטרים. רבות ממערות אלו נחקרו בשנים האחרונות על ידי המרכז לחקר מערות של האוניברסיטה העברית בהשתתפותי, והממצא הארכאולוגי מהתקופות הנדונות שכיח בהן אולם טרם נחקר ביסודיות. המחקר שלי יתבסס על ניתוח הממצאים מהתקופות הניאוליתית, הכלקוליתית והברונזה הקדומה בהקשרו המרחבי במערות מורכבות מוכרות, לצד סקרים ארכיאולוגיים חדשים במערות שטרם נסקרו ולימוד המאפיינים הסביבתיים במערות והשינויים במבניהן במהלך ההולוקן. כל אלו יאפשרו לדון בשאלות דפוסי הבחירה והשימוש של חברות קדומות במעמקי תת-הקרקע, כמו גם לעמוד על התפתחותם והשתנותם של אלו לאורך ציר הזמן. ייחודה של נקודת מבט מחקרית זו היא בבחינת שרידי פעילות אנושית שהתנהלה מחוץ לאתרי היישוב, ומכאן האפשרות להאיר צדדים מוכרים פחות באורחות חייהן של חברות מורכבות קדומות.

 

פרוייקטים נוספים:

  • סקר מערות קרסטיות בגליל
  • מערת הר ספסוף – סקר וחפירה באתר קבורה מורכב מראשית האלף החמישי לפנה"ס בגליל העליון המזרחי (בניהולי, עם דר' אורי דוידוביץ', פרופ' עפר מרדר ורון לביא, האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת בן-גוריון)
  • חפירות תל קדש (מנהלת שטח, בהובלת דר' אורי דוידוביץ' ודר' עידו וכטל, האוניברסיטה העברית)
  • DEADSEA-ECO : שחזור יחסי הגומלין בין מערכות יישוביות ואקולוגיות במדבר יהודה ההולוקני (חוקרת מערות, בהובלת דר' נמרוד מרום, אוניברסיטת חיפה)  https://sites.google.com/view/deadsea-eco/home