הארכיאולוגיה חוקרת את תולדות האדם מראשית הופעתו על פני כדור הארץ ועד ימינו.

אנו עוסקים בכל מגוון ההיבטים של ההתנהגות האנושית, כגון: היציאה מאפריקה, הופעת האדם המודרני, המהפכה החקלאית, ביות צמחים ובעלי חיים, ריבוד חברתי, המהפכה העירונית, תיכנון עירוני, דגמי ישוב, מסחר וקשרים בינלאומיים, מנהגי קבורה. סוגי הממצא שאנו חוקרים כוללים: כלי צור, כלי מתכת, כלי חרס, צלמיות, פסלים, ציורי קיר, חותמות, כתובות, מטבעות ופסיפסים.

בקיצור, אנו חוקרים הכל.

 התנהגות וקוגניציה, דמוגרפיה, כלכלה, דת ופולחן, אמנות, ארכיטקטורה, הגירת אוכלוסייה, ועוד ועוד. במחקר הארכאולוגי משלבים באופן הדוק מחקרים מתחומים אחרים: היסטוריה, אבולוציה, גיאולוגיה, אנתרופולוגיה, סוציולוגיה, כלכלה, גיאוגרפיה, אקולוגיה, מדעי הסביבה, כימיה, אמנות, לימודי מקרא, מדע הדתות, שפות ותרבויות עתיקות. מסיבות אלו, מתקיים באופן טבעי בארכיאולוגיה מחקר בין-תחומי (אינטרדיסציפלינרי), ולימודים משולבים של ארכיאולוגיה עם כל אחד מהתחומים שהוזכרו הוא לפיכך בעל ערך רב.  מיקומה הייחודי של הארכאולוגיה, בין מדעי הרוח, החברה והטבע מאפשר שפע של שילובים, מרחיב את האופקים ומעודד התמחות בתחומים שונים ומגוונים. 

בשל מיקומה של ארץ ישראל בין אפריקה, אסיה ואירופה, האזור נחשף לכל השלבים המרכזיים בהתפתחות האדם והתרבות האנושית. כאן עברו "היציאות מאפריקה" - התפשטות האדם ממולדתו הביולוגית לעבר שאר העולם. כאן התרחשה "המהפכה הנאוליתית", שכללת את ביות הצמחים ובעלי החיים ואת המצאת החקלאות. בסמוך, במסופוטמיה ובמצרים, התרחשה "המהפכה העירונית", בה התגבשו חברות עירוניות-מעמדיות עם מוסדות שלטון וכתב. בארץ ישראל הומצא, ומכאן הופץ לרחבי העולם, כתב האלפבית, המאפשר קרוא וכתוב לכל אדם. כאן גובשו הדתות המונותאיסטיות: יהדות, נצרות, ובסמוך - האיסלאם. מכל הסיבות הללו, ארץ ישראל תופסת מקום מרכזי בארכאולוגיה העולמית. 

כמו כן, חוקרים מהאוניברסיטה העברית, ממספר חוגים, מבצעים חפירות ומחקרים בסין, מונגוליה, טג'קיסטאן, גיאורגיה, טורקיה ואתיופיה, וזוהי האוניברסיטה היחידה בארץ שארכיאולוגיה נחקרת בה בהיקף עולמי.

קודם כל, חופרים. אצלנו זו אינה מילת גנאי!

המטרה העיקרית של המכון לארכאולוגיה באוניברסיטה העברית היא להכשיר ארכאולוגים חוקרים, כאנשי מקצוע באקדמיה, ברשות העתיקות ובמוזיאונים. כל מי שמתמחה במסלול לארכיאולוגיה מחקרית מקבל הכשרה מקיפה לעבודת שדה ארכיאולוגית, ותעודת חופר.

בישראל מועסקים מאות רבות של ארכיאולוגים. המעסיק העיקרי בתחום היא רשות העתיקות, וכאן יש מגוון גדול של אפשרויות להתמחות: בפיקוח ושמירה על עתיקות, בחפירות ארכיאולוגיות, בסקרים ארכיאולוגיים, בעיבוד ממצאים, בפרסומים מדעיים, בחינוך, בשימור ממצאים ואתרים, באוצרות ממצאים ובהכנת תערוכות למוזיאונים.

בארץ יש מספר רב של מוזיאונים המציגים עתיקות וממצאים ארכאולוגיים לציבור. כל אחד מאילו מעסיקים ארכאולוגים באוצרות הממצאים, בארגון תערוכות ובמחקר. ישנם גם ארכאולוגים המועסקים ברשות הטבע והגנים, האחראים על אתרי העתיקות המרכזיים בארץ, דוגמת מצדה, קיסריה, מגידו, בית שאן, חצור, דן, ערד, עין גדי, ממשית ועבדת. מורי הדרך בארץ לומדים ארכאולוגיה באופן אינטנסיבי במסגרת קורס ההכשרה, מאחר שחלק גדול מהאתרים המושכים לארץ תיירים הם אתרים ארכאולוגיים, המציגים את ההיסטוריה המיוחדת של ארץ ישראל. 

בכל אוניברסיטה בארץ ובמגוון מכללות יש מכון או חוג לארכיאולוגיה. בחוגים אלו קיים צוות מורים וחוקרים המלמד את הסטודנטים מגוון של היבטים מתחום הארכאולוגיה, ומכשיר את הדור הבא של מורים וחוקרים.

פרט לאלו, קיימים בארץ מספר בתי ספר תיכוניים עם תכניות לימוד בארכאולוגיה, ואחרים המעסיקים בוגרי ארכאולוגיה כמורים במקצועות שכנים (היסטוריה, גיאוגרפיה, מדעים, מקרא, של"ח). על מנת ללמד בבתי ספר נדרשת במקביל, או לאחר לימודי הארכאולוגיה, תעודת הוראה, ולמעוניינים מומלץ לשלב את הארכאולוגיה עם אחד התחומים הנ"ל וללמוד לתעודת הוראה.

רוב הארכאולוגים מתחילים לעבוד במקצוע עם קבלת תואר בוגר, אך כמעט כל המועסקים הקבועים הם בעלי תואר מוסמך או דוקטור. העוסקים בארכאולוגיה רואים בה מטרה וייעוד ולא רק פרנסה. מעטות החוויות שישוו לחשיפת חפץ שלא ראה אור אלף, או מאה-אלף, שנה. על כך יעידו מאות המתנדבים, מילדי בית ספר ועד גמלאים מהארץ ומחו"ל, המשתתפים במיזמים ארכאולוגיים כל שנה. כך גם מאות-אלפי המבקרים באתרים ארכאולוגיים ובמוזיאונים. העניין הרב בארכאולוגיה בא לידי ביטוי בעיתונות הכתובה והמשודרת, המדווחת כמעט כל שבוע על ממצא ארכיאולוגי חדש שנחשף לאחרונה. החשיפה הציבורית של הארכאולוגיה בתקשורת העולמית והישראלית היא בעשרות מונים מעבר למשקל הסגולי של הארכאולוגיה במכלול המדעים, ומעידה על מקומו המרכזי של התחום עבור הציבור הרחב במדינת ישראל.