פרופ' אראלה חוברס

אראלה חוברס
בניין ארכאולוגיה, חדר 502. שעות קבלה: יום א', 12:00-11:00
02-5881545

פרופסור מן המניין בחוג לארכאולוגיה, במדור לארכאולוגיה פרהיסטורית. נושאי מחקרה: ראשית התרבות החומרית לפני 2.5 מליון שנה; לימוד והבנה של מכלולי כלי אבן; תהליכי העברה תרבותית; תקופת הפליאולית התיכון, הניאנדרטלים והאדם המודרני; דגמי ניידות והתיישבות בתקופות הפליאוליתיות; התפתחות מערכות סימבוליות ותרבות סימבולית. מנהלת את פרויקט החפירה במערת עמוד, באתר מלקה ווקנה (Melka Wakena) באתיופיה עם תלמיד המחקר טגנו גוסה ארדו, באתר הפתוח בעין קשיש (בשיתוף עם ד״ר עמרי ברזילי מרשות העתיקות, ד״ר רביד אקשטיין וד״ר אריאל מלינסקי-בולר מן האוניברסיטה העברית), ובמערת שובך  (עם ד״ר אקשטיין וד״ר מלינסקי-בולר). מכהנת כראש המכון לארכאולוגיה וראש החוג לארכאולוגיה ותרבויות המזרח הקרוב הקדום. כמו כן, משמשת חוקרת בינלאומית במכון לחקר מוצא האדם באוניברסיטת אריזונה (International affiliate, Institute of Human Origins, Arizona State University).

הוראה

מלמדת ארכאולוגיה של התקופה הפרהיסטורית (מבוא ונושאים ספציפיים) בדגש על התקופות הקדומות (בין 2.5 מליון  עד 50 אלף שנה), שעורים בחתכי רוחב (תיאוריה ארכיאולוגית, תהליכי קבלת החלטות, תהליכי היווצרות אתרים ועוד), כתיבה מדעית.

פרוייקטים פעילים

האתרים במערת עמוד, בעין קשיש ובמערת שובך הם אתרים מתקופת הפליאולית התיכון המאוחר (80-50 אלף שנה), שבהם נמצאו שרידי האדם הניאנדרטלי. אתרים אלה  מציגים היבטים מגוונים של ניידות, אופי התישבות, אופן השגת המזון, הופעה של קבורות מכוונות, שימושים במרחב הגיאוגרפי ובמרחב ה״ביתי״ של הקבוצות האנושיות באזורנו בתקופת הפליאולית התיכון, כפי שהם מתבטאים בממצאי כלי האבן, עצמות בעלי החיים, עצמות אדם ושרידים נוספים. מערות שובך ועמוד הנמצאות בתוך אגן ניקוז אחד משמשות במקרי מבחן לניתוח האופנים השונים של הסתגלות לסביבה אחידה והממצאים מאפשרים דיון בהתנהגויות תלויות-תרבות לעומת התנהגויות תלויות-סביבה של האנשים הקדמונים.

האתר במלקה ווקנה (אתיופיה) הינו אתר בן למעלה ממליון שנה שבו נחקרות ההתנהגויות של מין האדם הידוע כ״הומו ארקטוס״. מין זה של נאדם היה הראושן שעזב את יבשת אפריקה והתפזר ברחבי העולם היש. כלי האבן שהותיר אחריו הומו ארקטוס שונים באופן מהותי מן הכלים הצעירים יותר של תקופת הפליאולית התיכון. מלקה ווקנה הוא אחד האתרים הקדומים ביותר שבהם ישנו ביטוי לנוכחות אנושית בגבהים טופוגרפיים, ובאמצעותו נבדקת מידת ההסתגלות האקולוגית של האדם לסביבות חדשות וההשפעה של הסובב על אופן יצור הכלים. מקבץ האתרים מאפשר מעקב אחרי שינויים באופן הכנת הכלים, ביכולות הקוגניטיביות הנדרשות להכנתם,  ועד כמה השינויים בכלים קשורים בשינוייי הסביבה לאורך הזמן.

חקר אתרים הארכיאולוגיים הקדומים (בני 2.5 מליוני שנה) בהאדאר (אתיופיה)התבצע עם תלנידים אתיופיים, ישראלים ואמריקאיים וכיום בשלבי עבודה אחרונים.

תלמידי מוסמך ודוקטור בעבר ובהווה

מיקה אולמן
ד"ר נירה אלפרסון-אפיל (כיום ראש המכון לארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן)
ד"ר רביד אקשטיין (כיום פוסט-דוקטורנטית במכון לארכאולוגיה)
ד"ר מאי גודר-גולדברגר (כיום פוסט-דוקטורנטית באוניברסיטת בן- גוריון)
טגנו גוסה ארדו
ד"ר אריאל מלינסקי-בולר (כיום פוסט-דוקטורנט במכון לארכאולוגיה)
נטע מתקי
נדב ניר
רחל פאר
לאורה צ׳נטי
מריה קרקובסקי

פוסט-דוקטורנטים

ד״ר רביד אקשטיין
ד״ר אליסיה הוקינס (היום באוניברסיטה הלורנטידית, קנדה)
ד״ר יוסי זיידנר
ד״ר אליס לפלונז׳ון (היום פוסט-דוקטורנטית במכון מקדונלד, קיימברידג', בריטניה)
ד״ר אריאל מלינסקי-בולר
ד״ר רות שחק-גרוס (היום חברת סגל במכון לציביליזציות ימיות, המכון ללימודי ים, אוניברסיטת חיפה)